שנה עברה מאז שפרצה הקורנה, ועם כל התהפוכות שהיא הביאה לחיינו דבר אחד ברור - מבחינת קריירה נשים הן הנפגעות העיקריות של המגיפה. נכון להיום, עפ"י שירות התעסוקה, 68.5% מדורשי העבודה הן נשים ואיך לא אחרי שרובנו נאלצנו למקבל בין ילדים לעבודה בזמן סגר במקרה הטוב או הוצאנו לחל"ת במקרה הרע. כך או כך, בעידן הפוסט קורונה עתידן של נשים רבות עדיין לוטה בערפל. כדי לחשב מסלול יחד, התראיינה באירוע הזום של און לייף 'נשים בעולם העבודה של המחר' מאיה גור, קואוצ'רית לשינוי מקצועי לנשים. גור, חילקה טיפים למציאת עבודה ועודדה נשים להמציא את עצמן מחדש למרות הקושי הגדול.

מה לדעתך הבעיה העיקרית של נשים מבחינת קריירה בתקופה הזו?

"חשוב לי קודם כל להגיד שהבעיה הנשית המקצועית באמת מתחילה הרבה לפני הדובדבן בקצפת שנקרא קוביד. נשים הן הכוח העיקרי המטפל בבית ובילדים וכתוצאה מכך רובנו המפרנסות המשניות בבתים. כשהמדינה בוגדת בצד שלה לספק לנו מסגרות לילדים רוב הנטל נופל עלינו וזה מגדיל מאד את הפער הזה. אנחנו יודעות וחיות את זה ביום יום ולכן אני כאן להציע שינויים תפיסתיים מחשבתיים שיכולים לעזור לעשות שיפט מבחינה הקריירה, גם התפיסות האלה בידיים שלנו".

מה הכוונה?

"ישנם ארבע שינויים תפיסתיים שהם הכי משמעותיים בשביל לחולל שינוי בעתיד המקצועי של כל אישה. השינוי הראשון הוא להבין שקריירה היא לא סולם, היא ג'ונגל. אני שומעת המון על הפחד לחזור לנקודת האפס ונשים רבות שאומרות שבשבילן זה כבר מאוחר מדי, וזה פשוט לא נכון.

אנחנו לא הדור של ההורים שלנו שטיפס באיזשהו סולם קריירה מאז אחרי האוניברסיטה ועד הפנסיה. קריירה היום היא ג'ונגל שאת עוברת בו מענף לענף. האדם הממוצע מחליף היום 12 מקצועות, בין 2 ל- 3 קריירות וכל זה בין גיל 18 ל- 52. בשביל לנווט בג'ונגל הזה את צריכה לגלות רק דבר אחד – מה הענף הבא, מה הצעד המקצועי הבא שלך. הרמז לאיך לגלות אותו נמצא ביכולות שלך, בחוזקות שלך, בדברים האלה שתמיד באים לך בקלות, שתמיד מבקשים ממך לעשות, שאת מתנדבת לעשות אותם כי הם פשוט טבעיים לך. הצעד הראשון הוא להתחיל לחקור, להבין את היכולות האלה ולחקור באיזה עולמות מקצועיים נוספים הם יכולים להוות יתרון".

מה לגבי השינויים האחרים שעלינו לעשות?

"השינוי התפיסתי השני הוא להפוך מנסיכה ללוחמת. ממש כמו בסיפורי אגדות שבהן הנסיכה יושבת ומסרקת את עצמה בארמון ומחכה שהנסיך יציל אותה, כך אנו מחכות שיצילו את הקריירה שלנו, שיגשו אלינו, יציעו לנו, יראו אותנו, שיקדמו אותנו. מהסטייט אוף מיינד הזה יקרה רק דבר אחד - האנשים שמקדמים אותם יקודמו, למה? כי לאף אחד אין זמן ואף אחד לא שם לב ואף אחד לא יכול לראות את האינטרסים שלך ולחשוב עלייך יותר ממה שאת יכולה לחשוב על עצמך. אישה יכולה לבחון את עצמה בעזרת השאלה הבאה: האם גבר לבן וסטרייט היה מבצע את הפעולה שאני מהססת כרגע לעשות? אם התשובה היא כן אז תמשיכי, אם את עדיין נורא מפחדת שיגידו עליך שאת עפה על עצמך תמצאי מסגרת לעבוד על עצמך בדברים האלה, כמו בקאוצ'ינג למשל. השינוי השלישי הוא שיפט פרקטי להרגיש ממחוץ לעניינים לרלוונטית. הרבה פעמים כשאנחנו לא עובדות הביטחון שלנו מתרסק, אנחנו מרגישות מנותקות ועומדות בפינה של החדר ומרגישות שאין לנו מה לתרום בשיחה וזה מערער מאוד".

מה עושים כשזה קורה?

"כדי להשיק מחדש את הקריירה שלך את צריכה להרגיש יותר בעניינים, להגדיל את ערך המותג האישי שלך ולייצר לעצמך יתרון. הדרך הכי פשוטה לעשות את זה, זה להתעדכן. היום זה הכי קל. תחפשי איזה פודקסט, תרשמי לאחד הקורסים שמוצעים אפילו בחינם, אפילו תמצאי את רשימת רבי המכר בתחום מקצועי שמעניין אותך או עשוי לעניין אותך ותזמיני לך איזה שני ספרים. הידע הזה יעזור לתחושת הערך עצמי שלך וכמובן ימשוך תשומת לב בשיחות שתעשי".

מאיה גור, קואצ'רית לשינוי מקצועי לנשים

דיברת על ארבעה שינויים תפיסתיים, מה התפיסה הרביעית שעלינו לשנות?

"השינוי הרביעי הוא שינוי הסטטוס בבית מעזרה לשותפות. האתגר הכי גדול שלנו כרגע הוא לקדם את עצמנו בתקופה בה אין לנו זמן ואין לנו יציבות, אנחנו כל הזמן און אנד אוף בבידודים ומסגרות וקפסולות וזה מייצר עומס ענק על הבית. הבעיה שגם פרטנר מאוד מעורב עדיין נמצא בסטטוס של 'עוזר'. אנחנו חייבות להתחיל לנהל בכל בית שיחות כנות על החלוקה המחודשת של טיפול בילדים, אפילו מטלות קטנוניות כמו משלוחים מהסופר בסופו של דבר מצטברות להמון זמן, ואם את מנסה לקדם את עצמך מקצועית או למצוא עבודה את צריכה את הזמן הזה. לכן חשוב ש'העוזרים' שלנו יקודמו לסטטוס של שותפים. אם נעשה את השינויים האלה נוכל להתחיל למנף לטובתנו גם את המהפכה המגדרית שלקורונה יש פוטנציאל להתחיל".

כלומר?

חברות כמו ספוטיפיי סוגרות את המשרדים שלהם ועוברים למודל עבודה מרחוק. זה שינוי דרמטי לא רק לאנשים שרוצים לעבוד מהלפטופ שלהם בחוף בקוסטה ריקה, זה שינוי גם לאימהות במיוחד בגילאים הצעירים. תודו שסוף סוף זו מחשבה מעודדת".

פעמים רבות אנחנו מקטינות את עצמנו ולא יודעות לקחת את הקרדיט הנכון של מה שעשינו. זה משהו שאת מלמדת? איך להיות קצת יותר אגואיסטית בהתייחסות שלי להצלחות ולהישגים שלי? אפשר ללמוד דבר כזה?

"אני לא יודעת אם המילה היא 'ללמוד', אבל בהחלט הייתי משתמשת במילה 'להתאמן'. אני חושבת שזו ממש עבודה שאנחנו צריכות לעשות ולהתאמן בה. תתחילי במקומות שאת מרגישה בהם יותר בטוחה כמו משפחה וחברות, ממש לעשות טסטים מול המראה ומול נשים שאנחנו מכירות. את האסופות האלה של ההצלחות שווה לנסח לעצמנו וממש להתאמן על לספק אותם, בצורה שהיא לא מקטינה ובצורה שאני מרגישה איתה נינוחה".

לצפייה בכנס כולו: