שלומית חביב כוחיי (35) עומדת על רצפת המפעל, מביטה על המוצרים שלה יוצאים מפס הייצור. מנהל המפעל מושיט לה את אחת השמיכות הרכות שעיצבה, התגשמות פיזית של חלום, לבדיקה אחרונה. היא כבר בחנה אותן בכל שלב בדרך: הבדים הנכונים, שיתאימו לתינוקות מרגע לידתם וישלימו את עיצוב הפנים הקפדני ביותר; האיורים, שיהיו עליזים ומלאי חיים אבל לא מצועצעים; ההקפדה על כל פרט, לוודא שהמוצרים עומדים בסטנדרטים המחמירים ביותר.

בפעם הראשונה הגיעה לכאן כדי לאשר את הבדים והצבעים. "הגעתי בלי לדעת ממש לאן אני נכנסת, וגיליתי שקית שלמה שגזרו בצבע לא נכון", היא מספרת. "לא ידעתי מה אני הולכת לעשות עם זה, חשבתי שאני הולכת להיתקע עם הטעות הזאת. האינסטינקט הראשון שלי היה לבכות, אבל מנהל המפעל מיד אמר לי שאין צורך ושמה שאני רוצה יקרה. הוא החליף את הצבע בשניות".

חביב כוחיי היתה מעורבת בכל שלב בדרך אל מותג התינוקות שיצרה: היא הגתה את הדמות שמלווה את המוצרים, תום תום, ליוותה כל שלב ביצירת הדמות, בחרה את הבדים, המוצרים, ההדפסה. "היה מרגש לראות משהו עובר מנייר לשמיכה, במיוחד שלא הכרתי או הבנתי את הטכנולוגיה", היא אומרת, "לא הבנתי למה זה כל כך יקר, עד שראיתי שארבעה אנשים עובדים על אותה שמיכה כדי לממש את מה שאני רציתי שיקרה".

יזמית ואמא. חביב כוחיי עם ילדיה דניאל ואמה. אלבום משפחתי

יזמית ואמא. חביב כוחיי עם ילדיה דניאל ואמה. אלבום משפחתי

ההתרגשות הלכה ונבנתה לאורך כל הדרך, כשהשיא היה בביקור במפעל לפני המשלוח הראשון של מוצרים מוגמרים. "כשראיתי את התוויות הראשונות, את הלוגו שלי בכל מקום, שם ירדו הדמעות הראשונות. באתי עם בן זוגי שאמר, 'את קולטת שהכל פה שלך? שכל האנשים פה במפעל עובדים על המוצרים שלך?'".

בכל מקום

הרעיון מאחורי תום תום, המותג שהקימה, היה לבנות דמות שאיתה הילד הולך כל הדרך. תום תום הפיל הישנוני והחביב מלווה את הילד כל היום, במיטה, בעגלה, כבובה. כשילד מחובר לדמות, הדמות יכולה לעודד אותו לכל מיני דברים. "רציתי דמות שתיצור את הסביבה המוכרת לילד - אם התינוק בעגלה ועכשיו פתאום מעבירים אותו למיטה, שהוא ירגיש בנוח גם במיטה, כי תום תום מחכה לו שם, לעזור לו להתאקלם ולהירדם בנעימים", מסבירה חביב כוחיי. "את השם בחר הבן שלי. כשהוא היה קטן, היתה לו בובת מעבר, פיל, בשם תום תום. כשהוא ראה את הלוגו, הוא מיד אמר, 'היי אמא, זה תום תום שלי'. אז החלטנו שזה יהיה תום תום שלנו".

כיום, בדיוק שנה אחרי ההשקה, מחזור המכירות של "תום תום" כבר מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, והקולקציה השלישית צפויה לצאת בקרוב. "התפלגות ההכנסות בין Offline ל-Online היא 28.7% offline ו-71.3% אונליין", אומר חביב כוחיי. "למרות שאני עסק אינטרנטי, אני לעיתים עושה מכירות באירועים ייעודיים. אני בוחרת במיוחד אירועים שמתורגטים לקהל היעד שלי, וזאת מפני שאני מאמינה כי מכירת מוצרים פיזיים מצריכה לעיתים לאפשר ללקוחות לגעת במוצרים שהם רואים בשיווק אונליין".

