אנחנו יודעים איך זה עובד. נניח שאתם במינוס קבוע של 20,000 ₪ (וזה המצב של רבע ממשקי הבית בישראל...), ויש פתאום ירידה בהכנסות של העסק, או הוצאה לא צפויה –התקלקל המקרר, הלך המנוע וכד'. סביר להניח שתקבלו טלפון מהבנק שבו יציעו לכם אחת משתי אפשרויות – או שתיקחו הלוואה או שנאלץ להחזיר חיובים. בנקודה הזו רוב האנשים לא עוצרים לחשוב או לעשות סקר שוק, ורוב האנשים ייקחו את ההלוואה שהבנק מציע לנו. סביר להניח שהיא לא תהיה הלוואה בתנאים אטרקטיביים במיוחד, ורוב האנשים גם לא יתמקחו על התנאים האלו – הרי אנחנו לא רוצים שהבנק יסגור את החשבון, נכון?

מפה מתחיל כדור שלג שקשה מאוד לעצור. ההלוואה הקטנה תהפוך בתוך כמה חודשים להלוואה גדולה יותר, ומשם לעוד הלוואה ועוד אחת, ומפה לשם אתם מוצאים את עצמכם משלמים אלפי שקלים בחודש על החזרי הלוואות, ולפעמים גם נאלצים להתמודד עם הליכי גבייה והוצאה לפועל שעלולים להביא את הבית או את העסק לקריסה. נשמע לכם מוכר? הגיוני, כי זה המצב של מאות אלפי משקי בית בישראל שמתמודדים כבר שנים עם יוקר מחיה שהולך ועולה, עם עלייה בריבית, עם פגעי הקורונה והמלחמה, ועם משכורות שלא מדביקות את הקצב. מאות אלפי משקי בית בישראל נאלצים להעזר בהלוואות, שמחולקות בשנים האחרונות בנדיבות רבה לציבור הרחב, גם כאשר אותו ציבור לא מסוגל לעמוד בהחזרים הגבוהים.

ומה אם תרצו לשבור את מעגל הקסמים הזה, ופשוט לעבור לבנק אחר? או אז תגלו שאף בנק לא שש לקבל לקוחות עם דירוג אשראי נמוך, בטח ובטח אם כבר יש פיגורים בהלוואה או אם חלילה נפתח תיק הוצאה לפועל. המשמעות היא שעד שלא תסגרו את החוב – אתם "לקוח שבוי" של הבנק הנוכחי שלכם, על אף שאין שום סיבה שזה יהיה כך.

המפקח על הבנקים הוציא בשנים האחרונות שורה של הנחיות הנוגעות לזכויותיהם של לקוחות "מודרי אשראי", כלומר – לקוחות עם דירוג אשראי בעייתי. עפ"י ההנחיות, כל אדם בישראל – גם מי שבחובות, בהוצאה לפועל או בחדלות פירעון - זכאי להחזיק חשבון בנק וכרטיס חיוב, לבצע פעולות באינטרנט, להקים הוראת קבע ולבצע כל פעולה אחרת, בדיוק כמו כל אדם אחר בישראל.

ההנחיות יצאו כיוון שברור כיום שחשבון בנק הוא מוצר צריכה בסיסי, ושאי אפשר לצפות מאדם במאה ה-21 להתנהל ללא חשבון בנק. הבנק יכול בהחלט להגדיר את החשבון כ"חשבון ביתרת זכות" (כלומר – חשבון ללא צ'קים, ללא מסגרת אשראי וללא כרטיסי אשראי – רק כרטיס דיירקט) אבל גם אם אתם בחובות או מתמודדים עם הליכי הוצאה לפועל, אתם עדיין זכאים לגשת לכל בנק (לא רק בנק הדואר) ולבקש לפתוח חשבון, ולבנק אין זכות לסרב לבקשה (למעט מקרים חריגים מאוד).

אז מה עושים אם הבנק בכל זאת סרב לפתוח לכם חשבון, לתת לכם גישה לאינטרנט או להנפיק לכם כרטיס דיירקט? עכשיו יש פתרון מהיר וקל, בעזרת מערכת חדשה למיצוי זכויות ללקוחות בנקים שהושקה לאחרונה ע"י ארגון דף חדש, בשיתוף קרן תובענות ייצוגיות של משרד המשפטים. איך זה עובד? נכנסים לקישור, ממלאים שאלון קצר ומתארים את הבעיה שבה נתקלתם מול הבנק, מקבלים הנחיות כיצד לפעול למיצוי הזכויות, ואם תרצו – תוכלו גם לבקש להעביר את הפניה למחלקת פניות הציבור בבנק. בשלב זה המערכת פועלת בעברית בלבד, ובהמשך היא תפעל גם בשפות נוספות.

לסיכום, אציין כי חובות בישראל הם "מכת מדינה" של ממש. אנחנו מלווים מאות משפחות ובעלי עסקים בחובות, ויודעים היטב שהחיים בחובות רחוקים מלהיות "גן עדן לחייבים". אנשים בחובות פשוט לא ישנים בלילה. מדובר במעגל קסמים שקשה מאוד לצאת ממנו, ואנחנו שמחים על האפשרות שניתנה לנו, בתמיכת קרן תובענות ייצוגיות של משרד המשפטים, לסייע לאנשים בחובות לקבל שירותים בנקאיים, כקבוע חוק. במקביל, אנחנו בקשר רציף עם המערכת הבנקאית, כדי להציף בפניה בעיות שבהן אנו נתקלים ולמסד ביחד איתה פתרונות מתאימים לבעיות אלו. בסוף יש פה אינטרס משותף של כל הנוגעים בדבר, לכך שכל אדם בישראל יתנהל בעזרת חשבון בנק, במקום שאנשים ייאלצו לעבוד ב"שחור", לקבל משכורת במזומן, ולהחביא אותה מתחת למזרון.

הכותב הוא עו"ד מומחה בתחום חדלות הפרעון, מייסד ומנכ"ל ארגון דף חדש המפעיל תכניות לשיקום משפטי-כלכלי לבעלי עסקים ומשפחות בחובות. צילום: אופיר פרקש