השבוע התקיים כנס 'היום שאחרי' של און לייף בשיתוף נעמת וההסתדרות הרפואית, שהתמקד במציאת פתרונות לקשיים עימם נשים צריכות להתמודד מאז משבר הקורונה. האירוע כלל דוברים שנגעו באספקטים רבים כמו אימהות, השינוי בשוק העבודה ועוד. הרגע המרגש ביותר באירוע התרחש כאשר הזמרת שירי מימון קיבלה את פרס און לייף עושות שינוי. את הפרס העניקה לה מנכ"לית און לייף הדס גולדשטיין, ששיתפה כי הבחירה במימון נעשתה בעקבות פעילותה הרבה למען נשים מוכות  ומאבקה המתמשך של הזמרת על מקומן וקולן של נשים בתעשיית הבידור בפרט ושל הנשים בישראל בכלל. לאחר קבלת הפרס, ישבה שירי מימון לראיון עם מנחת האירוע מיה איידן.

איך את מרגישה אחרי שקיבלת את הפרס?

"אני קודם כל מתרגשת בטירוף. אני חושבת שזה הפתיע אותי כי זה משהו שהוא כל כך חלק מהחיים שלי, אני שרה אותו, אני מדברת עליו בהופעות, אני כותבת על זה. אז את יודעת, זה לא היה ממקום של פתאום יגיע איזשהו פרס שאני אקבל. אני מרגישה ממש גאווה והתרגשות".

אני חושבת שלא הרבה אנשים יודעים, אבל את הלכת בשנה האחרונה גם למקלטים לנשים מוכות, את נפגשת עם נפגעות תקיפה מינית, מאיפה זה בא?

"זה לא רק בשנה האחרונה, זה מלווה אותי כמה שנים. אני חושבת שזה הגיע באמת מהצורך שלי לפגוש את הצד השני. אני לשמחתי טפו טפו לא עברתי שום חוויה שהיא אלימה או איזה שהיא תקיפה קיצונית, כי אנחנו חוות כל הזמן הטרדות, אבל תקיפה שהיא באמת כזו משנת חיים למזלי לא הייתי שם. אני כן יכולה להגיד לך שהגעתי למסגרות של בנות שעברו תקיפה מינית שפוגעות בעצמן. כאלו שמנסות להתאבד, שהופכות להיות אנורקסיות וחותכות את עצמן וממש נפגשתי באמת עם כולן וזה פשוט משפיע עליי".

באיזה מובן?

"מהרגע שהתחלתי אני לא יכולה לעצור. רציתי צדק והבנתי שאני לא אצליח לקבל אותו אז אמרתי שאני חייבת שנייה להירגע, כי זה פשוט הכניס בי המון כעס ועצב, ולאט לאט התחלתי למנן את זה אצל עצמי וגם התבגרתי לתוך זה. עכשיו אני מחפשת צדק ואני מקווה שהמודעות שכן עולה מיום ליום פשוט תעשה איזושהי מהפכה".

את רואה את עצמך כמישהי שמשפיעה על מצבן של הנשים בישראל?

"אני אף פעם לא ראיתי את זה בעוצמה הזאת. אני כן חיה את זה. אני שרה על זה, מדברת על זה בהופעות שלי, מעלה פוסטים על זה, ואני שם. לפני כמה שנים לקחתי חלק בפרויקט גדול שהיה בערוץ הילדים לנערות 'רוצה, שווה, יכולה', את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה, אל תפחדי, את לא שווה פחות מאף אחד או אחת אחרת - וזה פשוט תמיד נע איתי במקביל הנושא הזה".

את כאילו עושה את זה בלי מאמץ, זה כמו מעין טבע שני שלך, מאיפה זה בא?

"אמא שלי, מעבר לזה שהיא הייתה מאוד תומכת והסביבה הייתה סביבה מאוד מגוננת, זיהתה בכל אחת מאיתנו את מה שאנחנו צריכות. לי היא תמיד נתנה להחליט ולבחור. היא ידעה שאני אוהבת לשיר ובגיל 10 שאלה אותי אם אני רוצה להשתתף באודישנים לפסטיגל ילדים. באחותי, שהיא הרבה יותר מופנמת וביישנית, היא זיהתה דברים אחרים. אמא שלי תמיד הייתה אומרת לי לא לפחד וללכת אחרי החלומות שלי וזה מאוד תרם לי. יש משהו בחינוך ובבית שהוא מאוד תורם להמשך החיים של כולנו".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Shiri Maimon (@shirimaimon1)

ועדיין יש בך את המודעות הזאת גם לנשים שזה לא היה משהו שהן זכו לו בילדות או בכלל בחיים.

"נכון וזה דווקא בגלל החיים שאני עברתי, גם לצד אחותי שהיא אישה מדהימה עם פוטנציאל ותמיד אמרתי לה תעשי את זה ותעשי את זה או חברות שהפכו להיות אימהות ובדרך ויתרו על החלום. אני חושבת שזה טבוע בי, אף פעם לא ראיתי מכשולים. הלכתי לאודישנים ללהקה צבאית אפילו שכולם אמרו לי לא ללכת כי 'מה הסיכוי שתתקבלי?' לא הבנתי מה הבעיה ופשוט לקחתי רכבת, עשיתי אודישנים כמו כולם והתקבלתי. אני חושבת שלאורך הדרך לא נתתי לשום דבר לגרום לי באמת לוותר על החלומות".

יותר מזה, את גם לא חוששת להגיד שאת פמיניסטית, שזה משהו שהרבה אמניות נזהרות ומפחדות להגיד.

"כן, אני חושבת שאני פמיניסטית, אבל כמו בכל דבר יש עוצמה של ווליום. אז יש את ה- 10, ויש גם דיסטורשן שזה מתחיל להיות קיצוני מידי. אני חושבת שאני איפשהו באמצע כי אני באמת חושבת שאין שום סיבה שאישה תרגיש או תחווה איזשהו חוסר שוויון או השפלה, או תרוויח פחות, או תוותר על החלומות שלה בגלל שהיא אישה. אני בכלל חושבת הפוך, אני חושבת שבגלל שאת אישה את אמורה לדעת שאת מסוגלת לעשות הכל כי אנחנו באמת עושות הכל ואנחנו מצליחות לשלב את הכל".

מהמקום שבאמת בשבילך הכול פתוח, איזה תגובות את מקבלת?

"אני אספר לך סיפור. הייתי באיזו תוכנית טלוויזיה, אני לא אגיד מי ואני לא אגיד מה. והיה איזה רגע שאחד הגברים בשולחן עשה לי את התנועה הזאת 'להנמיך'. הייתי באותו רגע ממש דעתנית וכשהוא עשה לי את התנועה הזאת הסתכלת עליו ושאלתי אותו 'למה? שומעים אותי חזק מדי? הבעתי את עצמי יותר מידי? והוא ענה לי שכן. אז אמרתי לו 'יופי, אני שמחה כי השגתי כרגע את מה שרציתי, רציתי להישמע ולהגיד את דעתי. ואת התנועה הזאת אתה לא תעשה לי'.  ואני לא אוותר. באופן כללי, לגבי תגובות אני הרבה פעמים דווקא שמה לב שיש יותר תגובות של נשים נגד".

כמו?

"כמו הקליפ החדש שהוצאתי שהוא מאד חשוף. אני לובשת שם בגד גוף, אני רוקדת, אני מרגישה הכי טוב עם עצמי ומבחינתי חוגגת את הנשיות שלי ומישהי שראתה אותו פנתה אליי ואמרה לי שזה לא נעים לה כי אני צריכה להיות יותר צנועה. זה הרבה נשים אגב אומרות".

ו-"את אימא".

"'את אימא', כמובן. אני מרגישה שנשים הרבה פחות סלחניות כלפי נשים. הייתי אתמול בהופעה של אביב גפן ואז הוא אומר 'תגידו אתם רוצים שאני אשב לכם פה עם גלימה בלי חולצה ועם נצנצים ושחור בעיניים?' כולם צעקו כן, אז הוא אמר לא אתם לא רוצים, אני התבגרתי, אני אהיה פאתט, אתם רוצים או לא? ואז התחילו כזה רחשים, והוא המשיך 'אתם לא רוצים, תפסיקו לעצור אותי ברחוב ולהגיד לי אני מתגעגע למה שהיה פעם'. וזה גבר אומר, אז תחשבי מה אישה מרגישה. בעצם הוא אמר 'אני התבגרתי חברים, תקבלו את ההתבגרות שלי, אני אמשיך לעשות מוזיקה טובה, אני אמשיך לעשות את האומנות שלי, אבל כן'. מאוד התחברתי למה שהוא אמר, כולנו מתבגרים ומזדקנים, בואו נקבל את זה באהבה".

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Shiri Maimon (@shirimaimon1)

מה צריך להיות ומה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה בין גברים לנשים, כדי שיהיה יותר שוויון?

"אני חושבת שהמודעות והפתיחות צריכים להגיע לכולם, זה צריך להיות חלק מהחינוך וזה צריך להיות בפוליטיקה ובטלוויזיה וצריך גם לשדר את זה. זאת אומרת, גם אם יש פאנל, נכון שיונית לוי מנהלת אותו, אבל למה יש 7 גברים? את רואה שזה משתנה, את רואה גם את רינה מצליח ודנה וייס, שדעתה מדהימה, ואת רואה עכשיו את מרב מיכאלי שמובילה מפלגה, זה מרגיש שאנחנו לקראת שינויים, אבל אנחנו עוד רחוקות משם בעיניי".

רחוקות מאד?

"לדעתי כן. תשמעי, יש מגזרים שלמים שנשים אסור לשמוע אותי, קהלים שלמים שלא יכולים בכלל להגיע להופעה שלי, וזה המקצוע שלי. בנוסף, גם לא ממש מותר לראות ואז גם משחיתים שלטים ומפה זה גם מגיע ל'אסור לך לשבת במקום מסוים', 'אסור לך להראות במקום הזה', 'אסור לך להראות בצורה מסוימת', וזה נהיה יותר קיצוני בשנים האחרונות. אם אנחנו חושבים על שנות ה- 70 זה לא היה כל כך ככה, וזה מה שמדאיג אותי. אני צריכה כמה נשים בפוליטיקה שישבו שם ויעשו סדר, כי הן יתעסקו רק בזה מבחינתי".

אז מה את מאחלת לעצמך?

"אני חושבת שהייתי רוצה עוד לדייק את עצמי במקום של השלווה הפנימית והקבלה. לקבל את עצמי, ואת השינויים שמגיעים בעקבות הגיל, בעקבות השינויים שקורים סביבי וזהו, אני רוצה להיות מאושרת".

מה היית אומרת לשירי של גיל 20?

"חבל שאת לא יודעת מה קורה בגיל 40. כל הבינה והעוצמה והתובנות והניסיון, כל הדבר הזה עושה אותנו טובות יותר, אז 50 הרבה יותר טוב ו- 60 הרבה יותר טוב. מי אמר שאישה שמתבגרת ומזדקנת הופכת להיות פחות טובה? ממש לא, אנחנו רק משתבחות ומשתבחות".