בשנת 2012, היתה לטאניה הסטר קריירה משגשגת כיועצת תקשורת פוליטית. אלא שאז אביה אובחן כחולה בתסמונת תסמונות אהלרס-דנלוס- וגם עבורה כל הקלפים נטרפו. התסמונת הגנטית גורמת לכאבי פרקים כרוניים ולחוסר יציבות, עד כדי חוסר יכולת לתפקד. הסטר ידעה שככל הנראה גם היא נושאת את המחלה, ולכן החליטה יחד עם בעלה מארק, חוקר פוליטי, להתחיל לתכנן את פרישתם המוקדמת.

במהלך השנים שעברו מאז, טאניה ומארק תכננו את התקציב המדויק שהם יצטרכו כדי לאפשר לעצמם לפרוש מהעבודה ולהמשיך לחיות ברווחה. עד שב-2017, כשטאניה היתה בת 37 ומארק בן 41, השניים הכריזו על פנסיה מוקדמת.

 

בספרה החדש, Work Optional: Retire Early the Non-Penny-Pinching Way” , מתארת טאניה איך בדיוק הם עשו את זה, ומדריכה איך גם אנחנו יכולים. "יש לי זמן מוגבל לחיים עם גוף מתפקד. כבר עכשיו אני מתחילה להרגיש סימפטומים של המחלה", אמרה בראיון ב-New York Post לצאת ספרה.

בשלב שבו טאניה ומארק התחילו לתכנן פרישה מוקדמת, הם השתכרו משכורת של שש ספרות (בדולרים כמובן) והיו להם אלפי נקודות כנוסעים מתמידים, אבל בספר שלה הוא מסבירה איך גם אנשים שמרוויחים פחות יכולים לנהל קופת חיסכון בצורה שתאפשר להם פרישה מלאה או מוקדמת, והיא מדריכה את הקוראים בכל אחד מהשלבים שבדרך, החל מחישוב התקציב השנתי ועד לבחינת המקומות שהכי כדאי להשקיע בהם כדי לייצר הכנסה עתידית יציבה וקבועה באופן פסיבי. עם זאת, פרישה מוקדמת היא לא עניין זול, וטאניה ממליצה לחסוך מראש 25-35 פעמים את התקציב השנתי הדרוש. לדבריה, הם הצליחו לחסוך את התקציב הדרוש להם לשנה כפול 36 ובנוסף הם נהנים מהכנסה פסיבית מהשקעה בקרנות, וכן מבית שהם רכשו בעזרת משכנתא, ויתחילו להרוויח ממנו בעוד 12 שנים.

 

אחרי שנים בלוס אנג'לס, השניים עברו לגור באזור אגם טאהו, בבית שאותו הם שילמו במשך חמש וחצי שנים. לדבריה של טאניה "קנינו בית קטן יותר ממה שתכננו, וזו היתה אחת ההחלטות הטובות שעשינו. אם היינו קונים בית גדול יותר, או בשכונה יקרה יותר, היינו גם נאלצים לקחת הלוואה גדולה יותר, כך שעדיין היינו משלמים עליו משכנתה. בשביל הבית הזה לקחנו משכנתה קטנה יחסית וסיימנו איתה מהר".

כעת החיים שלהם נראים ספק כמו של פנסיונרים מזדקנים ספק כמו של צעירים שמטיילים בעולם ללא דאגות ומחויבויות. "בוקר טיפוסי בשבילנו מתחיל מיקיצה טבעית ואז ארוחת בוקר נינוחה, זה ממש העוגן שלנו לכל היום. אחר הצהריים אנחנו יוצאים לטיולים, לסקי או רכיבה על אופניים בהרים, ואז אני מקדישה זמן לכתיבה או להתנדבות. בערב רגיל נאכל ארוחת ערב ונצפה בסרט או בסדרות טלוויזיה שלא הספקנו לצפות בהן בזמן שעבדנו".

אבל זה סדר היום שלהם רק כשהם נמצאים בבית. עד כה, במהלך שנת הפרישה הראשונה, הם הספיקו לטייל בצרפת, מונקו, מקסיקו, טייוואן וברחבי ארה"ב. "טיולים הם בראש סדר העדיפויות שלנו. זה משהו שתמיד נוציא עליו כסף", מסבירה טאניה. "יש לנו הרבה נקודות טיסה שצברנו בגלל העבודה שלנו, אז זה עוזר לנו קצת, אבל בכל מקרה הטיולים גוזלים חלק ניכר מהתקציב שלנו". בספר, טאניה ממליצה להבין את סדרי העדיפויות בחיים לפני כל דבר אחר, כי אפילו אם אין דאגות כלכליות, פרישה חסרת מטרה יכולה להיות מתסכלת. "בבלוג שלי קיבלתי הרבה תגובות מאנשים שתכננו את הפרישה שלהם באופן כלכלי, אבל כשהגיע הרגע – הם לא ידעו מה הם רוצים לעשות עם הזמן הפנוי ובסופו של דבר הם היו הרבה יותר אומללים ממוקדם. אז זה היה שיעור שניסינו להתכונן אליו מראש".

עם הפרישה, השניים גם לקחו על עצמם תפקידים בכירים בארגוני התנדבות למען הגנת הסביבה. טאניה גם מנהלת בלוג שבו היא מתייחסת לפרישה מוקדמת וכן משתתפת בפודקסט קבוע בנושא נשים וכסף. היא מדגישה שהיא מרוויחה מהבלוג ומהפודקסט רק את מה שצריך לכיסוי ההוצאות.

מאז אותו רגע שבו הם התחילו לתכנן את הפרישה, הם צמצמו את האכילה בחוץ ולא קנו מכשירי חשמל חדשים. טאניה מתייחסת לאופן שבו היא חוסכת בדומה לאופן שבו מארי קונדו מסתכלת על סגנון החיים. "לקחנו ממנה את הרעיון של להסתכל על הערך המוסף שכל דבר מעניק לנו. אם משהו לא מעורר בנו שמחה, זה די קל לזנוח אותו. אנחנו עדיין אוכלים בחוץ מדי פעם, אבל משתדלים להמעיט. אנחנו לא קונים הרבה בגדים חדשים או גאדג'טים".

ככל הנראה מה שעוזר לבני הזוג לשמור על תקציב מחייה נמוך יחסית, היא העובדה שהם לא מעוניינים להביא לעולם ילדים. הם אמנם עדיין מרוויחים קצת מעבודות עצמאיות (כמו הספר שטאניה כתבה, למשל), אבל הם לא מסתמכים על זה, "כשעזבנו את העבודות, היינו בטוחים שיש לנו מספיק כסף ושלא נצטרך להרוויח יותר אפילו שקל", היא מדגישה. "אנחנו מבוטחים היטב נגד אסונות טבע, יש לנו ביטוח בריאות כדי לספק לנו הגנה נגד טיפולים יקרים ולא צפויים, ומוכנים לעזוב לאזור פחות יקר או לבית פחות גדול במקרה שנצטרך. אנחנו מבוטחים להכל פחות או יותר, חוץ מאפוקליפסה".

הרבה אנשים סובלים מחרדה שהכסף יגמר להם בעתיד, אבל הרבה אנשים יכולים בקלות לחסוך מספיק. מה שעוצר אותם זה רק חוסר הידיעה של מה זה מספיק כסף", טאניה מדגישה.

בספרה, טאניה מפרטת מה הם הצעדים שצריך לקחת על מנת לפרוש בגיל מוקדם:

  1. קודם כל, תכננו איזה חיים הייתם רוצים. איזה מין חיים הייתם רוצים לנהל לאחר הפרישה ומה המטרות ארוכות הטווח שלכם. פרישה חסרת מטרה יכולה להיות מתסכלת ומאמללת.
  2. הגדירו את התקציב השנתי שלכם. כאמור, טאניה ממליצה לחסוך 25-35 פעמים את סכום התקציב הזה. "כשמארק ואני הגענו למסקנה כמה אנחנו צריכים לחסוך כדי להשאיר את הקריירה שלנו מאחור, קול קטן בראשי תהה 'אנחנו באמת יכולים לעשות את זה?'", היא מספרת. "בגלל שמעולם לא היה טובה בחיסכון, לא הצלחתי אפילו לדמיין את כוח הרצון שיידרש ממני כדי לשים כל אחד ואחד מהדולרים האלה בצד. למרבה המזל, עם תוכנית ברורה, לא הייתי צריכה כוח רצון, וגם אתם לא תצטרכו".
  3. תכננו השקעות והכנסות פסיביות. טאניה מציעה לחקור דרכים שיכניסו כסף נוסף מבלי לצאת לעבוד, כמו השקעה בנדל"ן או בקרנות.
  4. אל תשכחו את העליות של הטיפולים הרפואיים, ותמיד תהיו בטוחים שיש לכם ביטוחי בריאות מקיפים מספיק.