הורים, דברו עם המתבגרים שלכם על מין

לבנך בן החמש עשרה יש חברה חדשה. לבתך בת השש עשרה יש חבר חדש. תנשמו עמוק. לא צריך להיבהל. הכל בסדר כל עוד נדבר איתם ונשאיר את הדלת שלכם/ן כהורים, פתוחה עבורם/ן לכל שאלה, בקשה, התייעצות ומידע, כך יהיה בסדר.

לכולנו כהורים וא/נשי חינוך למיניות בריאה יש נטייה להיבהל לנוכח המיניות המתעוררת אצל המתבגרים והמתבגרות שלנו. אומרים לנו בתקשורת שהגילאים הולכים ויורדים, החשיפה לפורנוגרפיה בתרבות המיינסטרים ולפורנוגרפיה הארד קור בתרבות השוליים, יחד עם ירידת הגיל של קבלת הווסת הראשונה, מנכיחים את המיניות של הנער והנערה הרבה יותר מוקדם ממה שהיה אצלנו. האמת היא שזה לא בדיוק מדויק. ביטויים מיניים בגיל ההתבגרות תמיד היו, פשוט הפרשנות והלגיטימיות שנתנו לביטויים הללו, הם שהשתנו. זה לא שאני טוענת שדבר לא השתנה, אבל דבר אחד נשאר חזק ואיתן: ההורים לא תמיד מדברים עם הילדים שלהם על מין. או לפחות לא מדברים עליו כמו שהם היו רוצים שידברו איתם על מין.

בהמשך לטורים הקודמים שלי בהם כתבתי על הצורך בשיחה על אוננות עם ילדות ונערות, ועל מיתוסים שגויים בחינוך מיני, בטור הזה אני מבקשת לחשוף את הדיון לגבי קיום של כל מגע מיני בפעם הראשונה של הילד או הילדה שלכם/ן, ולא רק "הפעם הראשונה" של קיום יחסי מין מלאים, כלומר כניסה של הפין לפות. אלו מכן שכבר קראו אותי בעבר יודעות שההגדרה שלי ליחסי מין היא הגדרה רחבה שכוללת כל מגע מיני שנעשה מעל הגיל החוקי, בהסכמה ורצון הדדיים, שמענג את שני בני/ות הזוג. ולכן "השיחה" שמתקיימת בין הורים לילדים, ובדרך כלל בין האמא לבת, מתקיימת כמעט אך ורק לפני קיום יחסי מין (חדירה) בפעם הראשונה.

השיחה שבאמת צריכה להתנהל

 בבית בו מתקיימת "השיחה" היא נראית בערך ככה:

"מתוקה שלי, אני יודעת שיש לך חבר, ואתם כבר הרבה זמן ביחד וזה בסדר אם את רוצה לקיים איתו יחסי מין. רק תגידי לי לפני כדי שנוכל ללכת לרופא/ת נשים להתאים לך גלולות".

בבתים בהן "השיחה" חצי מתקיימת היא נשמעת בערך כך:

"חמודה, תשמרי על עצמך בסדר?"

בבתים בהם אין בכלל "שיחה" זה נראה בערך כך:

"לא מקיימים יחסים לפני הנישואין", "אני לא מרשה שיהיה לך חבר עד גיל 18" ועוד אמירות בסגנון.

אני רוצה להתייחס לבית הראשון והשני, בו מתקיימת שיחה או חצי שיחה. זה לא מספיק שהורים ישוחחו רק על הפעם הראשונה לקיום חדירה. זה גם לא מספיק לדבר רק על אמצעי מניעה כדי למנוע הריון או הידבקות במחלות מין (שאיני מזלזלת בזה אבל זה ממש לא מספיק). זה מכניס את הנושא לתחום המסוכן, המפחיד, שיכול לפגוע בבריאות של הנערה או בבריאות של הזוג. אנחנו רוצות לחנך את הנער והנערה שלנו שמיניות היא חלק טוב ובריא של החיים. מיניות היא חלק מביטוי עצמי, מימוש גופני, ביטוי לאינטימיות וקרבה ומענגת בטירוף. אנחנו רוצות שהמסרים הללו יעברו לילדים ולילדות שלנו באופן בריא, בעזרת התיווך שלנו כמבוגרים/ות, בהתאמה לגיל ולבגרות שלהם/ן.

שיחה על השיקולים לקיום מגע מיני, כל מגע מיני, החל מהחזקת ידיים, נשיקה צרפתית, וליטופים, ועד סקס יבש, מין אוראלי, מקלחת משותפת ויחסי מין עם חדירה, צריכה להתקיים בכל שלב בגיל ההתבגרות. לא רק כשיש חבר או חברה ראשונ/ה, אלא גם בחטיבת הביניים או כשמתפוצצת פרשה בתקשורת שקשורה לניצול מיני של נערות.

מין נכון בגיל ההתבגרות

ההחלטה לקיים מגע מיני בגיל ההתבגרות היא חלק מכישורי החיים שהנוער שלנו זכאי לו מתוקף זכויות האדם שלו. מתן מיומנויות קבלת החלטות בנוגע למיניות היא א"ב של החיים. לא מדובר רק בגיל הנכון או בשימוש באמצעי מניעה. מדובר גם בהרגשה האישית של כל אחד ואחת מהם/ן. המסרים שלנו כהורים לילדים שלנו צריכים להיות מסרים של אהבת הגוף והיכרות איתו, כולל היכרות עם איברי המין והדרכים לעונג עצמי. מסרים של תקשורת זוגית מינית, כבוד הדדי ואמון. אני בכוונה נמנעת מלהגיד שמגע מיני צריך להתקיים רק בקשר ארוך טווח שיש בו אהבה. קשר יכול להיות עם המון אהבה אבל לא יהיו בו כבוד אמון או תקשורת, ואף יכולה להיות בו אלימות, קנאה ורכושנות. שלושת האלמנטים שהזכרתי מאפשרים לשני הא/נשים להגיד: "אני רוצה שתיגע בי ככה", "יותר מהר, יותר לאט", "תפסיקי, זה מהר לי מדי", "אני מפחדת שיכאב לי", "אני רוצה שיהיה לך טוב". בלי תקשורת מינית זוגית כל צד לא רואה את האחר/ת וחושב/ת רק על עצמו, מה שיכול להוביל לחציית גבולות.

כשאתם/ן באים/ות לדבר עם המתבגר/ת שלכם/ן על "הפעם הראשונה" או על שיקולים לקיום מגע מיני, אל תסתפקו בלומר "תשמור/י על עצמך" או "תגידי לי לפני כדי שנדאג לך".

תלמדו אותם/ן לדבר אחד עם השנייה, לבדוק איפה האחר/ת נמצא בסיטואציה, איך לקרוא שפת גוף ולזהות עם מישהי לא רוצה גם אם בהתחלה היא אמרה כן. אתם/ן יכולים/ות גם להפנות אותם/ן לאתר "דלת פתוחה" לעמוד "כל מה שרצית לדעת על הפעם הראשונה ולא היה לך את מי לשאול".

מה להגיד לנערים, מה להגיד לנערות?

להורים לנערים, תראו להם שהגבריות של הנערים שלכם לא נמדדת באיבוד הבתולין ושזה לא משהו שהם צריכים להשיג. גם כמות הבחורות איתם הוא יקיים יחסי מין עם חדירה לא מוכיחות כמה הוא גבר, לא משנה מה החברים סביבו אומרים לו. תחנכו אותם לכך שהם בעלי שליטה עצמית שיכולים להפסיק בכל רגע או לגמור לבד עם עצמם בלי להפעיל לחץ על בת הזוג שלהם. חשוב גם להגיד להם שהם לא חייבים לרצות תמיד. שלא כל בחורה שמציעה להם את גופה הם צריכים לקפוץ על ההזדמנות. מותר להם לא לרצות וזה לא אומר שהם פחות גברים.

להורים לנערות, תראו להם שמותר להן לרצות ולחשוק במגע מיני, בעונג ובהגעה לאורגזמה. גם הן יצורים מיניים וחושקים לא פחות מהגברים ואל תיבהלו מביטויי המיניות שלהן. תעזרו להן לברר עם עצמן מה הן רוצות, מה הגבולות שלהן ומה מתאים להן או לא מתאים להן בכל סיטואציה מינית. למדו אותן שמותר להן להגיד לא אבל גם מותר להן להגיד כן כשהן מעוניינות בכך וכשזו סיטואציה בה הן מרגישות בטוחות לחקור את מיניותן וגופן. למדו אותן לא להאמין לשמועות ושהכבוד שלהן לא נמדד בסגירה או פתיחה של הרגליים שלהן, אלא באהבה עצמית ותקשורת בינן לבין עצמן ועם הפרטנר/ית שלהן.

שיחה כזאת חייבת להיות בגובה העיניים וללא שיפוטיות. שיפוטיות רק תחסום אותם מלדבר אתכם שוב או לבוא אליכo אם קרה משהו. זה לא אומר שאתם צריכים לקבל כל התנהגות שלהם ולהסכים איתה אבל אם תתנגדו ותאסרו עליה, תדעו שהם רק יקיימו את המגע המיני בחוץ: בגינה, ברכב, בחדר מלון, ואת זה אתם ממש לא רוצים. אתם רוצים שזה יהיה בבית שלכם, בחדר ליד חדר השינה שלכם, על אף המבוכה שעלולה לעלות. ככה זה תחת שליטה ופיקוח ובעיקר מפסיק להיות טאבו וסוד. טאבו וסודות רק מאפשרים לדברים רעים להתרחש. והכי הכי חשוב, תדאגו תמיד להשאיר את הדלת שלכם פתוחה בפניהם.