מחאת הרשת נגד המחקר ששולל שפיכה נשית

ב-1873 הומצא הוויברטור על ידי גברים, כתרופת פלא לטיפול בהיסטריה הנשית, מחלה שטבעו רופאים שגם קבעו כי רבע מכלל הנשים לוקות בה, והטיפול בה היה פשוט: הגעה לאורגזמה בידי הרופא, אם ידנית ואם בעזרת אמצעי מכאני כמו הוויברטור. אבל מאז עברו אי אילו שנים ואי אילו מחקרים, וניכר כי עדיין ההיסטריה הגברית מהמיניות הנשית היא זו ששולטת במחקר בתחום.

עוד באון לייף:

את 2014 סיימנו עם הקביעה המדעית כי שפיכה נשית, או השפרצה בלשון הפורנו, היא בכלל שתן לא רצוני שבורח לנשים בזמן האקט המיני, ואין בה דבר וחצי דבר הקשור לאורגזמה נשית: אנחנו פשוט לא מצליחות לשלוט בשלפוחית שלנו בזמן הסקס. כמה חודשים לפני כן, קבעו חוקרים מאיטליה כי האורגזמה הוואגינלית או נקודת הג'י פשוט לא קיימות. מיותר לציין כי שני המחקרים האחרונים נערכו בידי גברים, או כי הם טרחו להתעלם מחוויותיהן האישיות של מיליוני נשים, שכנראה יודעות מעט יותר מהם על הגוף שלהן.

נראה, אם כך, כי הפחד ממיניות נשית "מתפרצת" עובר כחוט השני מאז שהחל להתפתח המחקר המדעי על מין ומיניות. גם היום, בעידן שבו לכאורה מותר לדבר על מיניות נשית ויש הסכמה כי גם נשים נהנות, גברים פוחדים מנשים חזקות שאוהבות מין ומעדיפים לחשוב עליהן כעל יצורים עדינים שעושים מין רק כדי לספק את צורכיהם של בני הזוג שלהן. כדי לחנך את הסוררות, מנסה ההגמוניה הגברית השולטת בתחום לאלף נשים "חרמניות מדי", ולהבהיר להן שהתנהגותן אינה הולמת.

ואולם המחקר האחרון עורר במיוחד את זעמן של כמה נשים, שהחליטו להגיב ולקרוא לממצאים, ובכן, בולשיט אחד גדול, בטענה המוצדקת כי מחקר שבדק שבעה מקרים לא יכול לשלול את מה שהן יודעות מניסיון אישי של שנים. הן העלו האשטג בשם #notpee, שבו משתמשות נשים כדי לאתגר את המחקר ולעמוד על האמת שלהן. כמובן שהדיון הזה רחב יותר מהמכניזם של שפיכה נשית, ונוגע בעיקר לשבירת סטיגמות על מיניות נשית.

ההיסטוריה מלאה בדוגמאות שבהן עשו שיימינג למיניות הנשית. כשאקט מתויג כלא נורמלי, התגובה הטבעית היא תחושת בושה על כך שאת עושה אותו, לא כל שכן הנאה ממנו. שפיכה הוא ההיבט האחרון של מיניות שמקבל יחס כזה, אבל הוא ממש לא ייחודי. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות שבהן אמרו לנשים כי החוויות המיניות שלהן הן שגויות, לא טבעיות, או שמדובר במשהו שהן צריכות להתבייש בו. עד היום, נשים מודות שהן חשות אשמה על אוננות ושיחה על "הפלצות מהוואגינה" גורמת לאנשים להסמיק.

גם על נושא השפיכות היה דיון ארוך שנים וכמובן שמדובר באקט שנוי במחלוקת. אלכס דימוק, אחד מחוקרי מיניות האדם בהיסטוריה טען כי "השפרצה נשית שימשה כעוד מקום לפחד מפני הגזמה מינית או סטייה אצל נשים, שלא רק שסימלו את הכישלון שלהן לציית לנורמות הסקס הפאסיבי שהיו מצופות מהן, אלא גם את הכישלון שלהן למלא את תפקידן הרבייתי". בהקשר הזה, הלבנת פניהן של נשים על אקט טבעי ולא מזיק היא רק דרך נוספת לבייש אותן על המיניות שלהן, ולנשות ה-#notpeeנמאס.

כשזה מגיע לסקס, "נורמלי" נשפט אחרת אצל גברים מאשר אצל נשים. ההבדל באופן שבו אנחנו מאפיינים שפיכה גברית – כאקט נורמלי לחלוטין – זורעת עוד מלח על הפצעים. הסטנדרט הכפול שבו שופטים נשים וגברים, שבא לידי ביטוי כמעט בכל היבט של סקס – מבתולים ועד לאמצעי מניעה, הובלט אף יותר כשבריטניה אסרה על שפיכה נשית בסרטי פורנו בחודש שעבר. החוקים החדשים קובעים כי "שפיכה נשית יכולה להיות מוצגת במקטעים קצרים, אבל היא לא יכולה לנחות על אף אחד או להיאכל". זרע, לעומת זאת, יכול לנחות בחופשיות על כל חלק בגוף האישה ואף להישפך בחופשיות, ללא הגבלה על הכמות, גם כשזו מזויפת. כמובן שגם בליעה היא רכיב חשוב מאין כמותו בפורנו "נורמלי".

ההשפרצה היא דוגמה מובהקת לאקט שנורמלי לגברים, ולא רק שהוא לא נורמלי לנשים, אלא שהוא גם לא הולם ונתון לצנזורה ולסטיגמה. המדע צריך להתחיל להתייחס ברצינות למיניות נשית. הסטיגמות שסובבות מיניות נשית מקבלות חיזוק משמעותי כשאין לנו את העובדות כדי לתקן אותן. כשזה מגיע לדיון על "שפיכה נשית מול שתן", העובדה היא כי המדע והקהילה הרפואית בכלל לא הגיעה להסכמה על מה שנראה כתפקוד בסיסי של גוף האישה.

עד היום כל כך הרבה מחוויות המיניות הנשית מוגדר כ"מיתוס": נקודת הג'י היא לעולם חמקמקה או לא קיימת כלל, נשים בעצם לא חושקות בסקס כמו גברים, ושפיכה נשית היא לא יותר משתן לא רצוני. התוצאה היא שנשים מרגישות פעמים רבות מודרות מהשיחה או לא מובנות נכון ושניסיון החיים שלהן נמחק או מבוטל. שלא לדבר על כך שרוב שיחות המיינסטרים על סקס לאורך ההיסטוריה נוהלו בפרספקטיבה גברית לחלוטין.

אולי זה הזמן לקרוא לחוקרות, שיתקפו את הנושאים האלה מניסיונן ומחוויותיהן האישיות ושל נשים אחרות. למה אנחנו צריכות להפקיד את תחום המחקר הזה בידי גברים, שלא רק שלא מכירים את הגוף שלנו, אלא עדיין פוחדים ממנו וממה שהוא יכול לנפק ולרצות?

המטרה של #notpee היא לאמץ את המיניות הנשית. בסופו של דבר הדיון מאחורי ההאשטג הוא לא אם את מאמינה ששפיכה נשית היא השפרצה או שתן, אלא על מתן הזכות לנשים לשליטה על המיניות שלהן, במקום לבייש נשים על החוויות המיניות שלהן, או לבטל את אלה שהחוויות שלהו לא לגיטימיות.

בסופו של דבר, העניין המרכזי בסקס הוא הסכמה והנאה, עבור נשים וגברים באחד. או כפי שציינה בלוגרית בנושא: "כל העניין לגבי שפיכה נשית, וזה לא משנה אם אתם שייכים למחנה השפרצה או מחנה השתן, הוא בראש ובראשונה פשוט ליהנות מסקס. כיום יש מספיק בושה בסקס גם ללא הדיון על השפיכה הנשית".