שאול אולמרט מייסד ומנכ"ל פלייבאז במשך 8 שנים שגייס עשרות מיליוני דולרים, העסיק מאות עובדים והפלטפורמת תוכן שלו פעלה ב16,000 אתרים בעולם, התארח השבוע ב'עושים זום'- סדרת ההרצאות של און לייף בשיתוף החמ"ל לסיוע לעצמאים של להב בחסות בנק הפועלים וסיפר למשתתפים מאיזה כישלון באה הנחישות להמציא את פלייבאז, למה הצלחה זה גם קושי ואיך מוצאים את הדבר הבא – שלו ושל כל אחד אחר.

איך התחילה פלייבאז? ונעשה ספוילר, היא התחילה מכישלון

" לפני 8-9 שנים הייתי בתקופה קשה בחיים שלי. גם אישית וגם מקצועית. הייתי בשנים שכולם מכירים שלא הולך לך ואתה לא מאמין בעצמך ולא יכולתי לדמיין מה הדבר הבא. התקשיתי להאמין שאני אצליח, חשבתי כל הזמן 'למה לא'. בתוך התקופה הזו לקחתי הזדמנות להצטרף לחברה ישראלית מצליחה קונדואיט בתור Chief officer , אחראי על מכירות ומרקטינג, אחריות על כמה מאות עובדים, היו לנו כמה מאות מיליוני דולרים של הכנסות, עבודה נחשקת ונחשבת וחצי שנה אחרי זה מצאתי את עצמי שוב בבית. זה נגמר במסלול התרסקות מאוד מהיר ומאוד כואב. עמודים ראשיים בעיתוני הכלכלה בישראל, מצאתי את עצמי מסביר להמון אנשים למה זה לא הלך ומה קרה . ההתנסות הזו הובילה אותי לחשבון נפש, למה זה לא עבד, למה זה לא הצליח. ואפשר לתת הרבה הסברים למה זה קרה אבל ההסבר לעצמי אחרי שבדקתי עם עצמי התשובה הייתה שלקחתי משהו מהסיבות הלא נכונות. כלומר זו עבודה לגיטימית בחברה לגיטימית אבל לא לקחתי את זה לא כי חשבתי שזה הדבר הכי מתאים לי או שזה הדבר שאני הכי רוצה אלא הלכתי על זה כי זה נראה טוב ונשמע טוב. חשבתי שיהיה לי יותר קל לייחצן את עצמי מול אנשים אחרים. הרגשתי שהמניעים שהביאו אותי לדבר הזה לא באמת היו המניעים הנכונים. לא שאלתי את עצמי אם אני באמת אוהב את המוצר, את הקונספט, את האנשים, את הבוס שאני עובד איתו אלא נסחפתי אחרי הדברים החיצוניים. אז אם אני חוזר לשאלה מאיפה התחילה פלייבאז, היא התחילה בזה שאמרתי שהדבר הבא שאני עושה הוא דבר שאני מאוד אוהב אותו, שאני נורא מאמין בו ולא משנה אם הוא נשמע טוב לאחרים או לא נשמע טוב לאחרים, הוא יוקרתי או לא יוקרתי. אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא משהו שאני ארגיש באופן ממש אמיתי שהוא בא מבפנים. וכשאין עבודה אז שוטטתי באינטרנט, והרעיון היה לחפש איך משלבים תוכן, איך מפעילים אנשים כדי להישאר באתר.

שאול אולמרט

שאול אולמרט

איך היו התגובות?

התגובות היו מאוד צוננות, אף אחד לא אמר לי 'וואו זה רעיון מדהים, אני עוזב את העבודה כדי לעשות את זה איתך, המקסימום שאנשים אמרו זה רעיון לגיטימי'. חבר שחזר מארצות הברית וסיפרתי לו אמר שגם שנה קודם סיפרתי את אותו הרעיון. ואז הבנתי וואלה- אני קשור לזה, אם אני תקוע על הרעיון הזה, זה מה שבא לי לעשות, ואולי זה יצליח ואולי זה לא אבל אני הולך על זה. אני זוכר שאמרתי לעצמי את המשפט 'אני אוהב  את הרעיון הזה מספיק שאני מוכן גם להיכשל אותו'. אז אולי זה יצליח ואולי לא אבל אני אעשה משהו שאני מאמין בו. 

באיזה שלב הבנת שזה גדל יותר ממה שחשבת וחלמת?

זו הייתה הצלחה בן לילה. לקח שנתיים לייצר את הלילה הזה אבל ביום אחד פתאום זה קרה. אחרי כמה חודשים שזה התחיל לייצר שימושיות מינימלית ואז מישהי באוקספורד השתמשה ליצירת דף אחד וזה הפך לוויראלי ואז בן לילה עברנו מאלף משתמשים למיליון. 28.02.14   זה היה הלילה. גדלו מספר המשתמשים מדקה לדקה. זה היה הרגע שאתה מרגיש שעלית על משהו. זה לא היה סוף פסוק ועוד נכונו לנו עלילות אבל אני זוכר את ההתרגשות, אתה נזכר באנשים שלא האמינו, המאבקים, המשברים ופתאום זה עולה על מסלול, והופך לדבר שיש לו זכות קיום ומקבל ערך.

שיתפת בחודשים שלפני סיום תפקידך בפלייבאז - על כמה קשה לנהל דבר כזה

קודם כל להצליח זה דבר מורכב. אנחנו מדברים על איך להתמודד עם כישלון ועם משבר ויש הרבה עצות לנושא הזה. גם להתמודד עם הצלחה זה לא פשוט. כמו הביטוח ההצלחה היא מסחררת. אתה נורא פוחד. פחדתי שבאותה מהירות שעלה זה גם יירד. על מה צריך להגן כדי שכל מגדל הקלפים לא יתמוטט, נוצרות הזדמנויות, יש ביקוש, צריך לנהל את הציפיות והחששות של כולם וזה הרבה להתמודד איתו. הדרך של יזמות מאוד מורכבת. גם כשזה מצליח וגם כשזה לא מצליח. לפני שנה וחצי פרסמתי בבלייזר על הקשיים ביזמות ופתחתי את זה בסטטיסטיקה שיש נטייה להתאבדויות, דיכאונות ומחלות נפש שגבוהה באיזה 70 אחוז יותר בקרב יזמי היי טק מאנשים רגילים. קצת פתחתי את הנושא הזה. בסדר זה מאוד נוצץ ויש בזה הרבה כסף אבל זה גם מורכב וקשה. זה הפך אותי לשגריר הדיכאון של ההייטק הישראלי, אני מקבל מאז לא מעט פניות 'בוא תדבר על כמה זה קשה להיות יזם'. אז כן זה קשה להיות במקום שאתה מנהל דבר שגדל כל הזמן, בסביבה תחרותית,  עם המון לחצים והמון ציפיות – אנחנו עוסקים בעולם שכל הזמן חושבים שצריך לכבוש את העולם, ועוסקים בניהול של המון גורמים והמון תחרות. אני אוהב את זה כלפי חוץ זה נראה זוהר אבל זה מאוד מורכב. יש לזה הרבה פנים.

איך לוקחים רעיון למרות שאולי חשבו על זה קודם והופכים אותו להצלחה?

הרעיון מאחורי פלייבאז הוא לא משהו שאף אחד לא המציא קודם. גם לפני גוגל היו מנועי חיפוש וגם לפני פייסבוק היו רשתות חברתיות. יש הרבה מיזמים שהצליחו לא כי הם חשבו על משהו שאף אחד לא חשב עליהם קודם. כששואלים מה הדבר הבא- אני חושב שזו שאלה אישית וגם אני מתמודד עם השאלה הזו וגם אני עכשיו חצי שנה לתוך החיפוש העצמי ועוד אין לי תשובות. זה לא בא מהיום להיום, בעיני המפתח הוא החיפוש העצמי. מה הכי בא לי לעשות.  אם אתה קם בבוקר ומנסה לחשוב איך אני מקים חברה ששווה מיליארדים ואהיה מיליארדר אז אולי התשובה בחוץ באיזה שווקים נפתחים. אף פעם לא הייתה לי אספירציה כזו. אני מאמין בחיפוש העצמי. מה מעניין אותי, מה מרתק אותי מה בא לי לעשות. בעיני זה המפתח- לחשוב על הרעיון שאתם מתחברים אליו. רק אם זה בוער בנפשכם ואתם חיים את זה וזה פועל בליבכם. את אותו מאמר בוול סטריט ג'ורנל, שמדבר על שווקים עם הזדמנויות, יכול לקרוא עוד אדם מהתחום הזה שבאמת מבין בזה, והרעיון באמת חי בתוכו והוא יעשה את זה יותר טוב. תבדקו מה התחום שהכי מדבר אליכם. הכי מרתק אתכם, שהכי בוער בנפשכם, ואז לכו על זה. אם תלכו על משהו שאתם עושים מכל הלב, יש סיכוי שתעשו את זה טוב ואז עם קצת מזל יש סיכוי שזה גם יצליח. וגם אם לא, זה לא כזה משנה. הצלחה זה פועל יוצא של לעשות משהו שאתם ממש אוהבים.   

**

בשבוע הבא בעושים זום: מי מ-פחד מהצלחה? אורלי וילנאי, יובל אברמוביץ ורונית כפיר.  הרשמה ללא עלות בלינק הבא. 

 

**

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? מתלבטת אם זה גם מצבך ואם מסוכן לך בבית? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת