רונית כפיר מרצה לבעלות עסקים על תקשורת עם לקוחות (עם המותג 'נעים מאוד'), מעצבת פנים ובלוגיסטית התארחה השבוע ב'עושים זום'- סדרת ההרצאות של און לייף בשיתוף החמ"ל לסיוע לעצמאים של להב בחסות בנק הפועלים ודיברה עם המשתתפים על להיפרד מהרגשת ה'לא נעים לי' ולתמחר את עצמכם כמו שאתם שווים. 

"אני מדברת לא אחת בהרצאות על המעבר, הטרנספורמציה בין ה"לא נעים לי..." ל"נעים מאוד". כשאני מגיעה ממקום של שליחות אבל רוצה להתפרנס מזה, אני בד"כ נתקלת בקונפליקט פנימי שמונח על כל מיני תפיסות שיש לנו שהן גם תרבותיות וגם מגדריות.

מערכת היחסים של נשים עם כסף היא מאוד טרייה - אנחנו מוזמנות לאחוז ברכוש הרבה אחרי ש"נתנו לנו" את הזכות לבחור, תודה רבה להם. גברים קשורים לעסק שלהם: אם תשבי בבית קפה את תזהי "גברי עסקים" שמדברים בכוונה קצת יותר בקול רם מהרגיל כדי שישמעו, נשים מעט מאוד ידברו על כסף, בטח על סכומים, ונעשה זאת בלחישה. ה"לא נעים לי" הזה יושב על תפיסה ש'נדיבות נוגדת רווחים'. שאם אני גובה תשלום על השירותים שלי אז אני לא נדיבה. ובטבלה הבאה אני אציג לכן את תפיסת העולם של הדבר הזה של "לא נעים לי..." שמבחינה בין "בחינם" ומה מיוחס ל"בתשלום".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לפעמים, בראש שלנו הדברים מסודרים ככה.⁠ כשאני מרגישה לא נעים לבקש תשלום עבור שירות או מוצר, במקום לתת אותו בחינם או ממש בזול.⁠ כמובן מה שבעיני הוא "ממש בזול".⁠ ⁠ בטבלה הזו שבראש שלנו, לתת בחינם זה להיות נדיבה, או להיות מתחשב ואמפתי.⁠ ההיגיון הזה אומר שאם אני בשליחות עלי לתת בחינם. אם אני נותנת בחינם אני עושה דברים למען הזולת. תורמת.⁠ ⁠ לעומת זאת, אם אני מבקשת תשלום אני מרגישה מיד שאני חמדנית, "גרידית", לפעמים שאני אטומה לרגשות של אחרים או ממש רעה. אכזרית אפילו.⁠ בצד ה"רע" של הטבלה נמצא אדם שחושב רק על הרווח שלו, על עצמו ולא על הזולת.⁠ ⁠ אני בכוונה מקצינה את זה, אבל הרגשות האלו קיימים אצל רבים ורבות מאיתנו. גם אצלי לפעמים. לא נעים לי לא לתת בחינם או לא לעשות הנחה.⁠ זה קורה במיוחד כשבצד השני נמצא לקוח ש"מעיר" אצלי את הרגשות הרדומים האלו. ש"מדבר אל הרגש שלי".⁠ ⁠ כשזה מרגיש נכון ומתאים לתת בחינם או לעשות הנחה אנחנו מרגישות עם זה סבבה.⁠ אבל הרבה פעמים אנחנו עושות דברים בעסק לא מתוך החלטה עסקית, עניינית ונכונה, אלא מתוך איזה #לאנעיםלי. בעיקר בתקופה הזו של ה #קורונה.⁠ ואז אני יודעת שמשהו לא נכון. שלעשות הנחה זה לא באמת להיות נחמדה ולא לעשות הנחה זה לא באמת להיות רעה.⁠ שאין קשר בין אמפתיה לבין חינם, כמו שאפשר גם לעסוק בשליחות וגם לבקש עליה תשלום.⁠ ⁠ השלב הראשון בלשנות את התודעה הזו הוא לפתח אליה מודעות. לשים לב אם עולים בי רגשות כאלו, מהטבלה הזאת. ככל שנלמד לזהות את הרגשות האלו בשעה שהם עולים, נדע להחליף אותם ברגשות ובשיקולים רלוונטיים יותר.⁠ ⁠ ביום ראשון בערב אני משתתפת במפגש זום (חינם!) של אונלייף, שנקרא "מפחד להצלחה" בו אדבר במשך כעשר דקות (ואולי יהיה לי זמן לענות לשאלות) על חלק מהדברים האלו. לינק בפרופיל או שלחו לי הודעה.⁠ ⁠ יש לטבלה הזו טבלת המשך! המשיכו לעקוב אחרי ובעוד כמה ימים אעלה את האלטרנטיבה לשני הטורים האלו, ואכתוב עוד על תמחור ועל #נעיםמאוד.⁠ ⁠ ⁠ #נעיםמאוד⁠ #רוניתכפיר⁠ #תקשורתעםלקוחות⁠ #עסקעצמאי⁠ #נשיםעצמאיות⁠ #הרצאהלעצמאיות⁠ #תמחור⁠ #הנחה⁠ #חינם

A post shared by Ronit Kfir רונית כפיר (@kfironitta) on

זו תחושה שעולה לי ולרבים בעיקר בתקופה הזו שמפעילה את החרדה הכלכלית, מפעילה טריגרים שתמיד היו שם. הקורונה הזו העצימה דברים, כמו חרדת מוות של כולנו או חרדת פרנסה שיש לכולנו. הרבה מאוד עסקים, בעיקר בשלבים הראשונים, נתנו הרבה דברים בחינם, הרבה תוכן בחינם והנחות מפליגות, לא בהכרח כי הם היו צריכים אלא מהפחד הזה שמנהל אותנו גם בימי שגרה. 
מצד אחד אם אני נותנת בחינם אני נדיבה, אני מתחשבת בזולת ואם אני מבקשת תשלום אז אני "גרידית", אני "על חשבון מישהו" ובעיקר זה מונח על או/או ואני אזכיר משהו שציינו לפני (אורלי וילנאי), וזו הבחירה החופשית. לפני ארבעה או חמישה ימים העלאתי את המחירים של ההרצאות הדיגיטליות שלי בצורה מאסיבית. בעשרות אחוזים. אחרי שבועיים שאני רק מדברת על תמחור ועל 'לא נעים לי' הבנתי שאני לא מיישמת את הדברים שאני מטיפה להם. כי אני מוכרת הרצאות במחיר שבעיני הוא זול מדי. 

הסוד להנחה

הסוד להנחה היא הנחה מבוקרת. להחליט על גבולות העסק שלי, לקחת את עסקיי בידי ולהחליט למי וכמה ועד מתי. כשאני מסבירה את הערך שלי אני במקום מתנצל ואמרתי 'לשם אני לא מגיעה'. אני רוצה להסביר מה הערך של המוצר שלי והוא נגזר מהתועלת שאת מפיקה כלקוחה מהמוצר שלי. כשאני מעלה מחירים אני צריכה לעשות את זה משכנוע פנימי. 

איך באים לשכנוע הזה? 

אחד הדברים שעלו אצלי כשהתחילו הקולות אצלי ש'את לא נדיבה, לאנשים בקורונה אין כסף', שזה אמונות מגבילות כאלה. אנשים עם רצון חופשי. אני אדם בוגר, אתה אדם בוגר, אתה מחליט איפה וכמה להשקיע את הכסף שלך. גם אם לקוח אומר לי 'המחיר שלך מאוד יקר, מה פתאום שנקנה את זה, אני לא מסתכלת על זה כדחייה אלא כהזמנה לבוא ולשכנע אותו, להמשיך להזמין אותו. 

בתור שלב ראשון צריך לשים לב לדיבור הרגשי שיש לנו על כסף ועל תרומה. לשים לב למילים שמופיעות בהקשר הזה. 'זה מהכיס שלי', מישהו שהזמין ממני הרצאה והוא רצה לשלם 500 שח ואני רציתי אלף שקלים. ואמרתי לו 'זה תמיד יוצא מכיס של מישהו'. זה כמו הפרסומת של שוקה- 'מפסיקים לתת כסף לשוקה'. הרי כל הכסף שלנו עצמאיות ושכירות כל שקל מגיע מהכיס של הלקוח.  חשוב לראות שאני מופעלת רגשית. 

וכשזה קורה, לא להתבאס מזה שמפעילים אותנו רגשית. לא בהלקאה עצמית. לא בצורה שיפוטית אלא בחמלה על עצמך ולא להפוך את הנון אישיו, לאישיו שהסיכוי להיפטר ממנו קטן. 

דבר שלישי תשאלי את עצמך בשיקולים עניינים, מי הקהל שלי, מה קרה לוו בתקופת הקורונה, מה הערך שאני מביאה, מה התועלת שאני מביאה לו. ממש לדבר על זה. זו מיומנות שצריך ללמוד. 

מה סל התגובות לטענות הקבועות של 'זה יקר לי'? 

אני נגד משפטים גנרים- לא להגיד אני שווה את זה. אם אומרים 'נורא יקר'  אז להגיד 'אני מבינה שזה לא מה שציפית ותמשיכי להזכיר מה את נותנת'. היכולת שלנו בסטוריטלינג טובות בזה, אם אני אצליח לייצר חיבור רגשי עם הלקוח שלי ולייצר אמפטיה אליו ולצייר לו תמונה עתידית לאן אני יכולה לקחת אותו. אחרי שנעבוד ביחד אתה תראה שלא רק שיפסיק לך את הX אלא גם תצליח Y ולסיום להחליט את הגבולות. המחיר הוא תמיד בסוף המצאה שלנו, לראות איך את מרגישה עם זה. כל מקרה לגופו."

לאינסטגרם של רונית כפיר 

להרצאתה  "והלקוח הזה הוא אני" על סטוריטלינג בתקשורת עם לקוחות לחצו על הלינק הבא  

**

האירוע 'עושים זום' הבא ביום ראשון הקרוב 24.05 בשעה 20:30:  זום טרנס אטלנטי. לרישום לחצו על הלינק הבא

 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? מתלבטת אם זה גם מצבך ואם מסוכן לך בבית? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת