ביותר ויותר מדינות נראה כי אנשים מבוגרים יותר משהים את תכניות הפרישה שלהם לפנסיה. דו"ח חדש של ה-OECD מבליט את הפערים הבולטים מאוד שניתן למצוא בין בני 65 ומעלה במדינות שונות בהקשר זה. באסיה נרשמים השיעורים הגבוהים ביותר של אנשים שעובדים אחרי גיל 65, כשבאינדונזיה למשל, 50.6% מהאנשים בקבוצת הגיל 65-69 נמצאים בעגל העבודה. בדרום קוריאה הנתון עומד על 45% וביפן על 48%. בעוד שבמספר מדינות אירופיות פרצו מחאות רחבות כשגיל הפרישה הועלה בהן רק במעט, באסיה זו תופעה נדירה הרבה יותר, כשרוב האוכלוסייה שם דווקא תומכת בהעלאת גיל הפרישה החוקי. הסיבות לכך משתנות מאוד בין מדינה למדינה, מהסיבה הברורה מאליה של דאגות כלכליות ועד לרצון להמשיך לחיות חיים פעילים ומלאי כושר.

באנר
מקור נתונים: OECD

מקור נתונים: OECD

מנגד, בניו זילנד אין בכלל גיל פרישת חובה, ו-42.6% מהאנשים בקבוצת הגילאים 65-69 עדיין עובדים. באוסטרליה השיעור הזה נמוך הרבה יותר, ועומד על 25.9%. בארצות הברית מדובר ב-31% מהאוכלוסייה בגילאים הרלוונטיים. באירופה, היכן שכאמור החלטות הממשלה להרחיב את גיל הפרישה מוכחות כמאוד לא פופולאריות, משמעותית פחות אנשים מבוגרים קמים מדי בוקר והולכים לעבודה: בבריטניה 21% מבני ה-65-69 עדיין לוקחים חלק בכוח העבודה ובצרפת ובספרד השיעור עומד על 6.3% ו-5.3% בלבד, בהתאמה.

עבודה בגיל הזהב

ממשיכים לעבוד. צילום: Shutterstock

ישראל מדורגת במקום השמיני מבין 43 המדינות שנבדקו במחקר; בני קבוצת הגיל 65-69 באינדונזיה, איסלנד, יפן, ניו-זילנד, דרום קוריאה, צ'ילה ומקסיקו בלבד עובדים עד יותר מאוחר ממקביליהם הישראלים. הממוצע הישראלי בקבוצת הגיל הזו (39.3%) גבוה כמעט פי שניים מהממוצע ב-OECD (שעומד על 20%).

 

לכתבה בפורבס ישראל

לכתבות נוספות בפורבס ישראל: