איך צריך להיראות אתר פורנו עבור נשים?

שרה גידיק, אמריקאית בת 31, פתחה במאי האחרון אתר בשם: Porn For Women. האתר מגיע בעקבות הצלחת חשבון האינסטגרם שלה, הנושא את אותו שם, שלו מעל 82 אלף עוקבים ובעיקר עוקבות. מהו 'פורנו לנשים' מבחינת גידיק? לא סצנות סקס לוהטות, גם לא קשירות ואזיקים אלא שלל תמונות של גברים חתיכים במיוחד: ריאן גוסלינג, פול ניומן בצעירותו וגם גברים אלמוניים חשופי חזה ומשורגי שרירים.

עוד באון לייף:

גידיק, שהתראיינה לאחרונה לאתר The Daily Beast, מאמינה שפורנו לא מסתתר רק בסרטי טראש דלי תקציב, אלא בכל מה שיש לו פוטנציאל לסחרר את הראש לאישה ממוצעת. אך האם באמת נשים רוצות לראות 'משהו אחר' בפורנו, או שזה מה שמרגילים אותנו לחשוב עוד מילדות?

 האינסטגראם של PFW ( צילום מסך )

האם בכלל רוצים שנצפה בפורנו? הרי מלמדים אותנו להיות קוקטיות, להעדיף סקס מיסיונרי, לצקצק מכל מה שנחשב כסטייה ולשתוק הרבה. את הגברים לעומת זאת, מלמדים לשלוט, להיות דומיננטיים, גם אם זה כרוך באלימות. האם זה מחלחל גם להקלקות שאנחנו עושים בחדר האינטימי שלנו? האם המוסכמות פולשות ברוב חוצפתן אפילו לפנטזיות שלנו?

ד"ר לימור בלוקמן, סקסולוגית ויועצת זוגית מסבירה: "נשים נוטות ביולוגית להימשך לארוטיקה ורומנטיקה וגם חשופות לחיזוקים סביבתיים לכיוונים הללו, יותר מאשר לתכנים בוטים ו?גבריים?, אם תרצי. מחקרים וסקרים מראים כי מוטיבציה נשית לעומת גברית דומות מאד, אך קיימת נטייה חדה יותר בקרב גברים לחדשנות וגיוון, שני מאפיינים שהם עמודי התווך של פורנוגרפיה. המרדף של האישה אחר 'חמישים גוונים של אפור' או אחר הרומן הרומנטי מרמז על הצורך הנשי ב'מוכר והטוב' יותר מאשר על הצורך בגיוון".

ד"ר דיאנה לוצאטו, מומחית למגדר ומיניות מהמכללה האקדמית תל אביב יפו מאמינה שהכל מתחיל אצלנו בילדות: "אני לא צריכה להזכיר לך שחונכנו על שירים 'מופלאים' כמו "בני ילד רע". זה שיר נוראי שמחנך אנשים ונשים להיות קורבנות ולחשוב שזה טוב. הוא עומד על הידיים ועושה הפגנת כוח והיא מראה לו את התחתונים ואחד כך הסקס מתערבב עם אלימות: היא התחילה בלהראות לו את התחתונים, אחרי זה היא הייתה בת 20 ורצתה את זה".

 

כשהילדה הקטנה מתחילה לאונן

אם אנחנו רוצות לחנך למיניות בריאה ולגדל ילדות, נערות ונשים עם תחושת זכאות לעונג, זכות על הגוף והיעדר בושה, אנחנו צריכות בראש ובראשונה לדבר איתן על אוננות

לכתבה המלאה

 

גם בלוקמן וגם לוצאטו לא מבינות מה הקשר בין פורנו לאתר של גידיק. לוצאטו: "זה ממש לא פורנו, זה אפילו משעמם. מה שמייחד את זה הוא מה שקורה בראש של אותן נשים: הן יכולות לראות משהו שמכונה 'פורנו' מבלי להרגיש אשמות ואז מותר להן לפנטז שהגבר יוצא מהתמונה ועושה להן משהו. הפורנו הוא בתוך הראש של הצופה במקרה הזה".

בלוקמן: "לטעמי התוכן של שרה גידיק חביב ומענג, אך איננו מקוטלג כפורנו. פורנו, בהגדרה הבסיסית שלו מלטינית כ'רישום זנות' או 'רישום זונות' אמור להתמקד באקט בוטה ולא בייצוג של גברים אטרקטיביים. על אף שמדובר בתוכן נעים לעין ואף מענג ארוטית. בנוסף, פנטזיה נשית ידועה מתבססת על מין בין נשים, תוכן שאיננו מיוצג באתר של גידיק".

אז האם עושים מאיתנו צחוק? מחזיקים מאיתנו נשים אינפנטיליות שבאמצעות קראשים כמו שהיו לנו בילדות מהפוסטרים של החתיכים בחדר גם נתגרה מינית כנשים בוגרות? אריאלה באום, סופרת המתמקדת בספרות ארוטית כותבת בימים אלה טרילוגיה בשם 'סודות חבויים' דווקא מעריכה את המאמץ של גידיק: "גברים סקסיים בתמונות זה לפעמים הרבה יותר מדליק מסרט. אני בעצמי הורדתי תמונות כאלה לנייד וכשאני מסתכלת עליהן זה מעלה את החשק הרבה יותר מכל סרטון. אחרי זה לבוא למיטה זה משדרג. בעיני, נשים פחות צריכות את ה'לראות' אלא את הפנטזיה שהן בונות לעצמן. הגבר צריך תכל'ס – לראות עם העיניים ולחוש עם הידיים".

מ"נשים מגולחות" ל"אבא ובת"

החברה לא מצפה מאתנו, כנשים, לקיים בכלל דיון כזה על פורנו, אלא להסתיר שאנחנו צופות בו, לחפש בו את התכנים הארוטיים החמודים ולהימנע מהביזאר. קל מאוד להימנע מפורנו, כי באינטרנט קשה למצוא פורנו שמתאים לחוויה הנשית. מדובר בתחום שלם שחוטא חטא כפול: גם מחפיץ ומנצל נשים וגם דואג שהסרטים שהוא מייצר באמצעות אותו ניצול לרוב לא ידברו בשפה שנהירה לנשים הצופות. תוכלו לבחור בין 'מגולחות',

'בלונדיניות', 'שמנות' או 'זקנות' מבלי שיהיו קטגוריות מקבילות גם ל'רווחת האישה' נוסח: 'מגולחי חזה', 'בלונדיניים' וכדומה.

אך בהיצע הקיים, וכדי לסרס ולהבריח אותנו סופית, גם דואגים שכותרות הסרטונים יזכירו לנו ידיעות רווחות בעיתון יומי: מ-"בעלי אוהב להתעלל בי", דרך: "היחס הזה לכוס שלך מגיע לך", וגם: "היא אוהבת שמשתמשים בה כמו בובת מין זולה" ו'כמובן': אישה איקס ש- "עוברת התעללות מינית קבוצתית". האם נשים נהנות לראות נשים אחרות בסקס מענה?

ד"ר לוצאטו: "בעבודה שכתבו בהנחייתי מצאו שנשים אוהבות לראות אלימות בסרטים כלפי נשים כל עוד זה לא מעורר תחושה של כאב. דהיינו: גבר שלוקח את הבחורה וזורק אותה למיטה ואומר: 'עכשיו תהיי שלי'- זה כן מדליק אותן, כי נשים בפנטזיות שלהן כן מזדהות עם פאסיביות, אבל עד שזה מגיע למשהו שהוא באמת כואב או לאלימות".

קטגורית סרטונים בולטת נוספת שהופכת את הבטן היא: 'אבא ובת' ו'-אמא ובן' שמפזזת ליד מחוזות הפדופיליה, נוגעת לא נוגעת, ומכילה סרטונים בהם אחת הדמויות צעירה באופן בולט מהשנייה. אבל גם כשאת אומרת בלב: 'אלה רק שחקנים' רק הכותרת תסלק ממך כל תשוקה לצפות בשאר הסרטונים באתר. פשוט לא תרגישי 'בבית'.

אבל הרבה גברים כן אוהבים את זה. את הסטרייט פורוורד, את הסטיות החברתיות. את האלימות והבוטות בה עד שהאישה לא מכוסה מכף רגל ועד ראש בזרע מושפרץ – זה לא זה. עמוד כמו 'גברים בסקס' שנפתח השנה בפייסבוק ממחיש איך תיאורי סקס ברוטלי על גבול האונס זוכים להרבה יותר לייקים מהוידויים שבעמוד 'נעים בסקס' בו אנשים 'מתפעלים' ממה שאמור להיות מובן מאליו: עדינות והתחשבות של פרטנר למיטה. כך גם בפורנו: קטגורית הסרטונים האלימים מוצפת בראש הרשימה, עם מפלס ברוטליות שרק עולה בהתמדה.

האם נשים צורכות בכלל פורנו?

רונית (שם בדוי) היא מנהלת של קבוצה סודית בפייסבוק של נשים חובבות ספרות ארוטית. גם היא מתקשה למצוא ברשת תכנים כלבבה: "אני מחפשת משהו חצוף אך יחד עם זאת עדין. בסופו של דבר נראה לי שכל אישה אוהבת להרגיש קצת מחוזרת קודם כל. להרגיש שהיא שווה. לי חסר בסרטונים הטיזינג, הכל מאוד טכני ואין חיזור. אם היו מקדישים יותר זמן למשחק המקדים זה גם היה יותר טוב".

לאורך השנים, במאיות כגון קנדידה רויאל ואריקה לאסט מייצרות סרטי פורנו פמיניסטיים שפונים לנשים. הסרטים הם ארוטיקה עדינה שיכולה בקלות לנדוד למחוזות הקיטש. מה שאומר שתכל'ס, מי שמחפשת סרטון פנטזיה נועז ומעורר, כזה שלא מכסח לאישה את הצורה מצד אחד, אבל גם לא אובר שמאלצי מאידך – תגלה שמדובר במצרך קשה להשגה.

כשזה מגיע לסרטי פורנו, נשים בארץ מתביישות לדבר ולספר, גם לא לחברות. בקבוצות הסודיות של הספרות האירוטית מצטטות הנשים קטעים לוהטים מהספרים מלווים בתמונות גברים נוסח האתר של גידיק. איכשהו, כשמדובר בספר, הלגיטימציה לדבר על זה עולה, כשההשראה הראשונית הגיעה כמובן מ'חמישים גוונים של אפור'.

אך משביקשנו מרונית, מנהלת הקבוצה, להעלות בה שאלה האם הנשים בה צורכות סרטי פורנו, רק שתי 'אמיצות' הגיבו, למרות שמרבית חברות הקבוצה נחשפו לשאלה. "בואו נודה על האמת, הגברים רואים פורנו והנשים קוראות פורנו", רשמה מישהי. "היתה תקופה שבעלי ואני צפינו בפורנו. זה מחרמן בטירוף", הגיבה אישה נוספת. פרט להן – דממת אלחוט.

"אני חושבת שקיימת בושה בלהודות שנשים צורכות פורנו", אומרת רונית, שאף ניסתה לדובב את הבנות להשיב אך ללא הצלחה, "והשאלה שלי והתהייה שלי היא למה? מה סודי כל כך? נראה לי שזה חלק מזה שהחינוך פה מאוד שמרני. גם לי אין דיבור עם חברות על סרטי פורנו, לעומת בעלי שיש לו קבוצות ווטס אפ בנושאים האלה והם מעבירים אחד לשני סרטים".

ד"ר לוצאטו: "יש בושה גדולה לדבר בעיקר על אוננות ומכיוון שאוננות היא פועל יוצא לפעמים של פנטזיות או של פורנו – נשים לא רוצות לדבר על זה כי הן עדיין לא שלמות עם הגוף שלהן. נשים מתביישות לדבר על משהו שהן עושות לבד וצופות בפורנו הרבה פחות מגברים".

ד"ר בלוקמן: "נשים נוטות להימנע מדיון בצפייה בהארד קור מפאת מבוכה ואי וודאות בנוגע לרצייה החברתית של 'אחיותיהן לנשק'. סקרים עדכניים מראים עליה הדרגתית אך יציבה בצפייה בפורנוגרפיה הארד קור. משנות השמונים חלה עליה של כעשרה אחוזים ונכון להיום קרוב לארבעים אחוזים מהצופים המקליקים על אתרי פורנוגרפיה הן נשים".

במילים אחרות, רבות מאיתנו מתביישות להודות אבל: אנחנו פה. אנחנו בעניין. צריך רק לספק לנו את ה'פורנו' הנכון. לא לזעזע אותנו בגבולות שבין סנאף לפדופיליה אבל גם לא להעליב לנו את האינטליגנציה ב-So Called פורנו דרך פוסטרים של ריאן גוסלינג בלי חולצה.