כותרות העיתונים הכלכליים בישרו על עוד חברת ענק שמפטרת עשרה אחוזים מעובדיה, על חברות הסייבר שמצטמצמות ועל פיטורי אלו שמרוויחים יותר מדי כדי להביא את אלו שמרוויחים פחות, אבל הן לא הפריעו לעשרות האנשים שהתקבצו בפטיו חברת הייטק חדשנית בתל אביב. זו הייתה קהילת 'מה בתפקיד' במפגש הפיזי הראשון שלהם מאז הוקמה לפני כשנתיים, האווירה הייתה מחשמלת ושמחה - המטרה של כל הנוכחים, למרות הכותרות, זה למצוא עבודה בהייטק.

מאחורי הקהילה הזו עומדות בהתנדבות מלאה שתיים שצליחו לעשות את זה בעצמן- אביגיל לוין (39) וסימונה ולסקי גויכמן (33). ולסקי גויכמן עלתה לארץ בגיל שנתיים מברית המועצות, גדלה באשדוד ועברה מסלול של בת עולים טיפוסית: ”כשהייתי בי"ב נפתחה מגמת מחשבים, היינו ממש חלוצים. סיימתי 5 יחידות כמו רוסיה קלאסית בכל מה שאפשר היה 5 יחידות – מתמטיקה, אנגלית, מחשבים ועוד." אבל בצבא היא לא נשאבת ליחידות הטכנולוגיות אלא מתגייסת ליחידת קשרי חוץ, מה שיוביל להמשך הקריירה שלה, הראשונה לפחות. "שם הכרתי את הנספחים הצבאיים, כי יחידת קשרי חוץ של אגף התכנון הייתה אחראית על הנספחים הצבאים בעולם. אחרי השירות שלי בצה"ל הגעתי למוסקבה, שם עבדתי במשך שנה וחצי עם הנספח הצבאי. לאחר כשנה הנספח הצבאי הזה נאלץ לעזוב בעקבות חשד לריגול על ידי הרוסים.

פעם ראשונה שזה קרה נראה לי, כל עשרות השנים שבעצם היו שם נספחים צבאיים. פתאום היו מצלמות, וה- KGB  בכל מקום, הוא התקשר אליי, ואמר לי "אני איפשהו בעיר מתחת לאדמה ואני צריך שתוציאי אותי מהמדינה תוך 24 שעות ואת המשפחה שלי תוך 48 שעות". היו לו 2 ילדים, אישה וכלב. התעסקתי בזה והייתי בסטרס מטורף כי הייתי בת 20 וכל החשד הזה בריגול  יצר מתיחות בין כל הצדדים. אבל זה קרה והם עזבו והייתי שם עם עצמי איזה חודשיים עד שהגיע נספח חדש." לאחר מכן היא חזרה לארץ ללימודי כלכלה ולימודי מזרח אסיה, כולל לימודי סינית. בשלב הבא חשבה לשלב את כל השפות שהיא שולטת בהן לטובת קורס צוערים של משרד החוץ. זה לא הבשיל אבל בנקודה הזו שווה לחזור לאביגיל לוין, שגם היא חלמה להיות צוערת במשרד החוץ ואיכשהו שירות החוץ הישראלי הצליח להחמיץ את שתיהן.

סימונה ולסקי גויכמן

לוין גדלה באלקנה ועשתה את המסלול הקלאסי של בת הציונות הדתית: "גדלתי בבית דתי, למדתי באולפנה, עשיתי שירות לאומי, כל המסלול. שירות לאומי עשיתי שנה בנתיבות ושנה שנייה עשיתי באוסטרליה. עבדתי שם בבי"ס יהודי, בתנועת נוער, וכשחזרתי לארץ אימא שלי רשמה אותי לאוניברסיטה מרחוק. לא באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות. עברתי על כל הקטלוג ובסוף היא רשמה אותי לביו-טכנולוגיה בבר אילן. החוויה שלי הייתה לא מאוד חיובית, זה היה מאוד מאוד רחוק מטכנולוגיה. התחלתי לחפש את עצמי והלכתי למשפטים ומזרח תיכון, גם רציתי ללכת לכיוון של דיפלומטיה כמו סימונה. למדתי 3 שנים ערבית. הייתי נורא בן אדם של המגזר הציבורי ולאורך התואר גם עשיתי קליניקות משפטיות ממש מעניינות. עבדתי במועצה לשלום הילד, עבדתי בסנגוריה הציבורית, עבדתי במשרד המשפטים. בסוף התואר מצאתי את עצמי עובדת במשרד האנרגיה בייעוץ משפטי. אפרופו סימונה והעבודות שלה, ביום הראשון שלי בתפקיד שלי במשרד האנרגיה עצרו את כל בכירי האגף. הייתי כזה 'מה? הלקוחות שלי לא פה, הם במעצר, מה אני אמורה לעשות? זה התפקיד המשפטי הראשון שלי', הייתי בהלם".

שתיהן יצאו לדרך עם חלומות על המגזר הציבורי -  סימונה אחרי מוסקבה, הסינית וניהול משלחות סטודנטים זרים באגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אביגיל אחרי הערבית והמשפטים ומשרד האנרגיה אבל בסוף הן מצאו את עצמן בהיי-טק.

אביגיל לוין

 איך זה קרה? 

לוין:  "במגזר הציבורי הבנתי שזה מקום לא הכי בטוח מבחינתי, אז אמרתי בוא נטעם קצת מה קורה במגזר הפרטי, אבל במגזר הפרטי לא מצאתי את עצמי בכלל. עבדתי בשני משרדים פרטיים נהדרים אבל פשוט לא התחברתי רגשית לעבודה של עו"ד אזרחי-מסחרי, שהרבה פעמים מלאה בפרטים טכניים מאוד קטנים ששעממו אותי. באיזשהו מקום זה הרגיש לא מתקדם גם טכנולוגית וגם במיינד סט. הגשתי מועמדות לכל דבר שהיה לא משפטי, מעבודה בעמותות ועד עבודה באמת בהייטק. לא הצלחתי ולא ידעתי איך ניגשים ואיך כותבים קו"ח כמו שצריך, הייתי מוכוונת לעולם המשפטי, חזרו אליי רק משרדי עו"ד וזה לא מה שרציתי. ואז התפרסמה איזו משרה בקרן אלף (קרן הון סיכון מהמובילות בישראל. ה.ר.), וכמה חברים שלי שהכרתי בת"א שלחו לי ואמרו לי תגישי מועמדות, אז הגשתי מועמדות עם עוד אחת מהאלף מועמדויות האחרות שהגשתי, ובאופן מפתיע התקבלתי." היא מספרת על הרגע בו התחיל המהפך בחייה. " אבא שלי אמר לי 'את עושה טעות ענקית, השקעת כל כך הרבה שנים מהחיים שלך'. אבל אמרתי די, רציתי לעשות משהו אחר ולהיות יותר קרובה לביזנס ולראות איפה ההחלטות מתקבלות ואז עשיתי את הצעד הזה. נכנסתי כעוזרת אישית של אדן שוחט, אחד השותפים שהקימו את הקרן והגדרת התפקיד כמו שהוא הגדיר אותה, 'את עושה כל מה שאני יכול לתת לך, אני רוצה שכל מקום שאת יכולה להחליף אותי תחליפי אותי'. וזה באמת היה המצב. בין אם זה סינון ראשון של חברות שמגיעות אלינו לגיוסים, בין אם זה מחקר על האנשים ועל התחומים שבהם החברות מתעסקות. מה שהתפתח נורא, כנראה בגלל האופי שלי, זה פיתוח קהילה סביב הקרן. הקרן הייתה קרן חדשה, עוד בלי מוניטין ואחד האתגרים לקרן חדשה זה לייצר נוכחות. אני בן אדם מאוד של אנשים, ומצאתי את עצמי זאת שמרימה את כל הפרויקטים הקהילתיים סביב הקרן. הרבה נטוורקינג, בניית הפרופיל אונליין של הקרן, יצירת קשר עם יזמים מובילים בתעשייה כדי שנכיר אותם ונתחבר אליהם ונייצר איתם." לוין מתארת בהתלהבות את העשייה שלה סביב השעון בקרן. בהמשך עברה לוין לסטראט אפ בריאות, ועכשיו היא עוסקת בשיווק ובהשקעות בסמסונג נקסט.

ולסקי גויכמן מגיעה קצת יותר מהר להייטק. אחרי התואר בכלכלה היא מחפשת את עצמה בתפקידי אנאליטסית כמו חבריה לתואר עד שבסוף היא נוחתת בתפקיד אופריישן מנג'ר במייקרוסופט. (כאן המקום להבהיר לכל מי שחושבת שעברנו לדבר סינית, שאנשי ההייטק הישראלים חונכו לדבר אנגלית בלבד, גם ביניהם, ולכל תפקיד שיש לו שם מצוין בעברית, הם קוראים בשמות באנגלית. החלטתי לא לתרגם אותן חזרה לעברית. ה.ר)

חזרה לסימונה והמסלול שלה. ”עבדתי עם נבות וולק באקסלריטור של מייקרוסופט. ומה שעשינו היה לעבוד עם טארט אפים צעירים, לעזור להם לצמוח, לפתוח להם דלתות. התפקיד שלי בהתחלה היה בעיקר תיפעולי - קהילתי, ארגנתי להם אירועים, הרמנו הפי האוורס וצריכים לדאוג להם לכניסה למשרדים של מייקרוסופט וצריכים לסגור חדרים.  סיפרתי להם בראיון על הניסיון שהיה לי גם במוסקבה וגם באגודת הסטודנטים ויאללה, התקבלתי והתחלתי לעבוד שם. ואני ממש זוכרת את היום הראשון שישבתי משרד ליד המנהלן והוא ביקש ממני לכתוב איזה מייל וזה היה באנגלית."

זה השלב שהזיכרון שלה מוחשי מתמיד, אפשר לראות את החרדה שהייתה שם גם היום כשהיא מספרת את הסיפור הזה בחיוך. "ידעתי אנגלית מהלימודים ולקח לי 200 שעות לכתוב את המייל הזה, ואמרתי איך אני בכלל מתכתבת עכשיו וגם למה אני צריכה להתכתב איתו באנגלית? הוא ישראלי ויושב משרד לידי, למה אני צריכה לעשות את זה באנגלית? באמת מאוד חששתי מזה.. הארבע שנים וחצי שלי שם עיצבו את רוב מה שאני יודעת היום על תעשיית ההייטק."

בהמשך סימונה הפכה חלק מהצוות המוביל של האקסלרטור של מייקרוסופט לקידום סטראט אפים, עברה לדיל פלו – החלק שמנסה למצוא את אותם סטראפ אפים מבטיחים ולהביא למייקרוסופט את הטובים ביותר (האקסלרטור של מייקרוסופט ישראל זכה 4 פעמים בתואר האקסלרטור הטוב בישראל כשהייתה שם), ובמהלך החיפוש הזה של הדם החדש היא גם הכירה את אביגיל. כל אחת מהן ניהלה בשלב הזה קהילה סביב העשייה שלה ואירועי האקוסיסטם כפי שהן אוהבות לכנות זאת הפגישו אותן שוב ושוב עד שהתיישבו לדבר.

החיפוש שלא נגמר, כתיבת קורות החיים שלא צלחה, המייל הזה באנגלית ביום הראשון בעבודה, כל אלו וחוויות נוספות דומות שעברו על שתיהן במהלך הכניסה למועדון הסגור של ההייטק הישראלי, בשילוב לנטייה הטבעית של שתיהן להקים קהילות ולדאוג לאחרים, הובילו אותן האחת אל השנייה ולהקמת 'מה בתפקיד'. תחילה בהרצאה משותפת ולאחר מכן כפודקאסט מצליח שחשף בפני נון הייטקיסטים את כל האפשרויות בהייטק לאלו שלא למדו תכנות או שרתו ב8200. השאר היסטוריה.

"פעם סחבתי את סימונה, אני זוכרת שהייתי בהיריון וסחבתי אותה ביום גשם לאיזה חור בצפון, אמרתי לה זה חשוב אנחנו צריכים להגיע לכל הארץ. סימונה רצתה להרוג אותי, כמעט עשינו שם תאונה איזה אלף פעם וזו הייתה ההרצאה האחרונה שלנו לפני שבעצם התחילה הקורונה. התעסקנו ממש בלהנגיש את התעשייה," נזכרת אביגיל. "במהלך הקורונה אני העברתי את ההרצאה לריסטרט, שעוזרת לנכי צה"ל עם מציאת עבודה אחרי שהם משתקמים פיזית. זה היה בשיא הקורונה והיה נורא קשה להעביר הרצאה עם הילד על הרגליים, ורעש. אני זוכרת שאחרי ההרצאה אמרתי לסימונה אי אפשר להמשיך ככה, צריכות להעביר את ההרצאה לפודקאסט."

הפודקאסט יצא לדרך כשהשתיים חשבו שאחרי 20 פרקים הן ימצו את כל התפקידים האפשריים אבל בשנה וחצי האחרונות עלו כבר מעל 60 פרקים, עם עשרות אלפי הורדות ועד רגע זה הן ממשיכות להקליט נוספים. ”התחלנו לשלב פרקים שהם כזה נושאיים כמו שעשינו על דיני עבודה עם עו"ד אורי טורקיה, ועשינו עכשיו על הסטוריטלינג עם ליאור שוהם והיה לנו פרק על אופציות וממש להנגיש לא רק תפקידים אלא בכלל את החיים של ההייטק ומה חשוב לדעת מסביב," מסבירה סימונה. "יש לנו דיונים מתי לעצור, בינתיים לא כיסינו את כל התפקידים. אני לא יודעת אם זה יימשך עוד 30 פרקים או עוד 300 פרקים."

לאביגיל שלושה ילדים מתחת לגיל שש, לסימונה שתי בנות, הגדולה שבהן פחות משלוש וכל פרויקט "מה בתפקיד" הוא לא הday job שלהן. בשעה שהיו בהיריון מתקדם, אחת הנשים שסייעה להן פתחה להן קבוצת פייסבוק. "אמרתי לאביגיל אין מצב, למה קבוצת פייסבוק עכשיו? אנחנו יולדות עכשיו ומי יתעסק עם הדבר הזה? הייתי נגד ובכל זאת במקביל ללידות נפתחה הקבוצה והתחילו להצטרף וכן הנה אנחנו שנה וחצי אחרי ויש לנו  10,000 חברים."

אז יש פודקאסט, וקהילה שוקקת, והרצאות גם באוניברסיטאות, וסדנאות מיוחדות לחברי הקהילה שפתחו תחת הכותרת "שותפים למסע" ללווי אנשים במהלך חיפוש העבודה הראשונה שלהם בהייטק. כל ההייפ הזה קורה בשנה וחצי האחרונות, עם הקורונה שגורמת לאנשים לאבד את מקומות עבודתם ולחפש אחת אחרת, ועם הגיוסים המטורפים שמובילים לסדרת המערכונים האלמותית של נדיר אקרמן בארץ נהדרת וחברת וובוס שלו  עוד רגע נברר אם יש לזה תכלית עכשיו עם עצירת הגיוסים והכותרות בעיתונים הכלכליים אבל קודם ניסיתי להבין מי מגיעים לחפש עבודה בהייטק.

אביגיל: "עשינו סקר לפני כמה חודשים וראינו שיש לנו בערך 80% נשים שזה די מתיישב עם מה שקורה במציאות, כי גם הקורונה וגם הרצון להעלות את השכר יצרו את הנהירה הזאת להייטק. אולי הרבה גברים כבר נמצאים  בהייטק והנשים גם רוצות לשפר את מצבן"

מאיזה תחומים הן באות?

סימונה: "יש לנו המון המון עורכות דין, אנשים פיננסים, עובדות סוציאליות, הרבה רפואה ותחומי החיים, אם זה אחיות, אם זה קלינאיות תקשורת. יש המון אנשי חינוך לצערנו אם זה בהקשר של הפגנות וכל מה שקורה, מחנכות, גם פסיכולוגיות ויועצות חינוכיות, מזכירות, וגם מגמה שראינו זה הרבה צעירים, מלא אנשים שמחליטים לנהל את הקריירה שלהם ולא לזרום עם מה שבא. אז גם יש חיילים לקראת שחרור, וסטודנטים לקראת סיום לימודים, את רואה שהם כבר מתחילים לחשוב על זה ולהתעניין ורוצים להכיר ולדעת."

למה הם רוצים לעבור?

סימונה: "תמיד אנחנו שואלות את זה בהרצאות, התשובות שחוזרות על עצמן, זה תמיד כסף, תנאים, משכורת, כסף, כסף."

מה שאתן מתארות פה זו השדרה המרכזית של החיים בישראל, ואת המחסור אנחנו מרגישות כבר עכשיו כל אחת מאיתנו. מורות, עובדות סוציאליות, שירותים רפואיים, שוטרים -  יש מקום לכולם בהייטק?

אביגיל: "אני לא בהכרח חושבת שכל אחד צריך לעבוד בהייטק ואנחנו גם ממש מדגישות את זה בהרצאות שלנו. התקשורת בשנה וחצי האחרונות פמפמה מאוד את ההייטק. אני כן חושבת שהעולם הולך יותר ויותר לזה שכל תחומי החיים שלנו יעברו חדשנות שתצריך הסתגלות של אנשים, גם מבחינת הסקיל סט שלהם, גם מבחינת צורת עבודה ואופן עבודה, אבל אני לא חושבת שכולם צריכים להיות בהייטק. צריכים מורים, רופאים ועובדים סוציאליים טובים ויש לנו בעיה מאוד גדולה במשק הישראלי שהמשרות האלה פשוט לא מתוגמלות, וברגע שהן לא מתוגמלות אנשים מחפשים אלטרנטיבות והאנשים הטובים מוצאים את האלטרנטיבה הזאת בהייטק. כן, רופאים טובים שיש להם ידע רלוונטי מוצאים את עצמם בחברות בריאות דיגיטלית. עובדים סוציאליים או עובדות סוציאליות יכולות למצוא את עצמן בתפקידי קסטומר סקסס או בתפקידי HR, אנחנו כן יכולים לראות את הדבר הזה. אני לא חושבת שיש מקום לכולם ואני לא חושבת שכולם צריכים להיות שם. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות חשיבה מאוד גדולה על כל הפמפום שהיה פה בשנה האחרונה על תעשיית ההייטק. עכשיו אנחנו רואים תיקון קצת של השוק."

סימונה: "מפמפמים רק את החלקים הטובים. תמיד חשוב לנו להדגיש שיש הרבה חסרונות בעבודה בהייטק. בדיוק ישבתי אתמול עם חברות שעובדות בהייטק ובחיים לא שמעתי כל כך הרבה תלונות. הן סובלות. אז השכר שלהן כנראה ממש גבוה, ואולי אפילו פי 2 או 3 מאנשי תקשורת או עובדי ציבור, אבל אין להן חיים. זה 24/7, זה עבודה בקצב אחר. האתגרים שלהן אחרים מאלו של עובדים בתחומים אחרים. "

כמה מהאנשים הולכים לעבוד במה שראינו בארץ נהדרת עם בריכת כדורים ועם החדר כושר והדוג-סיטר?

אביגיל: "צריך לזכור שכל זה נחמד ויפה אבל הם יעשו הכל כדי שתישאר פשוט עוד שעות, כי יש לך שם ארוחת ערב וחדר כושר אז תבוא מוקדם ופארק כלבים שבנו ותיקח את הכלב ולא צריך לחזור הביתה להוציא את הכלב ויעשו לך קייטנה לילדים בקיץ שתביא אותם איתך. בסוף צריך לזכור מה עומד מאחורי זה. נכון שזה לתמוך בעובדים, אבל זה גם כדי שתהיה יותר בעבודה."

וכמה אנשים אבל עובדים בתנאים האלה?

סימונה: "החברות שיש להן את הכסף, שגייסו, לא סטארט אפים של 10 אנשים שכנראה יושבים בווי וורק. אלו לוקחים משרדים עם אופן ספייס ועמדות עבודה עולות יורדות ויש להם במטבח כמה סוגי חלב, יש אחלה תנאים ולא כמו שבעלי  שמתמחה ברפואה אומר 'קפה מורות' במקרר בקושי, אני צריך להביא לי עוד שנייה את החלב מהבית."

זה עדיין נשמע יותר כיף מרוב העבודות שאני מכירה

אביגיל: "בואי נחזור לחסרונות. החיסרון ראשון שאתה נמדד לפי היעדים. לצערי במערכת החינוך אין לרוב יעדים. את תקבלי משכורת ככה וככה, יש לך וותק ואף אחד לא יפטר אותך ויהיו לך את החופשות שלך. כנ"ל במשרדים ממשלתיים והרבה תפקידים. אני בתור עו"ד הייתי נמדדת כמה שעות הייתי במשרד ולא לפי כמה חוזים עשיתי באותו זמן, ככל שהייתי יותר שעות מה טוב. זה דבר ראשון. יש פה עמידה ביעדים וזה לא מתאים לכל אחד ולא מתאים לכל תפקיד.

דבר שני, יש את העניין של שעות העבודה. השעות לא תמיד גמישות, עובדים סביב השעון, עובדים עם טיים זון שונים. הילדים ישנים ב-10 בלילה ואני עולה לשיחות. כנ"ל חופשות. בעולם ההוראה, במגזר ציבורי, עובדת בכנסת -  יש לך פגרה פעמיים בשנה חודשיים כל פעם, אז צריך להבין שהלייף סטייל הוא לא בהכרח תואם את מה שרגילים. דבר נוסף שאנחנו מדגישות הרבה פעמים זה נורא ביזנס אוריינטד, אם את בן אדם שנורא חשוב לך תרומה לקהילה ונורא חשוב לך אימפקט, הרבה פעמים זה לא בהכרח מה שאת עושה. בסוף בהייטק אתה הולך בעקבות איזה פשן ואימפקט ובעיה שאתה מנסה לפתור, אבל זה לא כמו להגיע למשפחה מפורקת ולהציל את הילדים, זה סוג אחר של אימפקט שאתה חווה ויש אנשים שצריכים יותר כדי לקום בבוקר ולא מעניין אותם להיות IT של קלאוד, אז גם את זה צריך להבין. אם את מגיעה מעבודה סוציאלית ומוצאת את עצמך במיתוג מעסיק בחברה שאת כל היום משווקת בלונים ומסיבות, יכול להיות שיהיה חסר לך האימפקט שהיה לך קודם. בהקשר של הפינוקים אני מסכימה איתך שאם האלטרנטיבה שלי זה לעבוד בחברה אחרת לא משנה, משרד רו"ח או עו"ד שעובדים סביב השעון ואין פינוקים, אולי עדיף לי להיות CFO בחברת סטארט אפ עם הפינוקים, זה נכון."

אביגיל לוין וסימונה ולסקי גויכמן מייסדות מה בתפקיד

ועכשיו למשבר בעולם הטכנולוגי, תסבירו לי אותו, מה מקורו?

אביגיל: "שווקי המניות בעולם ירדו ונחתכו משמעותית במיוחד בסקטורים הטכנולוגיים. ברגע ששוק ההון הציבורי נחתך משמעותית אז אנשים הפסידו הרבה כסף ויש להם פחות כסף להשקיע בחברות, וחברות סטארט אפ מתנהלות מגיוסי הון שהן עושות פעם בשנה. אם תכננו שנה קדימה והן מבינות שהולך להיות משבר, ויש פחות משקיעים ופחות כסף בשוק, ויהיה להם קשה לגייס בשנה הקרובה למרות שהם גייסו הרבה אנשים על תכנון מוקדם, ועכשיו הם מבינים שזה לא הולך להיות המצב ויהיה קשה לגייס את הכסף הזה, אז הם צריכים לעשות חשיבה מחדש."

ואיך זה משפיע על אותה עובדת סוציאלית או פסיכולוגית או רופאה שבאה אליכם ורוצה להיכנס להייטק, האם יהיו פחות תפקידים לאנשים מחוץ להייטק בהייטק הישראלי בעקבות המשבר הזה?

סימונה: "אין ספק שאנחנו רואות שחברות עושות התייעלות כלשהי. היו באמת פיטורים, היו הקפאות של כל מיני תפקידים שכנראה הם לא בליבה אלא יותר מסביב, אבל אני לא חושבת שזה משפיע על ההזדמנויות שלהם. צריך לשים לב ולחפש חברות שיש שם יציבות. יציבות בעיני לאו דווקא אומר שזה צמיחה של חברה ב- 500% בשנה ש- 100 איש גדלו ל- 500 והפכו ליוניקורן וגייסו, לא, כי זה גם יכול להיחתך תוך שנייה. סטביליטי אומר מה קורה בביזנס מבחינת יוזרים או חברות או לקוחות, כמה בעצם הייתה שם גדילה, כמה באמת הביזנס שלהם צומח."

את לא מצפה ממי שהגיע מעולם אחר לגמרי, נגיד אחות בבי"ח, שהיא תבדוק את יציבות החברה? 

"אני כן מצפה שהיא תדע  ברמה מסויימת וזה בדיוק מה שאנחנו מנסות להנגיש. אם זה בעזרת איזה שאלות לשאול את המראיין, איפה לקרוא ולמה להקשיב ולבוא מוכנות. צריך לזכור שכל עניין הגיוס זה הדדי, לא מראיינים רק אותך, גם את מראיינת את הצד השני, במיוחד עכשיו בתקופה כזו. אז אני כן מצפה ממנה שהיא תבוא לחברה ותדע לפחות לשאול מתי גייסתם את הכסף בפעם האחרונה? או האם הייתה לכם צמיחה של לקוחות? או מה התוכניות שלכם לשנה הקרובה? האם אתם נפתחים בעוד שווקים?"

"אנשים פשוט צריכים להיות הרבה יותר מפוקסים, כי יכול להיות שההזדמנויות לא מצטמצמות, אבל כן החברות נהיו הרבה יותר פיקי, כלומר אם פעם היו אומרים טוב אנחנו צריכים איש מכירות שיהיה לו רקע כזה או אנגלית, היום מצד אחד יש פתיחות, מצד שני הם רוצים התאמה לתרבות העבודה שלהם ולערכי החברה וגם דברים מאוד ספציפיים לראות בצד השני. לכן אנשים צריכים לעשות או אדפטציות או לספר את הסיפור שלהם יותר טוב. יש פה משמעות גדולה על איך הלינקדאין שלך נראה, מה הסיפור שלך, איך קו"ח כתובים. ממש למקד ולפקס ואני כן מאמינה שכל אחד, גם אם הוא הגיע מעולם אחר ותחום אחר, צריך לבוא ולהעלות את מה שהוא טוב בו ופשוט לספר את זה נכון ובהקשר נכון."

אביגיל הפעם חושבת אחרת. מבחינתה המצב החדש בארץ ובעולם משפיע גם על הגיוסים.

"אני חושבת שיהיה הרבה יותר סיכוי לאנשים שכבר נמצאים וכבר מכירים את התפקיד. אני מתחברת למה שסימונה אמרה שהמעסיקים הרבה יותר מפוקסים על מה שהם מחפשים ולכן הנגזרת של זה היא שהרבה פעמים מחפשים מישהו שכבר עשה תפקיד כזה ופחות ייטו למי שרוצה לעשות הסבה מתפקיד כזה או אחר. אני חושבת שזה מאוד ישפיע ובעיני זה נכון."

טיפים למי שמתעקש לעבור?

אביגיל: "אם החלטת לעשות את ההסבה הזו, אז אתה צריך להיות מאוד מפוקס כדי שתהיה לך את ההזדמנות. כלומר, באמת לעשות את השינוי הזה בכמה שלבים, לא לרוץ קדימה אוקיי הייתי עובדת סוציאלית ועכשיו אני רוצה להיות מתכנתת בגוגל. תעשו שלבים, תתפקסו ולכו למקומות שעולם התוכן שלכם תורם להם."

סימונה: "בוא תבין מה הווליו שאתה מביא לצד השני ועל זה תשחק, זה הקלף שלך ולא סתם כי בא לי. אנחנו רואות המון אנשים נגיד שמגיעים בלי אנגלית, כי כל העבודה שלהם במגזר הציבורי בלי אנגלית. אז לפני שאתם עושים קורסים בכל דבר וכל הסבה, קודם טפלו באנגלית שלכם, אנגלית זה ה-שפה של הייטק. מזכיר לי את המייל הראשון שלי שוב, זה משהו שחייב להיות ברמה. לא שפת אם ולא להיבהל מזה שמחפשים שפת אם, אלא אם כן אתה הולך להיות כותב תוכן, אבל כל שאר המקצועות צריך להיות ברמה גבוהה ובזה צריך לטפל קודם כל, לפני שעושים הסבה. כי קו"ח צריכים להיות באנגלית ולא בעברית וזה צריך להיות ברמה גבוהה. אנגלית צריכה להיות הפירסט."

אז בסוף אין בהייטק מקום לכולם

אביגיל: " לא חושבת שכולם צריכים להיות בהייטק. תכנון מדיני כלכלי צריך להתייחס לעניין הזה ולמה שנוצר פה וצריך להתעסק באיך הופכים את מקומות העבודה ליותר הייטק מאשר איך אנשים עוברים להייטק. צריך להיות שינוי בהבנה ששוק העבודה משתנה ואנשים רוצים לעבוד בשוק עבודה יותר צעיר, יותר דינמי, יותר מכבד ויותר רואה את העובד. כל מיני דברים שקרו בהייטק בגלל כל העניין של מיתוג מעסיק ובגלל הביקוש וחיפוש אחרי עובדים ששם את העובד במרכז, צריך גם לחלחל לתחומים אחרים. עובדת סוציאלית שאף אחד לא רואה אותה וסובלת מכל הכיוונים, לא באה לפגוע בעבודות סוציאליות, העבודה שלהן היא עבודת קודש והכי חשובה בעולם, אבל היחס חייב להשתנות. תהיה פה עכשיו קצת התקררות של השוק וזה בסדר."