מדהים לפעמים כמה אירוע בודד אקראי יכול להכריע גורלות.

דוכן בשוק סיני שעצר את העולם מלכת, מטורף, לא?
זה לא מוכרח להיות גלובלי. לפעמים זה לגמרי אישי: שורה בספר, או מפגש ברכבת שמשנה נתיב חיים. משפט של מורה שפותח או סוגר עתיד של ילד. אותי זה פגש בעיצומו של משבר גיל הארבעים.

מיכל גונן ואלינה קולטון, מייסדות חברת ארקדיה

הייתי בשיאה של קריירת קריאייטיב אחרי תואר שני בשיווק. קטפתי פרסים וקמפיינים מובילים בארץ והריק הזה של חוסר משמעות לא הרפה. אל תשנאו אותי אבל דווקא את הג'ינגול הזה של אמא וקריירה ממש הצלחתי לעשות. נהגתי לדחוס את כל משימות יום העבודה עד השעה 15:00 וב16:00 כבר נכחתי לצד הילדים שלי. מה שלא הצלחתי לעשות הוא להתגבר על תסמונת ה"ילד הזולג". מכירים את זה? ילדים שנוזלים לאיטם לתוך הכסא מול דף תרגילים בחשבון. סה"כ 30 קילו של יצור אנושי אבל אין מנוף שיצליח להרים אותם לתוך המשימה הזאת.

קראתי באיזה ספר הערת אגב על התופעה הזו. ילד שלא מצליח להתרומם מול דף תרגילים בכפל, רץ אחר כך למשחקי מחשב ומצליח להתגבר עצמאית על סדרת אתגרים בשפה זרה. זה הוביל אותי לחשוב... מה אם במקום להילחם במוטיבציה של ילדים, נגייס את משחקי המחשב לטובת אותו דף תרגילים בכפל? למה לנצח את משחקי המחשב אם אפשר לנצח את הייאוש של תלמידים בזכותם?

כל הלבטים האלה התבשלו אצלי בערבוביה חודשים ארוכים ואז יום אחד ברכבת עיינתי בעיתון שמולי שעליו התנוססה תמונה מהחללית "בראשית" שבאותם הימים הייתה בדרכה לירח. קראתי קצת על  SpaceIL, העמותה ששלחה את 'בראשית' לדרך וכל המחשבות על מסעות וחלומות התמזגו אצלי לחיפוש הדרך הפרטית שלי. עוד אני שקועה בעולם שלי, מתיישבת מולי אישה בז'קט המשימה של בראשית, אז פתחתי איתה בשיחה. מסתבר, שזו הייתה אלינה קולטון, המנהלת הפדגוגית של עמותת SpaceIL,   היא נושאת על גבה 25 שנות ניסיון במגוון עשיר של תפקידים בתחום המדע והמתמטיקה במערכת החינוך ומעל לכל היא דבקה באדיקות בתפיסה שתפקידנו לחלוב מכל ילד את היכולות האמתיות שלו, ואם יש ספקות? אנחנו לא קרובים לגירוד הקליפה הראשונה שלהן. כשהעמקנו בשיחה הבנתי שפרט לעיסוקה בעמותה היא בחיפוש דרך להובלת ילדים לגילוי עקרונות מתמטיים  כבדרך אגב באמצעות גיימינג. כך הסתבר, שאנחנו חולקות חזון מטורף יחדיו. כשירדנו בתחנה בבנימינה, הבנו שאנחנו כמעט שכנות, והיה ברור לשתינו שזה אולי סוף הנסיעה, אבל זוהי תחילתו של מסע משותף.

מאז, עזבתי את עולם הפרסום, הקמנו את חברת "ארקדיה" והיום, כמעט שנתיים מאז אותו מפגש, אנחנו עומדות שבועות ספורים אחרי השקת המוצר המסחרי הראשון שלנו BlobQuest.   מוצר ראשון בסדרת משחקים שללא סמלים מתמטיים, ללא שפה או כל שימוש במלים, מובילים ילדים לגילוי של עקרונות מתמטיים ולתרגול אינטנסיבי עד לשליטה בהם. המשחק הראשון עוסק בלימוד אינטואיטיבי של כפל. הסדרה כולה תשלים את מכלול המיומנויות המרכזיות שנרכשות במתמטיקה בבית הספר היסודי.

כך אני מצאתי את דרכי בסדרת אקראית של אירועים. האם מכך נגזר שילדינו נתונים לחסדי אקראיות האירועים סביבם? התשובה החד משמעית הינה לא! אמנם אי אפשר להכריע מה יִקרה בדרכם. אבל במקום לנסות לתמרן את האירועים עצמם, מה שלחלוטין נמצא מחוץ לשליטתנו. יש לנו את האפשרות לצייד אותם במגן קסמים לדרך. היכולת להתגבר על מכשולים, לזהות הזדמנויות ולדעת בביטחון שאין יעד רחוק מכדי שהם יוכלו לכבוש אותו. את מגן הקסמים הזה לא אורזים בשבוע שלפני המסע, הוא מוזן בכל רגע של עשייה וזה קורה ממש עכשיו.

אם הבת שלך, מאמינה לחוויה מתסכלת בחשבון או להערה מטופשת של חברה, היא לא תאמין לאמא שטוענת אחרת אבל תני לה לגלות את האמת בעצמה. ילדים רק זקוקים להזדמנות לפגוש את היכולות שלהם, אין שום סיבה להקטין אתגרים. הצורך היחיד הוא להניע אותם לפצח את אותם אתגרים ולייצר סביבה שמאפשרת את זה. את מי שמגלה כמה רחוק אפשר להגיע- כבר אף אחד לא יוכל לעצור. בשלב הזה לא נזדקק ל SpaceIL, שתיבנה את החללית עבורנו, אנחנו נהיה מצוידים בילדים ובילדות שמבינים שהשמיים הם רק ההתחלה.

**

להורדת המשחק:

באנדרואיד: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.MichalGonen.BlobQuest&gl=IL

באפל: https://apps.apple.com/il/app/blob-quest/id1510324713

לקבלת גרסה למחשב ניתן לפנות למיכל: michal.arcadia@gmail.com