השראה מהבן. צילום: רועי מזרחי

השראה מהבן. צילום: רועי מזרחי

באופן צפוי, תום תום משקיע את מירב מאמצי השיווק שלו באונליין, ובעיקר ברשתות החברתיות. "כידוע, את הפרסום בפייסבוק ניתן להתאים בצורה מאוד מוקפדת, כך שאני יכולה לפרסם לאנשים שאוהבים ורגילים לרכוש אונליין, ושבמקרה צריכים גם דברים לתינוקות כרגע", אומרת חביב-כוחיי. "בזכות פייסבוק הבנתי שתום תום יכול להגיע לכל מקום בארץ, והוא באמת נסע לקיבוצים בצפון ולמסיבות ברית באילת".

הרפתקה בעיניים פקוחות

הדרך של חביב כוחיי למוצרי תינוקות פרי עיצובה היתה מפותלת ומפתיעה. כמיטב הקלישאות, אם היתה נשאלת על האפשרות הזאת לפני עשור, לא היתה מתייחסת אליה ברצינות. חביב כוחיי התחילה את דרכה בעיתונות, וסיימה אותה כמנהלת אתר nrg מבית מעריב. משם עברה לטייני לאב, חברה שעד היום היא מחשיבה כ"המקום הכי טוב שאפשר להיות בו כדי להבין את צרכי התינוקות, מה חשוב להורים, מה חשוב לתינוק ולהתפתחות שלו, איך הורים ותינוקות גדלים ביחד - ואיך אנחנו כחברה יצרנית עונים על הצרכים האלה".

עם הבעלים לשעבר, שושי אורן, היא עדיין בקשרים טובים, ואף מתייעצת איתה בנקודות מפתח. "אורן היא ההשראה שלי", אומרת חביב כוחיי. "היא הלכה עם חלום, בנתה את עצמה, הצליחה מאוד, וכל הדרך היתה מאוד קשובה לעובדים שלה".

מותג הטקסטיל התחיל בחופשת הלידה עם בנה הבכור, דניאל, לפני כארבע שנים. "בן זוגי קנה לי במתנה קורס תפירה, ופתח בפני עולם שלם של עשייה שמצאתי מאוד מהנה", היא מספרת. "התחלתי להתנסות בכל מיני דברים קטנים, בעיקר לביתי, והבנתי שזה כיף אבל שבמצבי הנוכחי אני לא יכולה לעשות עם זה משהו. ואז החלטתי לחזור לטייני לאב אחרי חופשת הלידה, כי הבנתי שלא מיציתי את הזמן שלי שם.

"כשנכנסתי להיריון השני, עם בתי אמה, הבנתי שמכאן אני יוצאת לדרך עצמאית, של עשייה שלי. בדקתי עם בן זוגי שאנחנו יכולים לעמוד בזה כלכלית והבנו שעכשיו זה הזמן שלי. הדרך לא היתה ברורה, לא ידעתי שזה יהיה טקסטיל לתינוקות, לקחתי את שמונת החודשים הראשונים בחופשת הלידה ללמידה של התחום הזה מאפס. ידעתי איך אני רוצה שזה ייראה והוצאתי את זה לפועל, אבל היתה הרבה למידה בדרך. מהרגע שנפגשתי עם מנהל המפעל שהפך למנטור, קיבלתי תמונה ברורה יותר של הדרך. הבנתי שההשקעה היא ריאלית מבחינתי, ועכשיו צריך לצאת לדרך. מהפגישה עם מנהל המפעל ועד הקולקציה הראשונה עברו שלושה חודשים".

