עבודה בזמן מלחמה – כל מה שחשוב לדעת
בימים בהם כולנו חלק מאסון לאומי, עולות שאלות רבות מצד מעסיקים.ות ועובדים.ות שנמצאים באי וודאות, חלקם חוששים אפילו למשכורת הקרובה. במיוחד בשביל זה ריכזנו עבורכם כמה נקודות שחשוב לדעת בכל מה שקשור להיעדרות בשל מלחמה, פיצויים, חל"ת ועוד
הימים שבהם אנו מצויים קשים וכואבים. הדעת מתקשה לעכל את הזוועות והלב מדמם. כולנו כואבים והמומים, כולנו חלק מאסון לאומי. בימים הקשים הללו ישנן המון שאלות מצד מעסיקים.ות ועובדים.ות המצויים באי וודאות. לכן ריכזנו עבורכם.ן כמה נקודות שחשוב לדעת, לצד מתווה האוצר שפורסם, לפיו יינתן מענק בגין השתתפות בהוצאות שכר והוצ' קבועות בסך שלא יעלה על 300,000 ש״ח לעסקים קטנים ובינוניים. באופן כללי, חשוב להבין שדיני העבודה חלים ותקפים. על גביהם, ניתנו הנחיות וצווים שונים החלים על עסקים שונים במיקומים שונים, כך שכל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו. בנוסף, ניתן למצוא מענה באתר משרד העבודה או באמצעות ייעוץ משפטי.
הנה כמה כללי אצבע חיוניים שכדאי להכיר:
היעדרות של עובדים - שכר ופיצויים
ככלל, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו – 2006 ("חוק הגנה על עובדים") אינו מחייב לשלם שכר לעובדים.ות שבחרו שלא להגיע לעבודה, אלא אם מדובר במקום עבודה סגור בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ונקבעה חובת תשלום שכר בהסכמים בין הצדדים ליחסי עבודה או לפי חוק.
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחנה והוכרעה בדיעבד, בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף (כך למשל בהסכמים שגובשו בתקופות לחימה בעבר, נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז שנעדרו מהעבודה או שלא ביצעו את העבודה בימים שבהם היו מקום העבודה או המגורים באזור ההכרזה על מצב המיוחד בעורף, יהיו זכאים לשכר, לדוג׳ צו ההרחבה בעניין מבצע ׳שומר החומות׳, ׳עמוד ענן׳ ו׳צוק איתן׳. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים.ות, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה).
למי יפנו העובדים והמעסיקים בבוא העת לקבלת פיצוי?
פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט 2009. בעבר נקבע בהסכמים קיבוציים כי מעסיק שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו את שכרם הרגיל ויקבל שיפוי בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
האם ניתן לממש ימי חופשה בעת הלחימה?
עובד רשאי בהסכמת המעסיקה לממש ימי חופשה, ככל שעומדים לרשותו. במידה והמעסיקה מעוניינת בהוצאת העובדים לחופשה, תהא הגבלה של עד 7 ימים, שכן מעבר לכך נדרשת התראה של שבועיים. עובדים שאין להם יתרה של 7 ימים, יממשו את החופשה על חשבון המעסיקה, שכן אין להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית.
חופשה ללא תשלום – האם אפשרי?
בהסכמת הצדדים ניתן להוציא לחל״ת. אני מציעה שההסכמה תהא כתובה תוך פירוט משמעות החל״ת עבור העובדים. עובד שלא מסכים לצאת לחל״ת רשאי להתפטר בדין מפוטר.
במידה שבמפעל יש חדר ממוגן ולמרות זאת עובדים נעדרים
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. (במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות). אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
עבודה מהבית
ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעת המעסיקה. אם העובדים מבקשים לעבוד מהבית, על המעסיקה לשקול בתום לב ובאופן ענייני את הבקשה.
הורים שנעדרו בשל השגחה על ילדיהם עקב סגירת מוסדות הלימוד
בעבר, הורים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14 או 21 במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים) קיבלו תשלום שכר כאילו עבדו, והמעסיק זכאי היה לפיצוי. בכל מקרה, אין לפטר עובדים ועובדות אלה, בכפוף לתנאים שנקבעו.
האם ניתן להעדר מהעבודה במקום בו יש סידור להשגחה על הילד, ואין מניעת הגעה מבחינת הנחיות פיקוד העורף?
אם מקום העבודה של העובד או בת/בן הזוג סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים.
הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו
עובדים אלה לא זכאים לפיצוי. בעבר הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14. הגדרת ׳ילד׳ נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר?
אין חובת תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב שלא אוסר על הגעה לפי הנחיות פיקוד העורף. ניתן לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת. עם זאת, ניתן להסכים על היעדרות בהתאם לימי החופשה שעומדים לרשות העובד (ראו פירוט למעלה) או להסכים כי העבודה תבוצע מרחוק, ככל שהדבר הוסכם ומוסדר במקום העבודה (ראו פירוט למעלה).
איסור פיטורים במפעל שאינו ממוגן
אסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון/פיקוד העורף אוסרות להגיע למקום העבודה. יודגש- אם מקום העבודה אינו ממוגן והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים.
צו 8/הריון/חופשת הורות/טיפולי פוריות
אסור לפטר או להוציא לחל״ת או לחופשה בתשלום עובדים ועובדות שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו. כמו כן אסור לפטר או להוציא לחל״ת עובדות בהריון או בטיפולי פוריות או הורים שמצויים בחופשת הורות ו-60 יום לאחריה, אלא בכפוף להיתר ממשרד העבודה.
"מפעל למתן שירותים קיומיים" או "חיוניים״
עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים, שאושרו ככאלה לפי חוק שירות עבודה בשעת –חירום, תשכ"ז-1967 והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה, מחויבים להגיע לעבודה. אי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. [בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, קרי, מפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון].. ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.
חשוב לזכור שאנחנו מצויים בימים רגישים מאד והעובדים והעובדות, כמו בכל עסק, הם המשאב היקר והחשוב ביותר. חלקם חוששים לצאת מהבית וחלקם אף חוו אובדן אישי. מקום העבודה הוא גם מקום שיכול לייצר יציבות ושגרה בטוחה דווקא בימים אלה, ומוצע שהאצבע לא תהיה ׳קלה על ההדק׳. אם יש אפשרות לעבודה מהבית, או לצמצם את חלקיות המשרה או להציע סיוע נפשי או מימוני לעובדים, כל אלה, ככל והם אפשריים מבחינת המעסיקה, יכולים להועיל לאווירת השיתוף ולהמשך פעילות העסק. נסו לחשוב יצירתי והעזרו בליווי משפטי.
*הכותבת היא עורכת דין, מרצה ונוטריונית, מומחית לדיני עבודה.