אז השיר החדש של קובי מרימי, שאמור לייצג אותנו באירוויזיון נחשף, וכרגיל בישראל כמו בישראל האינסטינקט הראשוני של כולם הוא להוריד. אחרי השיר של נטע בשנה שעברה, שלקח די בהליכה את האירוויזיון, כולנו ציפינו לשיר דומה. כזה שיצליח להיות שונה, להקפיץ את כולם ולרגש בו זמנית. אממה כולם כנראה שכחו שבחרנו בקובי מרימי לייצג אותנו, האנטיתזה המוחלטת לנטע ברזילי. ואתם יודעים מה? טוב שכך.

אחרי הטיזר, שהיה קצת מבהיל (חייבים להודות) ועשה פלאשים מהתפילה של יום כיפור, כולנו ניגשנו לקליפ המלא בספקנות, עוטים על עצמנו את כובע המבקרים הרשמי שלנו כאילו אנחנו מינימום אסף אמדורסקי פינת ביונסה. כבר חשבנו על העקיצות מראש (מי אמר 'קובי מורידי'?), צחצחנו את המקלדות, והכנו את הסטטוסים לבוקר שאחרי פרסום השיר המלא. מחכים לראות מי יקבל יותר לייקים על משחק המילים שהוא המציא על חשבונו של מרימי.  אבל אחרי שסיימנו את שלב הקטילות, טבילת אש הכרחית לכל מישהו שרוצה להיות משהו בישראל, הגיע הזמן גם לפרגן ולהודות – השיר של ישראל לאירוויזיון הוא טוב. הקול של מרימי עוצמתי, המנגינה מרגשת, המילים קליטות והוא פשוט סוחף. כן חברים, הסיכוי אמנם קטן מאוד אבל יכול להיות שהנורא מכל עוד יקרה וישראל תזכה שוב באירוויזיון.  

 

 

תגידו שהוא "מרדים" או "מכין אותנו ליום הזיכרון", אבל עם 'HOME' של מרימי (שכתבו ענבר ויצמן ואוהד שרגאי חשוב לציין) ישראל הצליחה להמציא את עצמה מחדש, ולא משחקת על אותו שטנץ של 'TOY'. זה שמלא בצבעים ורקדניות ונטע. בשונה ממרבית השירים של המדינות האחרות שמשתתפות בתחרות וכבר נחשפו, מרימי הלך על שיר פחות קצבי, בלדה מרגשת שמתמקדת ב- תאמינו או לא - קובי מרימי. וכמו בשנה שעברה, גם הפעם שם המשחק הוא 'העצמה'. אם המסר של נטע היה 'choosing different' ו- 'exepting diversity', לפי מרימי "כל מי שחשב שאין לו מקום בעולם והוא לא טוב מספיק - יתחבר לשיר". אין ספק שבטדי יודעים את העבודה ומכירים את הקהל.

 

 

בניגוד לישראל, בשאר העולם דווקא אוהבים את 'HOME'. אתרי ההימורים צופים שיגיעו למקום ה-16, ובעמוד היוטיוב הרשמי של הקליפ הוא כבר צבר, נכון לעכשיו, 13,000 לייקים (לעומת 2,800 דיסלייקים אבל מי סופר). כנראה שבכל זאת ידענו מה אנחנו עושים כשבחרנו את מרימי לייצג אותנו, לא סתם הוא הצליח לעקוף דיוות כמו מאיה בוסקילה, כיתריה ושפיטה. לאיש עם השפם יש קול עוצמתי שמרעיד את הלב והוא פשוט שר יפה.

בריאיון ששודר בכאן, סיפר יואב צפיר ששני האזכורים שנתן לבמאי הקליפ גיא שגיא הם "שחור ולבן" ו"רפסודיה בוהמית". ואכן בקליפ, המתמודד הישראלי נראה כמו קובי מרימי שהתחפש למנצח תזמורת שהתחפש לפרדי מרקורי. אבל אתם יודעים מה, זה עובד. בשניות האחרונות של הקליפ, כשמרימי הישיר מבט למצלמה, וחייך חיוך קטן, כזה שברור שהוא מכל הלב, הוא גרם לי להתאהב בו ולהבין שהשקט הפנימי שלו הוא בדיוק מה שאנשים כמונו, שחיים במדינה בהפרעה, צריכים. הוא אולי לא מה שציפינו לו, אבל השיר של מרימי (וסליחה מראש על הקלישאה שתיכף תגיע) הוא מדויק לנו. מדויק לרוח התקופה, מדויק לסערה ההזויה שנקלענו אליה, לשסע הזה שנפער בינינו, והוא בעיקר גורם לנו לחשוב על הבית שלנו, זה שאנחנו מנסים כל כך לשמור עליו אבל מאבדים אחד את השני בדרך. בפעם הבאה שאתם מאזינים לשיר, תעשו לעצמכם טובה, תעצמו את העיניים, תרגישו את השמש מרפרפת לכם על העור, ותנו צ'אנס למרימי. יש סיכוי שהוא עוד יפתיע את כולנו.