אביב גפן ויתר על המלחמה שלו באייל גולן – הוא מרוויח, ואנחנו מפסידים
הריב המתוקשר של אייל גולן ואביב גפן עולה שלב ומגיע למסך בתוכנית ריאליטי חדשה, "בשם המוזיקה" כמובן. אך בתוך מלחמת התרבויות הזו איבדנו את אחד הקולות הכי משמעותיים שדאגו להזכיר את הבעיה האמיתית בזמן המסך של אייל גולן, וקיבלנו תבוסה של מי שהעדיף להצטרף ולהרוויח מאשר להמשיך להילחם בהכשרת השרץ
זה כבר זמן מה שמומחים וחובבי טלוויזיה אדוקים מספידים את עידן הריאליטי. הפורמטים שהשתלטו על שעות הפריים טיים בעשור הקודם החלו למצות עצמם מזמן, הרייטינג הוא לא אותו רייטינג, וההצפה המרהיבה של סדרות עלילתיות איכותיות בשנים האחרונות מותירות את הז'אנר באוזלת יד ניכרת למרחקים. בכל זאת, כמה אפשר למחזר או לאתגר את הטריק הישן של שופטים שמתמוגגים אל מול סיפור חיים שובר לב ועל הדרך גם נפעמים מיכולות בישול/ריקוד/שירה? אך רשתות הטלוויזיה הגדולות לא מתייאשות וממשיכות לנסות ולהמציא את הגלגל, שהרי בכל זאת מדובר במכנה המשותף הנמוך ביותר, זה שבכל זאת גורף אחלה רייטינג בלי לקחת יותר מדי סיכונים. והנה, השבוע התבשרנו על המילה האחרונה בתחום – ריאליטי מוזיקלי חדש מבית קשת בו שניים מהכוכבים הגדולים של המוזיקה הישראלית, אביב גפן ואייל גולן, יילכו ראש בראש.
רעיון מבריק כביכול: המוזיקה הים תיכונית ששולטת במיינסטרים כבר שנים, נגד הרוק הישראלי הישן והטוב משנות ה-90, זה שישראלים כל כך אוהבים להתרפק עליו, עולים שלב מהדיון הציבורי הטעון והראוי הישר אל המסך. עם שיחות סוערות ביומיום של כל חובב מוזיקה ישראלית והתייחסויות פופולריות ומשלהבות של אנשי תרבות לנושא בשנים האחרונות, ברור לכולם שהמהלך הזה הוא יותר ממתבקש.
אין ספק גם שגולן וגפן עצמם הכינו את הקרקע לפורמט כזה כבר מזמן, בין אם במודע או לא ("הייתי מוכן לשבת איתו ב'כוכב הבא', ככה היה לי במי להילחם או יותר נכון היה מי שיענה לו" – אייל גולן ל-ynet, יולי 2016), דרך התכתשויות ציבוריות והתבטאויות סוערות שירדו לפסים אישיים מדי ולכמה רגעים סיפקו את תאוות הביף של כולנו.
אז אם הגיע הזמן שנראה את כל זה על המסך, והדיון הכי סוער במוזיקה הישראלית יקבל משבצת בפריים טיים (גם אם רדודה כמגבלות פורמטי הריאליטי), למה בכל זאת הידיעה הזו משאירה לנו טעם רע בפה?
מאויבות מרה לשת"פ בטעם מר
נחזור לתחילת 2017, ה-10 בינואר ליתר דיוק (איך הזמן טס), לשיאו של הריב המתוקשר של גולן וגפן. "הייתי שמח שהוא יבוא לצילומים של 'דה ווייס', חבל שזה נפל לו באותה תקופה של עבודות השירות", אמר אז גפן לרז שכניק בראיון לידיעות אחרונות. "אייל הוא בדיוק מאלה שמנסים לשפוך בנזין על השד העדתי כי זה משרת אותם. אין בעיניי הבדל בין מוזיקה מזרחית למערבית. גם פה וגם פה יש טקסטים פח", המשיך. "אביבוש חמוד, אתה בן אדם מתוסכל ולא קשה להבין מאיפה זה נובע", ענה לו גולן בחשבון האינסטגרם שלו. "גם אני הייתי מתנהל כנראה כמוך אם הייתי רואה את זמרי המוזיקה המזרחית ואני בראשם ממלאים את קיסריה, מנורה מבטחים, בלומפילד, ועוד ועוד בעוד אתה אוסף אנשים מהבתים לבוא לראות אותך מופיע בכל מיני מקומות שהסלון שלי בבית יותר גדול מהם. (...) "המקבילה שלך מבחינתי היא חנין זועבי", ענה גולן לגפן שטען שההבדל היחיד בינו לבין דרוויש הוא ברית מילה ויחסי ציבור של רני רהב, "שניכם עוכרי ישראל, שונאי צה"ל והדבר שמבדיל ביניכם זה הרווח שיש לך בשיניים. אה שניכם גם מכוערים". מקסים.
אל תטעו לרגע. גפן וגולן אמנם התכתשו ביניהם בשם המוזיקה, אך אחרי אמירות שכאלה אי אפשר לטעות ולחשוב ששם זה נגמר – יש פה חוסר הסכמה, חוסר הערכה ונדמה שאף שנאה במלוא הרבדים, מהמוזיקלי דרך המוסרי ועד לאישי.
רק שבין הפסים האישיים והמאוד נמוכים הללו הסתתרה גם אמירה נועזת של גפן, כאילו בהלצה, כזו שבין תוכניות הפריים טיים לראיונות השער פשוט לא שומעים מספיק: 'הוא עסוק בעבודות שירות' הזכיר גפן, כשירות למי שהצליח לשכוח בתוך עבודת יחסי הציבור היעילה להחריד סביב גולן את הסתבכויותיו של האיש עם החוק ואת החשדות המזעזעים שהופנו כנגדו – שלמרות שלא נמצאו ראיות עבורן בבית המשפט, הן הותירו בתודעה תמונות מסיטואציות מבחילות. אולי האיש לא אשם במובן הפלילי, אך קשה להגיד אחרי כל מה שנחשף בפרשת המין עם הקטינות של גולן ואביו בלב מלא שזמר השנה של ישראל הוא אדם מוסרי. כפי שגפן עצמו אמר ל-ynet בתגובה לטענותיו של גולן שהוא "לועג למוזיקה המזרחית": "מצחיק לקבל הטפת מוסר דווקא מאייל גולן, בניגוד לתפיסתו, עולמי לא נחלק למזרחים ואשכנזים, אלא למוסריים ולא מוסריים".
אל מול המסע לניקוי שמו של גולן והשבתו לטופ, אביב גפן הציב עצמו כנמסיס, כמתנגד הגדול לכל מה שגולן מייצג. גם אם לא יגיד זאת גלויות, הוא לא הסכים לתת להכשרת השרץ לעבור בשתיקה, והיה בין הבודדים שהעז להזכיר את מה שרני רהב כל כך רוצה שנשכח. תעוזה שמאפיינת בדיוק את אותו כוכב ניינטיז ששר "אנחנו דור מזויין", שעודד דור שלם למחוא ולא ללכת עם העדר.
עכשיו אתם מבינים כמה גדולה האכזבה לראות את השניים האלה נערכים לשבת זה לצד זה בפורמט טלוויזיוני משותף? כזה שיכניס הון כפול ומכופל לכיסים של כל הנוגעים בדבר, ולבטח יכלול איזה חיבוק סלחני או שניים לרגע של קתרזיס מעוות?
הכסף שמושך בחוטים
נדמה שהבחירה הזו של גפן לעזוב את כסאו כשופט "דה ווייס", זה שמלכתחילה סיפק לו את הפלטפורמה להשמיע את קולו נגד גולן והמוזיקה הים התיכונית, היא בחירה פשוטה וכלכלית: בתוך מאבקי הכוחות של הזכייניות "קשת" ו"רשת", אשר מגיעים לשיאם בימים אלו רגע לפני פיצולו של ערוץ 22 לערוצים נפרדים לכל אחת מהן, סביר להניח ש"קשת" הגישה לכוכב התוכנית המצליחה של מתחרתה הצעה שקשה לסרב לה. וזו תחרות, וזה לגיטימי.
רק שעם כניסתו לשערי "קשת", גפן מצטרף גם למקום שתרם הכי הרבה לאייל גולן ושמו מאז פרשת הקטינות – ביתה של "אייל גולן קורא לך", כמו גם ביתו של ערוץ 24 שהכריז על גולן כ"זמר השנה" כמה שנים ברציפות, כמובן גם השנה. גפן נותן בכך את אישורו הפעיל ומהווה חלק בלתי נפרד ממהלך שמטרתו לנעוץ את גולן בלב המיינסטרים הישראלי. אם יש לכם ספק, רק חכו לחיבוק. מסתבר שגם את זה אפשר לקנות בכסף.
אם תשאלו את גפן, הסיבות שלו לעזיבה הן אחרות (והרי אין ספק ש'יותר כסף' לא נשמע טוב): "פיניתי את הכיסא שלי בדה וויס אחרי ארבע עונות בהבנה שאני רוצה לעשות משהו אחר וחדש", כתב אמש בעמוד הפייסבוק שלו. "הקאברים והביצועים היפים (והפחות יפים) מעולם לא היו הדבר שגרם לי להיות שם, חיפשתי תמיד את הדיאלוג והשתמשתי במוזיקה כדי לעלות אג׳נדות. כבר כמה חודשים שאני הולך עם התחושה שהגיע הזמן לקחת הפכים מושלמים ולהושיב אותם זה לצד זה. אייל ואני זה תוצר ישראלי שחוץ מהמקום הגיאוגרפי אנחנו מנוגדים לחלוטין, אם זה באידאולוגיה, אורח חיים וכמובן מוזיקה. לא פעם השמענו את דעותינו אחד כלפי השני ובעיני יהיה מרתק סוף סוף לעמוד אחד מול השני בלי תיווך. בלשון המעטה אני לא אהוב במיוחד בקרב הקהל של אייל וגם אייל הוא לא אהוד במיוחד בקרב הקהל שלי וזה מה שהופך את זה לכל כך מעניין".
מעניין? יש על מה לדבר, עד כמה פורמט טלוויזיוני שכזה יאפשר לדיון כזה להגיע להבנות עמוקות באמת, או בעיקר עד כמה העניין הזה יהיה מבויים ("בלי תיווך". סבבה). אבל הניגודיות האידאולוגית והאישית שגפן מתאר לא הופכת את זה לכל כך מעניין. היא גם הופכת את כל העניין לקצת מסריח.
שלא תטעו – לדיון יש מקום חסר תחליף בתרבות שלנו, ובימים שסועים וקיצוניים שכאלה אין דבר יותר מבורך ממהלך שעשוי להוביל למסקנות ששני הקצוות יכולים לחיות יחדיו זה לצד זה. אבל זה לא הסיפור המלא. מאחורי החזות הפלורליסטית היפה והחזות המותחת של מלחמת פופ, יש בסיס יציב ואיתן לקביעת עובדות בשטח – שכן בראש המחנה החזק עומד אדם שהמוסר שלו הוכח מזמן כלוקה בחסר. בראש האופוזיציה? אדם שעד היום דאג להזכיר זאת, ואם לרגע חשבתם שבתוכנית של גולן וגפן האחרון יוכל לומר מילה על עבודות שירות או פרשות מין, תחשבו שוב.
אם היה מדובר בפוליטיקאי, גולן היה נשלח מזמן הביתה (או לפחות כך ניתן לקוות). רק שגולן הוא מנהיג דעת קהל הרבה יותר משמעותי מרוב הפוליטיקאים במדינה כיום, ומהתפקיד הזה אי אפשר להדיח אותו. נשארו לנו רק קולות כמו זה שגפן היטיב להשמיע עד היום – וכעת הפסדנו לטובת הקרב בין "קשת" ו"רשת". אנחנו נמשיך לצעוק.