מצב פערי השכר בישראל בין נשים לגברים בכי רע. כך עלה בתחילת הכנס, ולכך התייחסה בר גפן בשאלתה הראשונה למפקחת. בבנקאות, מצב השכר לנשים וכמות הנשים בצמרת ההנהלה הוא שוויוני יחסית, אך האם הנתונים מלמדים שגם בתחום הזה אפשר לשאוף ליותר?

"אני חושבת שהבנקאות היא מודל לחיקוי, ויחד עם זאת עדיין מאמינה שאנחנו לא במקום", אמרה בר. "בסופו של דבר בכל תעשייה, גם בבנקאות וגם בכלל, אני מצפה שכ-50% מההנהלה יהיו נשים. אין סיבה שלא. אבל הבנקאות היא הכי טוב שהגענו אליו. מתוך 100 החברות הגדולות במשק, רק 6 נשים הן מנהלות – מתוכן 3 מנהלות בנקים. אני חושבת שהבנקאות מראה שאין תקרה לנשים".

בר גפן הצביעה על כך שעם עלייתן של יותר נשים לתפקידי הנהלה עם שכר גבוה, כך העין הציבורית החלה להיפקח. "פתאום כשסכומים גדולים הופיעו ליד שם של מנכ"לית אישה זה התחיל לצרום", טענה.

"אני לא חושבת שזו הסיבה שזה התחיל לצרום", ענתה לה בר. "נשים בבנקאות משתכרות הרבה מאוד כסף, ופעם יותר, עכשיו כבר יש את חוק שכר הבכירים. אני חושבת שזו איזושהי קריאה של המחאה החברתית ליותר שיוויוניות, ואני לא קושרת את זה לעניין, אני גם לא חושבת שהשכר בבנקאות צפוי לרדת. אין סיבה שהשכר ירד בגלל שיש יותר נשים".

בר גפן: למדת כלכלה, את מגיעה מהתחום, את לא אחת שהוצמחה במקום אחר. היה לך נתיב ברור וסלול.

"לא כילדה. כילדה היו לי חלומות אחרים, חלמתי להיות עו"ד ולא התקבלתי. כששמעתי על תפקיד המפקח על הבנקים אמרתי לעצמי וואו, זה תפקיד משמעותי, מרתק, משפיע על אנשים במשק – והאמת שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. לא העזתי להגיד את זה בקול רם, אולי בבית, אבל לא בחוץ – כי מה הסיכוי שזה יקרה? אבל בהחלט בכל מיני שלבים בקריירה חשבתי על צעדים, וחשבתי האם זה בכיוון הנכון? האם זה יכול להוביל אותי להיות מפקחת על הבנקים? הייתי מאוד ממוקדת, וזה הוביל אותי לתוצאה שרציתי".

חדווה בר ולינוי בר גפן. צילום: בני גם זו לטובה

חדווה בר ולינוי בר גפן. צילום: בני גם זו לטובה

"יש מחקרים שמראים שנשים יותר טובות בניהול סיכונים, בהשקעות, ובמקרה של ניהול סיכונים זה מאוד חשוב. יש סיכונים, וצריך לנהל אותם. יחד עם זאת, לא לעשות כלום בגלל סיכונים – אני לא מאמינה בזה. אם מישהי חושבת וחולמת להקים עסק, היא צריכה לעשות את זה. היא צריכה לעשות את זה נכון, היא צריכה להבין את הסיכונים ולנהל אותם. זה תחום שיותר קשה למצוא בו יציבות, וצריך לנהל ולצמצם את הסיכון.

בר גפן: אמרת בעבר שעצמאות פיננסית של נשים היא הדבר המשמעותי ביותר ביצירה נשית. איך את מעודדת את הבנקים להעביר את המסר הזה?

"ה'אני מאמין' שלי הוא שכל אחת תוכל להיות עצמאית פיננסית. זה בסיסי. כמו שכמעט כל הנשים נוהגות, אותו דבר הנושא הפיננסי. כאישה היושבת בתפקיד הזה, אני רואה חשיבות לעודד נשים".

"לדוגמא, למדתי שאצל נשים מוכות שנמצאות במקלטים, אחת הבעיות שמאפיינות אותן זו לא רק אלימות פיזית אלא אלימות כלכלית. אישה אמיצה שהחליטה לעזוב את הבית כי בעלה הכה אותה, יש לה בעיה להתחיל בחיים חדשים כי היא אף פעם לא ניהלה חשבון, בעלה תמיד ניהל אותה".

"כל בנק הגדיר מומחה שיהיה איש קשר לנשים כאלה, וב-14 המקלטים לנשים מוכות בארץ, מכל מגוון החברה, יש אנשים שעוזרים להן במקלטים האלה. אישה כזו, מיד ייצור איתה קשר הבנקאי וייסייע לה בדרך החדשה. יקפיא את החשבון המשותף, יפתח לה חשבון חדש, יחלק את החוב, ייתן לה כלים לניהול פיננסיים. זה פשוט פתח להן את החיים החדשים. אם את לא עצמאית כלכלית, ואם את לא יודעת מה יש בחשבון הבנק שלך, זה לא מספיק".

בר גפן: ומה לגבי לימוד בתיכון?

"התחלנו בתוכנית מדהימה של לימוד ילדים בכיתות ט' בניהול פיננסי. ב-20% מכיתות ט' נכנסים בנקאים ועובדי הפיקוח ומלמדים מודעות פיננסית. המוטיבציה לא היתה ספציפית לנשים, אלא האובסרבציה של הרבה משפחות שנקלעות לקשיים, לוקחות יותר מדי הלוואות, וחשוב שאנשים מגיל צעיר ילמדו שצריך לשלוט במצב הפיננסי, להיות מודע, לחשוב, לתכנן. הייתי בשיעור, יש התעניינות מדהימה. לילדים יש חלומות מדהימים והם רוצים להגיע רחוק".

 

חדוה ובר ולינוי בר גפן. צילום: בני גם זו לטובה

חדוה ובר ולינוי בר גפן. צילום: בני גם זו לטובה

בר גפן: זה אולי נראה חריג בשעתו. ועדת החקירה של פישמן, את בהתחלה התנגדת לוועדת חקירה ממלכתית. ואז אמרת בשידור חי בטלוויזיה שאת חוזרת בך. גברים לא מתחרטים בשידור חי.

"כן. מה שקרה זה ששיניתי את דעתי. ואני מאמינה שאנחנו צריכות ללכת עם האמת המקצועית שלנו. בתחילת הדרך התנגדתי בוועדת חקירה לוועדת פישמן כי זה מאפיין את הבנקאות של העבר. היתה ריכוזיות גדולה במשק ונתנו אשראים מסוכנים, אבל זה היה לפני 10-15 שנה ולמדנו את הלקחים, חשבתי שאין טעם לדוש בזה עוד – יש מספיק סיכונים בעתיד ועדיף להתמקד בהם".

"אחרי שהתנגדתי לוועדה הקשבתי לציבור וזה נתפס כאילו אנחנו רוצים להסתיר משהו, משהו לא תקין שאני לא רוצה לדבר עליו. כשהבנתי שהציבור מצפה לשקיפות, החלטתי שאשנה את דעתי. אני לא רואה בזה פסול, ואכן אנו הולכים לקראת ועדה כזו. האם עשיתי נכון? ימים יגידו, אני לא יודעת".

אילו תגובות היו לכך בתוך הבנק?

"התגובות היו מאוד מפרגנות. חשוב לנו האמון של הציבור בבנק ישראל ובפיקוח. הוא הבסיס. היום אנו נדרשים כמנהלים הרבה יותר להקשבה לציבור. הרגשנו מאוד נוח עם זה. האם כל הבנקאים הרגישו עם זה נוח? לא בטוחה".

בר גפן: יש רגעים בהם שתיכן (המפקחת והנגידה) יושבות בחדר, מדברות עבודה והכל ופתאום אחת אומרת לשניה – 'את קולטת שאנחנו מנהלות את העסק? וזה לא אחד ואחד? שניצחנו'?". בשלב זה הקהל מצטרף בתשואות.

"האמת שלא. זה נראה לי כל כך טבעי. לפעמים בישיבות, בחו"ל או בארץ, רוב החדר הוא גברים. סיכוני סייבר בבנקאות – כולם יוצאי 8200 וכולם גברים. זה מעורר אצלי סימני שאלה, מה עוד צריך לעשות".