לפני 13 שנים רציתי לחזור לחיות בתשוקה. ולא זו לא קלישאה או מילה לעוסה. רציתי לחזור לחוות את החיים בכל חמשת החושים, בעוצמה, עם חיות. החלטתי שאני לא מוותרת על זה ואז חזרתי לאהבת הילדות שלי - לריקוד. ולמעשה חזרתי לעצמי. לאורך חיי חוויתי עליות ומורדות. הצלחתי לבנות את עצמי לאט ובביטחון, להרים את עצמי ולהיאחז בתקווה שאצליח לכבוש יעדים. לאורך המסע שלי ליוותה אותי מנטרה אחת: כל הזמן לנפץ אמונות מתוך ידיעה שהגבולות הן במוחי בלבד.

המסע שלי תמיד היה אחר. נולדתי בארה"ב וגדלתי בישראל, אפשר להגיד שיש לי DNA של קיבוץ גלויות - ילדות ישראלית עם גינונים אמריקאים. התחלתי לרקוד בגיל 4, ובתיכון נכנסתי למגמת מחול. בתקופת הצבא התרחקתי מהייעוד שלי ושירתי ביחידה קרבית. המסלול בו בחרתי היה לפני 25 שנים מסלול פורץ דרך לנשים. אז הבנתי לראשונה שלהיות 'פורצת דרך' זה מאד סקסי מבחוץ, וקשה מאד מבפנים. זו החוויה שהכינה אותי ליזמות בחיים. אחרי השחרור כמו מרבית הישראלים טיילתי. טסתי למזרח הרחוק ובמשך שנה וחצי שהיתי במקומות תיירותיים ובמקומות שישראלים לא יכולים להגיע אליהם. גרתי ביפן עם אחותי וכבשתי יעדים בתוליים. חזרתי משם בידיעה שאנשים הם אנשים, לכולם אותם צרכים ורק המעטפת שונה.

כשחזרתי לארץ נישאתי. תוך כדי תנועה בעלי חזר בתשובה ונהייה חרדי. המשכנו לחיות זו לצד זה כשאני חילונית והוא חרדי. זה היה קשה מאד, בעיקר עם שני ילדים קטנים וקשיים של זוג צעיר. אחרי עשר שנות נישואים פירקנו את החבילה והתגרשנו. הפכתי להיות אם חד הורית ומאז אני מגדלת את ילדיי לבד.

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

במהלך הנישואים והפרידה חוויתי כעס, אבל, בדידות וחרדות קשות. זה כאב בכל רמה אפשרית כמו תהום ללא קצה אור, אך זו גם הייתה מקפצת חיי. דרך הכאב העצום הבנתי שזוהי בדיוק ההזדמנות שלי לצמיחה. למדתי על משמעות הקשרים בחיי ובעיקר מהי אהבת חינם. אם אפשר לשנוא ללא סיבה, כנראה גם אפשר לאהוב ללא סיבה. התחלתי לתרגל אהבה מתוך אהבה הרגשתי שזה מרפא אותי ומהווה בסיס מדהים לבחירות בחיים.

הרגשתי שהגעתי לתחתית וקיבלתי החלטה לחזור לתשוקה האמיתית שלי, ריקוד. התחלתי להעביר שיעורים. רציתי גם לדמיין וגם להיות בכאן ועכשיו וזה משך נשים אחרות שהתחברו לדרך ולגילוי העצמי שלי. בזכות אותן נשים הקמתי את LifeDance. שיעורים שמבוססים על שיטת ריקוד ייחודית שפיתחתי.

השיעורים הראשונים היו ברפת של פרות. בעזרת הנשים ובעזרת המון התרגשות יצרנו מרחב אקולוגי נשי שלימים הפך לעסק ארצי בעל כ-100 מוקדים ברחבי הארץ. נשים מכל מגזר ומעמד סוציו אקונומי הצטרפו בדרך זו או אחרת לקורסים, לשיעורים, לסדנאות ולאירועים.

חציתי גבולות. לימדתי בניו יורק, פלורידה אוהיו ובאירופה בשיתוף עם האיחוד האירופאי. כשלימדתי בליטא, שהייתה בעברה קומוניסטית, אנשים הזהירו אותי שאין שם פתיחות כמו בישראל ושאני עשויה להיתקל בהתנגדות. בסוף ההרצאות נשים כתבו רעיונות פורצי דרך ורקדו  לצלילי טראנסים מטורפים.

שירה רובינס. צילום יחצ

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

נשים מכל הארץ רוקדות וחיות לייפדאנס, החל מנערות במצוקה ועד בנות 90, נשים מהפריפריה, מהמרכז, ערביות, דתיות, רוסיות ואפילו אחד שהפכה לאחת. וכולן שם נשים באשר הן.

קהילת המדריכות, התמיכה, הערבות ההדדית ותרגול בלתי פוסק של תכני LifeDance השרישה בי את הידיעה כי אופטימיות היא אסטרטגיה. והכי חשוב - שדבר אינו אישי. הבטחתי לעצמי להיות תלמידה של החיים, לעשות הכי טוב שאני יכולה ולעזור לכל אחד כמיטב יכולתי. לא כסיסמה, אלא כדרך חיים. ליצוק תוכן של משמעות לחיי ולכל סובביי, ולהוביל מהלכים שיקדמו את האנושות על מנת להשאיר מקום יותר טוב אחריי. פחות מזה, יעשה אותי עצובה.

**בימים אלה נפתחה ההרשמה לקורס המדריכות השנתי של LifeDance במכללה האקדמית בוינגייט למידע נוסף ולהרשמה