מרב מיכאלי לא היחידה שמתעצבנת: לנשים נמאס שמדברים אליהן בלשון זכר

קבענו להיפגש בצהריים ב-WEWORK החדש ברחוב הפלך בתל-אביב. יש משהו קסום ואפילו די סקסי בעשרות מוחות קודחים שמרוכזים במתחם אחד, כל אחד שקוע ביצירתו, מנסים להמציא את הדבר הבא שיכבוש את העולם. גם יוסי מולכו הוא אחד מאותם צעירים שיושבים שעות על גבי שעות מול המחשב, אך מה שבולט מהרגע הראשון הוא שמולכו לא מדבר רק על רעיונות שימושיים, אלא על רעיונות ערכיים. עבורו הטכנולוגיה צריכה להיות מנותבת לטובת שיפור בחיינו. "החזון של wonder, החברה שהקמתי לפני כמעט שנתיים, הוא לספק פתרונות לבעיות הקטנות והגדולות של האדם והאנושות ולהפוך למרכז ידע וחדשנות עולמי", אומר בתחילת פגישתנו.

מולכו לא מגדיר את עצמו כפמיניסט, אבל המוצר שהוא מקדם בחודשים האחרונים עושה בדיוק מה שפמיניסטיות רבות מבקשות לשנות כבר שנים.

"נכון להיום אנחנו עובדים על פיתוח מוצר שנקרא YOU – כלי לפיצול אתרים ללשון זכר ונקבה, שמאפשר לבעלי ובעלות עסקים לערוך את האתרים שלהם בצורה שמבחינה לשונית תפנה בלשון נקבה או בלשון זכר, בהתאם להעדפה של המשתמשים", הוא מסביר. כמה שהרעיון של מולכו פשוט - כך הוא המשמעותי, כיוון שסוף סוף מתאפשרת לנשים פנייה ממוחשבת, בלשון המתאימה להן.

תמונה: איל מרילוס

"אני יודע שברוב המקרים לדבר עם נשים בלשון נקבה בעולם הדיגיטלי נחשב למעשה פמיניסטי", הוא מסביר, "וגברים לא מבינים למה צריך את זה בכלל. הרבה מאוד גברים שדיברתי איתם לא הבינו למה צריך את הפיצול כי הכל היה נראה להם בסדר. הצלחתי לחדור את חומת האדישות כשערכתי מחקר קטן ודיברתי איתם בלשון נקבה. אז הם הבינו כי הם לא יכלו לסבול את זה".

אולי הם תפסו את זה כהשפלה. עצוב. אתה עדיין לא חושב שיש כאן עניין פמיניסטי?

"לא. מבחינתי זה בכלל לא עניין פמיניסטי זה עניין אנושי. זה עניין של שוויון בסיסי. לפני שהייתי יזם הייתי מוכר בגדים בקסטרו. שם לימדו אותנו לדבר לכל לקוח ולקוח ברמה האישית ולהתחיל בשיחה חברית. כשאני מסתכל על הסיטואציה הזו ומנסה לקחת את עולם האינטרנט לעולם המציאות, אני חושב שאם הייתה נכנסת לי בחורה לחנות והייתי אומר לה "היי, מה שלומך חבר?" היא כנראה הייתה מסתובבת והולכת. אז אם במציאות אנחנו לא מדברים לנשים בלשון זכר ולגברים בלשון נקבה, למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה ברשת?"

אולי כי קשה לשנות הרגלים? זאת ברירת המחדל

"יש פה עניין בסיסי שמצריך תיקון וזה הכל. בהקשר הפמיניסטי, השיח מתמקד בזה שאומרים לנשים שרוצות לשנות ללשון נקבה "אתן מציקות לנו". נוצר מצב שנשים מכילות את הדיבור אליהן בלשון זכר כנראה מכורח ההרגל, אבל כשאנחנו מדברים אליהן בלשון נקבה זה משהו שיותר קל להתרגל אליו. זה כמו שקוראים לך ניצן ולי יוסי. הרי אני לא אקרא לך בשם אחר".

מחשב, עכבר ומחברת

מולכו עוסק ביזמות בארבע השנים האחרונות ומספר שהתגלגל לתחום ממש במקרה, כאשר התחיל ללמוד תסריטאות ועבר ליזמות טכנולוגית. העולם הטכנולוגי קורץ לי משתי סיבות. קודם כל יש בעולם הזה יכולת גבוהה להשפיע על בני אדם ובניגוד לתסריטאות, זו לא השפעה חד פעמית. זה לא סרט שאת רואה ונגמר. ושנית, אני יכול לשנות חיים של אנשים לטובה וזה דבר שקוסם לי – גם ביצירה הקולנועית וגם ביצירה הטכנולוגית".

איך זה מרגיש להיות יזם בתחילת הדרך? הסתכלתי על השולחן שלך. יש לך מחשב, עכבר ומחברת. מינימליסטי על גבול הקלישאתי, לא?

"תראי, אני עושה כל מה שאני יכול כדי לקדם את המיזמים שלי וזה אומר גם לוותר על מה שרוב האנשים בגילי עושים. אני גר עם סבתא שלי בגני תקווה ועובד בסופי שבוע בעמדת שמירה. ברור שאין על סבתא והיא מופלאה, אבל אני מקריב הרבה", אומר בחיוך. "מצד שני אלברט איינשטיין עבד במשרד עורכי פטנטים בזמן שכתב את תורת היחסות, אז אם הגדולים ביותר הקריבו כדי להגשים את החלומות שלהם, מי אני שלא?"

לא קשה להזדהות. גם אני גרה עם ההורים כדי להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת.

"תראי, בסופו של דבר למצב הלא אידיאלי בו אנחנו נמצאים יש אמירה חברתית מאוד ברורה. מנסים למכור לנו הרבה מאוד חלומות, כדי להגשים אותם נדרשת הרבה עבודה קשה".

מה לגבי כסף? עד כמה הרווח הכלכלי מניע אותך בבחירה בקריירה בהייטק?

"יכול להיות מזה כסף נהדר. מי שיגיד לך שהוא בעולם הזה לא גם בשביל כסף, ישקר, אבל זה מעבר. אותי מעניינת מעל הכל האפשרות לחולל שינוי אדיר בכל מקום בו הטכנולוגיה נכנסת. זו הסיבה העיקרית שאני שם".

תמונה: יעל ונעמי צלמות

"ילדות לא יגדלו עם סלאש"

בין אם מדובר בניצול של מומנטום פמיניסטי ובין אם בניצול הזדמנות עסקית, הרעיון של מולכו טוב עבורנו, הנשים. היפותזת ספיר-וורף למשל, שאמנם שנויה במחלוקת אבל נחשבת עדיין לאחת העבודות הרציניות והמוערכות במחקר השפה והמחשבה, מחזקת את התפיסה ששפה מייצרת מציאות. צמד החוקרים ספיר ו-וורף קבעו כי אופן ואופי המחשבות שלנו נגזרים מהשפה שלנו, כלומר, התודעה שלנו תלויה בשפתנו וכך גם הדרך בה אנו מבינים את העולם סביבנו. חוקר הדת תומר פרסיקו, כתב כי מהיפותזת ספיר-וורף "נגזרת כמובן תמונה מאוד רלטיביסטית באשר למין האנושי: כל קבוצת אנשים שדוברת שפה מסוימת חיה למעשה בעולם קצת שונה מאחיותיה, מפני שהיא מפרשת את קלטי החושים שלה בהתאם למבנה השפה שלה ולמושגים שברשותה. במילים פשוטות: מי שדובר עברית רואה וחש עולם שונה ממי שדובר אנגלית, סינית או אמהרית", אז בהמשך לפרסיקו – יכול להיות שמי שמדברים אליה בלשון זכר, מאבדת משהו מהזהות שלה כנקבה כיוון שעולמה אינו נראה? והאם דיבור וקריאה בלשון נקבה, ייצרו צוהר ל"עולם נשי" שעוד לא השתחרר ברשת?

"בשנים הקרובות האינטרנט ממשיך ללכת לכיוונים של פרסונליזציה ופנייה אישית", אומר מולכו. "פונים בצורה שקשורה למאפיינים שלך".

ועדיין, נראה שאין שינוי מהותי.

"כאן אני חושב שיש שני דברים. קודם כל זה תהליך עסקי. ככה, בעלי ובעלות העסקים צריכים להבין את היתרונות הכלכליים. כשאני עושה סקר ומראה ש-38 אחוז יותר העידו שייכנסו יותר לאתרים שפונים אליהם בלשון פנייה נכונה לעומת 42 אחוז שטוענים שמפריעה להם פניה לשונית לא נכונה, אז יש לנו כבר הבנה שברמה העסקית זה הדבר הנכון לעשות. וזה, צריך לזכור, מה שמניע עסקים. שורת הרווח ומהפיכות קורות הרבה מאוד פעמים בגלל תמריץ כלכלי, אין בכך פסול".

אבל בהמשך למה שאמרת, המניעים שלך לא רק כלכליים.

"נכון. יש כאן משהו שמאפיין יפה מאוד את העולם הטכנולוגי והוא מצב של "wim-win". אנחנו לא אומרים לבעל עסק "תייצר רק פנייה לנשים ולא לגברים". לא. אנחנו מאפשרים פה שירותים וכלים שמאפשרים פנייה לזכר בלשון זכר ולנקבה בלשון נקבה וכולם מרוויחים. אף אחד לא מפסיד. זה לא אחת על חשבון האחר".

יש מקומות בהם זה כבר קורה בארץ או בעולם?

"כן. למשל, האתר של קופת חולים כללית עושה את זה כבר עשר שנים והתגובות מדהימות. יש טוקבקים ברשת שמחזקים את הטענה שנשים מאוד אוהבות את הפנייה אליהן בלשון נקבה. מבחינתי מי שלא יעשה את זה יישאר מאחור. לגבי העולם, באנגלית אין הרבה הבדל אז זה פחות משמעותי".

ולמרות שמבחינתו אין עניין פמיניסטי, מולכו מתייחס למוצר שלו כמהפכני ממש, אולי כי זו רוח התקופה. "לדבר הזה יש משמעות תרבותית והיסטורית שאי אפשר להתעלם ממנה. אם נאפשר באמת מערכת שיודעת לייצר פנייה מפוצלת לזכר ונקבה, אז הילדה הבאה שתיוולד לא תראה אינטרנט עם סלאש. היא תראה את עצמה כדמות בפני עצמה שלא תלויה בסלאש. יש לה מקום. היא כבר לא תלויה ברחמים של מישהו שאומר "טוב בוא נשנה את הפנייה ונוסיף לשון נקבה". היא תראה את העמוד שמגיע לה, בדיוק כמו כל גבר. פשוט, יראו אותה. זה היופי שהטכנולוגיה יודעת לייצר, לכל אחד זכות לקבל מה שמגיע לו, מה שמגיע לה".

הכל נשמע נורא הגיוני.

"בשורה התחתונה המסר שאני רוצה להעביר הוא שיש כאן תמריץ כלכלי ותמריץ ערכי. בעולם הקפיטליסטי לא מתווכחים עם הלקוח ושהלקוח תמיד צודק. ואם נשים מרגישות לא טוב כשפונים אליהן בלשון זכר והן הלקוחות, אתם, כבעלי עסקים, יכולים להחליט להפסיד אותן או להרוויח אותן. אם אתם מבינים את העקרונות האלה ברור מה צריך לקרות. הצלחנו לייצר כלי שמיטיב עם חייהן של נשים ומגדיל את ההכנסות, עכשיו, מבחינתי, זה רק עניין של זמן".