שנת 2021 הייתה שנה מאוד מטלטלת עבורי. היא התחילה בעצב גדול והסתיימה בתחושה של תקווה והשלמה. בחודש ינואר, כשכולנו היינו מפוחדים ובעיצומו של גל ראשון של קורונה, אמא שלי נדבקה. גם אצלי הפחד תפס מקום מכובד בגלל שאימי סבלה ממחלות רקע, ואז הגיע הנורא מכל. אחרי שבועיים של אשפוז במחלקה נטולת מרפא, אמא שלי נשמה את נשימותיה האחרונות והלכה לעולמה.

סוף שנת 2021, דצמבר, בזמן שכל משפחתי נמצאת בבית העלמין ובדיוק יוצאת משנת האבלות אני מקבלת את הזכות להוציא מגופי חיים חדשים – את בתי רומי ואת השיר "הרגשתי יש לי זכות" (HELLO HELLO).

את צילומי הקליפ לשיר ערכנו כשהייתי בחודש התשיעי של ההיריון. לא פשוט לצלם קליפ בשלב כזה ובמיוחד בתוך שנת אבל על אמא. הגוף כבד, גדול, קשה לטפס במדרגות ובטח ובטח להחזיק גיטרת גיבסון כבדה על הגוף. העייפות, ההורמונים וחוסר הנוחות מוסיפים לקושי של המסכה על הפנים בזמן קורונה. אבל לא יכולתי לוותר כי זה בדיוק מה שקורה לי וזה מה שצריך להראות. השיר והקליפ משקפים את השנה הכי מורכבת שחוויתי, ורציתי שהמצלמה תפגוש בזמן אמת את העצב והשמחה. את הסוף ואת ההתחלה, ושייראו איתי ביחד את השינוי. כי זו השראה בעיניי.

רייצ'ל אטיאס. צילום: עינת אלמשלי

הקליפ יצא יום אחרי שסיימתי את שנת האבל על אמא. הוא צולם באווירה טהורה של הריון, בצבעים נקיים של התחדשות ואמת, עם הורמונים מטורפים של פעם בוכה, פעם צוחקת, כשהשחור מרוח סביב העיניים בלי מאפרת על הסט. הייתי פרועה אך משוחררת מתמיד, עייפה ומאוד מותשת אבל מלאה באנרגיה שתואמת לשיר הסוחף הזה.

זה הקליפ הכי חשוף שעשיתי אי פעם, זה לא היה קל עבורי לחשוף בטן ככה ולא פשוט להכניס את כולם לרגע הכי אינטימי שלי בחדר הלידה. זוהי לידה גם של שיר חדש וגם של בתי.  קראתי לה רומי כי היא רוממה את נפשי בשנה הזו, ולא הייתה דרך מוצלחת ויפה יותר לסיים את שנת 2021.