נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות, נוטות לקחת פחות סיכונים מיותרים והחברות בהן הן מכהנות נהנות מהכנסות ורווחים גבוהים יותר ומביצועים טובים יותר של מניותיהן. מחקרים של בנקי ההשקעות גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, מקינזי ואוניברסיטאות מובילות מראים כי ייצוג נשי בדירקטוריון, ובמיוחד שלוש נשים ומעלה, קשור לעליה של 300% במחיר המניה לאחר הנפקה, עליה של 40% יותר ברווחים, עלייה של 45% במחיר המניה על פני 5 שנים ועלייה ביעילות הדירקטוריון. אז למה רק 1 מתוך 5 דירקטורים בחברות הנסחרות בבורסה בארץ היא אישה?

החוק כיום מחייב מינוי אישה אחת בלבד לדירקטוריון (או בלשון החוק, אדם אחד בן המין השני), ללא חובת דיווח וללא אכיפה רגולטורית. הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר מציעה שינוי דרסטי: לפחות 40% מהדירקטוריון יורכב מנשים, החברות יחוייבו לדווח על ההרכב המגדרי של הדירקטוריון מדי שנה לרשות לניירות ערך ולרשות תהיה הסמכות לקנוס חברות שלא עומדות בתנאי החוק.

הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"א–2020 שהוגשה ע"י חה"כ אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) מציעה לא פחות ממהפכה בהרכב המגדרי של דירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל. ההצעה, הצפויה כאמור להביא לרווח כלכלי משמעותי לחברות ולבעלי המניות, מבוססת על החוק בנורווגיה, המדינה הראשונה בעולם שקבעה מכסה של 40% נשים בדירקטוריונים עוד בשנת 2003.

יש לנו בארץ תקדים מוצלח לחובה רגולטורית כזו. בחברות הממשלתיות כמו חברת החשמל, התעשייה האווירית, הנמלים, רפא"ל ועוד (גילוי נאות – כותבת שורות אלו כיהנה כדירקטורית בתע"ש מערכות עד להפרטתה ומכירתה לאלביט מערכות) חלה חובת ייצוג הולם שהגדילה את אחוז הנשים בדירקטוריונים מ-17% טרם חקיקת החוק ב-1993 למעל 40% ב-2020. נבחרות הדירקטורים בשש השנים האחרונות תרמו לדירקטוריונים מקצועיים ומגוונים יותר, והתוצאות בהתאם.

 

ומה המצב בעולם?

בתחילת השנה הכריז מנכ"ל בנק ההשקעות המוביל גולדמן זאקס כי החל מ-1.7.2020 הבנק לא ינפיק עוד חברות שבדירקטוריון שלהן מכהנים רק גברים. ביולי 2018 הפכה קליפורניה למדינה הראשונה בארה"ב המחייבת מינוי נשים לדירקטוריונים - לפחות שתי נשים בדירקטוריון של חמישה או לפחות שלוש בדירקטוריון של שישה חברים ומעלה. מדובר בשינוי עצום: בעת חקיקת החוק לא היו כלל נשים בדירקטוריונים של רבע מ-446 החברות הגדולות בקליפורניה, ששווי השוק הכולל שלהן עלה על 5 טריליון דולר, ובחברות האחרות היו בממוצע 15.5% נשים בדירקטוריון. במחצית מ-75 החברות שהונפקו בשלוש השנים קודם לכן לא היתה אף דירקטורית.

מדינות רבות בעולם הבינו כי לא רק עקרון השוויון מחייב איזון מגדרי בדירקטוריונים אלא גם ההגיון הכלכלי ופעלו לתיקון המצב באמצעות חקיקת מכסות. גרמניה היתה הראשונה שחייבה 30% נשים בדירקטוריונים ונורווגיה הראשונה שחייבה, כאמור, 40% ועל המודל שלה מתבססת גם הצעת החוק החדשה בארץ, ביוזמת שדולת הנשים ועמותת כ"ן. בעקבותיה הלכו איסלנד, ספרד, פינלנד וצרפת. איטליה ובלגיה שמחייבות 33% נשים. הודו ופקיסטן מחייבות אישה אחת – כמו ישראל כיום ואוסטרליה 30%, בעוד שבקנדה חלה חובת איזון מגדרי רק במחוז קוויבק. רק בריטניה הצליחה להגדיל את אחוז הנשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות הגדולות למעל 30% בעשור אחד באמצעות יוזמה וולונטרית וללא חקיקה מחייבת.

אם תתקבל, תשים הצעת החוק החדשה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מובילות בעולם בממשל תאגידי ובייצוג הולם. החברות הבורסאיות יזכו לדירקטוריונים מגוונים יותר, יהנו ממאגר כשרונות גדול ומקצועי יותר והציבור יזכה ליהנות ממניות בעלות ביצועים משופרים של חברות טובות יותר.

בצירוף מקרים משמח, התקבלה השבוע גם החלטת ממשלה חשובה המחייבת 50% נשים במשרות בכירות בשירות המדינה. ההחלטה, ביוזמת השרה לשוויון חברתי מירב כהן, מבטיחה ייצוג הולם לנשים בדרגי סמנכ"ל, בועדות הבוחנים ובועדות האיתור וכוללת חובת דיווח לנציב שירות המדינה. זו התחלה מצויינת, ויש לקוות כי ההחלטה תורחב גם לדרג המנכ"לים – כיום מכהנות רק שלוש מנכ"ליות מבין כ-30 משרדי ממשלה – וכן תחייב מינוי מנכ"ליות ויו"ריות של חברות ממשלתיות, שמספרן כיום כמעט אפסי.

הכותבת היא דירקטורית בחברות ציבוריות בארץ ובחו"ל וכיהנה בעבר כמנכ"לית יישום, כסגנית נשיא בהנהלה העולמית של ענקית התרופות נוברטיס וכשותפה בקרנות הון סיכון בארה"ב ובארץ. היא משמשת כיו"ר משותפת של דירקטוריות מובילות שינוי המאגדת 200 דירקטוריות בחברות ממשלתיות וציבוריות ופועלת לאיזון מגדרי בדירקטוריונים, משרות בכירות וצמתי קבלת החלטות.

תגיות