תום תום. מלווה את הילד בכל מקום. צילום: רועי מזרחי

תום תום. מלווה את הילד בכל מקום. צילום: רועי מזרחי

חביב כוחיי בנתה את העסק בצורה הדרגתית, עם השקעה כספית מחושבת ומדורגת, ולא קיבלה החלטות פזיזות שמאפיינות עסקים צעירים. "מראש החלטנו, כמשפחה, שאנחנו משקיעים סכום כסף מסוים בפיתוח המותג והמוצרים שלו, ולא חרגנו - להפך. מאוד חשוב כשמקימים עסק לדעת מה היכולות שלך ומה המגבלות שלך", אומרת חביב כוחיי.

מה הטיפ שלך ליזמיות?
"הטיפ הכי חשוב שלי זה לקבוע סכום מראש ולא להגיד 'נתגלגל'. מהסכום הזה אפשר להתחיל, וממנו אפשר לנהל את העסק, אבל אסור לחרוג ממנו. כשמחשבים את הסכום הזה, צריך לקחת בחשבון שלא מושכים משכורת במשך תקופה מסוימת, ושיהיו עוד הוצאות שוטפות במהלך הדרך. אנחנו ישבנו עם טבלאות מסודרות ונערכנו לאפשרויות האלה. לא ציפיתי לרווחים בשנה הראשונה והופתעתי, וזה מה שאיפשר בעצם את ייצור הקולקציה השנייה. נכנסתי להרפתקה הזאת בעיניים פקוחות - ובעצם, זאת לא היתה הרפתקאה. זה היה מסלול מחושב היטב, וההכנות, ההיערכות והלמידה הוכיחו את עצמן".

לגעת בייצור

מהרגע שהחליטה שהיא עוסקת בייצור, ועוד כזה שמיועד לתינוקות, החליטה חביב כוחיי שתהיה נוכחת בכל שלבי הייצור, ומכאן נגזרה ההחלטה לייצר בארץ. "היה לי חשוב לגעת, להכיר את האנשים שמייצרים", היא אומרת. "בלי קשר, אני מאוד תומכת בכלכלה ישראלית, בעסקים קטנים ובהעסקת עובדים ישראלים".

למה החלטת להתמקד במכירה אונליין?
"בזמן שבמפעל עבדו על הקולקציה, חזרתי אני למקום המוכר שלי, להקים אתר אינטרנט. פתאום הבנתי כמה אני בבית, כמה קל לי. ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהאתר ייראה ומה הוא יידע לעשות. זה חיזק את הרצון שלי לא לפתוח חנויות. הבנתי שאני צריכה להישאר במקום שחזק לי, ואותו לפתח ולחזק".

את יודעת לאן את מכוונת? מה השלב הבא?
"בהתחלה הצחיק אותי שאנשים אמרו לי, 'חברה שלי צריכה ללדת, אני אקנה לה אצלך'. הן תפסו את זה כעסק מאוד קטן שמוכר פריטים בודדים, ארבע מתנות פה וארבע מתנות שם. הם לא ראו את זה כמו שאני רואה - דבר ענק. אני רואה את המוצרים שלי בייצוא, בחברות, אני רואה מזה חברה מאוד גדולה. אף פעם לא ראיתי את זה כעסק קטן, ואני חושבת שזה מה שדחף אותי קדימה.

"אחרי חודשיים הבנתי שחלק גדול מהמלאי נגמר ומיהרתי לחדש אותו. זה נתן לי כבר את הגושפנקה שאני עושה משהו טוב. התגובות של אנשים, הרצון שלהם לקבל עוד דברים של תום תום הוביל אותי לעצב קולקציה שנייה, שבה כבר הרחבתי את פורטפוליו המוצרים שלי, משטחי החתלה, שמיכות למנשא, שקי שינה לתינוקות וצלונים לעגלות. שמרתי על הצבעוניות הרכה שכל כך חשובה שלי, והשלמתי ללקוחות את המוצרים שהיו חסרים להם בהרכב החדר, בעקבות תגובות שהגיעו מלקוחות".

 

לכתבה בפורבס ישראל

לכתבות נוספות בפורבס ישראל: