אירנה קרוננברג

 

אירנה קרוננברג (צילום: יח"צ)

 

אירנה קרוננברג היא מעצבת פנים, בוגרת הטכניון במחלקה לעיצוב פנים ובת זוגו של האדריכל אלון ברנוביץ. הם בעלי משרד האדריכלים BK שעוסק בקשת רחבה של פרויקטים שונים, ממסחריים ועד פרטיים, אבל הם בעיקר ידועים בגזרת עיצוב הפנים של מסעדות.

 

 

עוד ב Onlife:

 

הם נפגשו כשברנוביץ שיפץ את מסעדת "בירנבאום ומנדלבאום" בת"א. הזוג הספיק לעצב מאז מסעדות מובילות: מהג'ויה, דרך ה"צפרה",  "סושי סמבה", ועד ה"זוזוברה" –  שבשביל עיצובה השתמשו ביועץ תאורה. ההקפדה של קרוננברג על הפרטים הקטנים השתלמה כיוון שעל עיצוב "זוזוברה" הם גם זכו יחד בפרס בינלאומי בגרמניה לעיצוב מסעדות.

 

ההקפדה השתלמה. מסעדת זוזוברה (צילום: יח"צ)

 

אגב, הזוג לא רק חולש על השוק המקומי, אלא גם הספיק לעצב את מסעדת "מומו" באמסטרדם, את מלון סר אלברט באמסטרדם ואת "ברסרי פרנקה", במלון אקסלסיור בברלין. לאחרונה הם זכו בתחרות עמותת "אות העיצוב" לשנת 2012 בקטגורית עיצוב הפנים על עבודת עיצוב הפנים שלהם במסעדת יפו תל אביב של חיים כהן ואלי לנדאו.

 

לובי מלון סר אלברט באמסטרדם (צילום: יח"צ)

 

התחלת העבודה שלהם יחד, מסבירה קרוננברג, היא בבחירת קונספט שמתאים לתפריט ולאופי המסעדה מבלי להתבלט. הם עורכים מחקר תרבותי שקשור למקורות ההשראה של המקום, מאמנות, טקסים ואירועים תרבותיים שקשורים אליו, ומצליחים להגיע לציטטות מזוקקות ומיוחדות. קרוננברג נותנת את המסעדה של יונתן רושפלד כדוגמא ל"פרויקט של נגיעות" שכולו רגש, כי הם מנסים לעצב תמיד "משהו שיוכל לפתח נשמה משל עצמו".

 

מסעדת תל אביב יפו, עליה זכו ב"אות העיצוב" (צילום: יח"צ)

 

אירמה אורנשטיין

 

אירמה אורנשטיין (צילום: יח"צ)

 

אירמה אורנשטיין היא בעלת משרד אדריכלות ועיצוב פנים, ידועה כמעצבת הפנים של בתי המגורים של האלפיון העליון ונחשבת גם למעצבת פנים מובילה של חללים מסחריים. אחד הפרויקטים היותר מפורסמים שלה הוא אולם התצוגה המשתרע על פני שלוש קומות ושלושת אלפים מטרים שהיא עיצבה עבור רשת "מודי קרמיקה". לפני כן, היא התבקשה לעצב בית עבור משפחת דואניאס, מבעלי הרשת.

 

אולם התצוגה של "מודי קרמיקה" (צילום: יח"צ)

 

אורנשטיין גרושה ואם לשלושה ומסבירה שהעובדה שיש לה ילדים קטנים היא מכשול שיש להתגבר עליו בתחום שיש בו תחרות גדולה מול גברים. מכשול נוסף שטמון לדעתה בתחום הוא עיקרון הוותק, כאשר כאדריכלית צעירה היא נאלצת להוכיח שוב ושוב שאפשר לעשות עבודה טובה גם אם עוד לא הגעת לגיל 50.

 

אולם התצוגה של חנות "רנבי" בכיכר המדינה (צילום: יח"צ)

 

אורנשטיין מעידה על עצמה שהיא "אשת ג'ינס", אוהבת ללכת בעיקר עם ג'ינסים כי זה נוח, פשוט אבל גם שיקי וטרנדי, ושאחד הדברים החשובים לה הוא להיות תמיד בחוד החנית של הטכנולוגיה המתחדשת. בעבר סיפרה כי אחד הפרויקטים שהיא גאה בהם במיוחד הוא פנטהאוז שבו שולבה טכנולוגיית בית חכם ברמה גבוהה, כך שעל הקיר בשירותי האורחים הותקנו מסכי וידיאו שבהם שודרו תכנים שונים, נופים ומוזיקת רקע. היא מסבירה שזאת החלופה המודרנית לקריאה בשירותים ושלפעמים האורח נהנה כל כך מהאווירה, עד שהוא שוכח לצאת מהשירותים.

 

הפנטהאוז שמשלב טכנולוגיית בית חכם (צילום: יח"צ)

 

היידי ארד

 

היידי ארד (צילום: יח"צ)

 

אדריכלית ומעצבת פנים, מומחית לפנג שואי ומרצה בכירה בחוג לעיצוב פנים במכללה למנהל. ארד עיצבה ותכננה את עיצוב הפנים של עיריית ראשון לציון, לשכת ראש העיר אשדוד וגם של מרכז הבלט הישראלי.

 

זה לא כל מה שהיא עושה. ארד היא גם אוצרת של תערוכות הקשורות באדריכלות ובעיצוב פנים. לפני כשנה, אצרה תערוכה בה הוצגו פרטי הריהוט ועיצוב הפנים של אדריכל הפנים הראשון בישראל, אלפרד אברהם. דרך ארכיון האדריכל נחשף לראשונה האופן בו חיו אנשי האצולה התל אביבית בשנות השלושים של המאה הקודמת.

 

בנוסף, היידי ארד חתומה גם על כמה הברקות עיצוביות שמציעות איך לנצל באופן אידיאלי את החלל ולהתגבר על בעיות המטראז'. באחת הדירות שבה עבדה, למשל, ארד עיצבה ארון יינות ענק שמוחבא מאחורי דלת גדולה עם גלגלים ותאורה נסתרת, שבעת האירוח נפתחת וחושפת את הבר הענק שמאחוריה.

 

הבר הנסתר (צילום: יח"צ)

 

ביתה הפרטי של ארד, אגב, ממוקם במושב הבונים השוכן לחופו של ים וגובל גם עם שמורת טבע, ותוכנן על ידי ארד באופן שממקסם את הנראות לים ולשמורה שסביבו. בתכנונו מתקיימים עקרונות האדריכלות הבת-קיימא כמו אגירת מי גשמים ושימוש בחומרים טבעיים. עוצמת הרוחות גבוהה כך שגם בקיץ אין צורך במיזוג, ובחדר השינה והמגורים יש שימוש באלמנטים ניידים שמשמשים לשינוי אופיו של החדר כמו האפשרות לקפל את השולחן והטלוויזיה ולשנות את השימוש בחלל מעבודה לצפייה.

 

ביתה של היידי ארד בחוף הבונים (צילום: שי אפשטיין)

 

 

אורלי שרם

 

אורלי שרם (צילום: יח"צ)

 

אורלי שרם ידועה כאדריכלית-על וכארכיטקטית הבית של עשירי המדינה ונחשבת לאחת הבולטות והפוריות באדריכלי ישראל. היא בוגרת המוסד הלונדוני הנחשב AA Architectural Association, פתחה את משרדה העצמאי והמצליח לפני כעשרים שנה, וכעת היא מצויה בראש רשימת המעצבים של הבתים היקרים בישראל. אורלי שרם הספיקה לעבוד למשל עם אהוד ברק שבעת שכיהן כראש ממשלה שכר את שירותיה כדי לעצב את הווילה שלו בכפר שמריהו (שנרכשה מאז על ידי סטף ורטהיימר). לאחרונה עיצבה שרם את החללים הציבוריים במגדל רוטשילד 1.

 

לפני כן, היא כבר הספיקה לעצב את הווילות של המיליונר רוני דואק ושל מנתח הלב פרופסור דני גור (שלימים נרכש על ידי ארקדי גאידמק). אורלי שרם הייתה המעצבת של כל המספרות של שוקי זיקרי, ובעצם הביאה לארץ את מודל המספרות שהחזית שלהן עשויה זכוכית שקופה שמתחילה בתקרה ונושקת לחיבור למדרכה. היא סיפרה בעבר שלפני שהחליטה להיות אדריכלית היא חשבה על מקצוע הרפואה, כיוון שאביה היה רופא ואמה עסקה גם בתחום, אבל אביה שכנע אותה שזה קשה מדי ולכן היא נרשמה לאדריכלות בטכניון.

 

מגדל רוטשילד 1 (צילום: יח"צ)

 

לפני הלימודים יצאה שרם לטיול באירופה, קפצה לביקור ב - AA שמצא חן בעיניה ולכן החליטה להישאר וללמוד בו. בין שותפיה לספסל הלימודים היו האדריכלים הידועים בפני עצמם הלל שוקן ודיוויד צ'יפרפילד הבריטי.

 

אורלי שרם מסבירה שזהו מקצוע שנעים לה להתבגר בתוכו ועוזר לה לשמור על ענווה, כיוון שככל שמסירים את שכבות היומרה שקיימות בו מבינים אותו יותר ויותר לעומק, ובעיקר מבינים שגם אם מה שעשית הוא טוב, יש תמיד טובים ממנו.

 

לובי מגדל רוטשילד 1 (צילום: יח"צ)

 

 

סיגל ברנוביץ וגלי אמית

 

סיגל ברנוביץ (מימין) וגלי אמית (צילום: יח"צ)

 

בתחרות אות העיצוב האחרונה זכתה סיגל ברנוביץ, בוגרת בית הספר לעיצוב פנים של ניו יורק, יחד עם שותפתה למשרד גלי אמית בקטגורית עיצוב הפנים על עבודת העיצוב של בוטיק הקוסמטיקהKISU . זאת לא הפעם הראשונה שהן זוכות באות העיצוב, ולמרות שהן צעירות הן נחשבות למובילות בתחום עיצוב הפנים העסקי.

 

ברנוביץ ואמית פועלות במשרדן שבפלורנטין בינות לבעלי המלאכה הזעירים השונים שפועלים שם, מגדירות אותו כ"משרד נשי" ואת עצמן כ"שמחות להעסיק נשים", ובאמתחתן מצויים כמה פרויקטים מסחריים מוצלחים. ביניהםחנות "ריוורו", קפה "סוזט" ומסעדת "יונה" בת"א, גלידת באר שבע, ואת המנזה והחנות שבאוניברסיטת בן גוריון.

 

מסעת "יונה" בתל אביב (צילום: יח"צ)

 

לדברי ברנוביץ, שספגה את אווירת העיצוב עוד מהבית כאחותו של האדריכל אלון ברנוביץ, העבודה עם החומר היא שמשפיעה על התוכן והנראות. במסעדת "אמיצ'י" הן עבדו עם קרמיקה ועץ שלקוחים מהעולם האיטלקי ובחנות "ריוורו" יצרו מערכת של מתלים מכבלי פלדה ומשקולות ברזל היורדות מהתקרה, שהן יצרו יחד עם מסגר. כשהן ניגשו לפרויקט המנזה, מסבירה ברנוביץ, היה צריך לפרק את המושג ולצקת מחדש את הקונטקסט למושג כמו אוניברסיטה וקמפוס, להבין מה הוא אומר במובן החברתי והחוויתי ומשם ליצור שפה של חומרים, טקסטורות וחלוקות חלל שתשנה את המושג הסתמי והרגיל של "חדר אוכל".

 

המנזה (קפיטריה/חדר אוכל) באוניברסיטת בן גוריון (צילום: יח"צ)

 

לצפייה בתמונות נוספות של כמה מהחללים היפים בארץ בעמוד הפייסבוק של Onlife