החידה השבועית: מה משותף ללואי סי.קיי, אייל גולן ומירי רגב?
איך קשור הסטאנדאפיסט הג'ינג'י לפסטיבל כתר המזרח שארגן משרד התרבות, ולמה הקליפ של ניקול ראידמן בכל זאת עשה טוב לכולנו? סיכום שבועי אחרון בניחוח שנה חדשה
הנה זה בא, הסיכום השבועי האחרון לשנת תשע"ט, והפעם בסימן השנה החדשה. וכחובבות הדבש שאנחנו, החלטנו הפעם למצוא את המתוק והחיובי בכל אחד מהאירועים שהרעידו לנו את השגרה, גם אם הם לא פשוטים לעיכול. אז תחזיקו חזק, כי יש למה לצפות.
ניקול ראידמן - הטרילוגיה
השבוע התחיל בקול ותרועה כשניקול ראידמן שחררה לאוויר העולם שלושה שירים שבינתיים הפכו כבר לקאלט והגשימה לעצמה חלום להפוך לזמרת. "אישה קטנה עם כוח", "מחפשת את האחד", ו"צ'או בייבי"- כל אחד מהשירים זכה לקליפ מושקע משלו בהפקה בינלאומית ובהשקעה של מיליונים. איש יחסי הציבור של ראידמן מסר כי על הקליפים עבדו בין 3,500-4,000 אנשי צוות, שהם צולמו בשש ערים וחמש מדינות ושהעבודה על הקליפים ארכה בסך הכל תשעה חודשים. הדעות לגבי הטרילוגיה היו חלוקות, היו כאלו שטענו שמדובר בבזבוז כסף משווע, חלק בחרו להתמקד בזיופים של ראידמן ואחרים הריעו למעושרת שהגשימה לעצמה חלום אפילו שהיא לא בדיוק זמרת. לניצן סניור שלנו הקליפ הזכיר את תרבות הטורטלים, והבחירה של הכוכבת לשיר ולרקוד בבגדים ראוותנים ולשמר את ההנחה שנשים אוהבות בעיקר מתנות, בגדים ויהלומים גרמה לה לכעוס על כך שלמרות שמדובר באישה דעתנית וחזקה לכל הדעות היא עדיין משמרת תרבות חולה.
על הדבש: נכון, לא מדובר בליידי גאגא ואכן הקליפים שלה קורצים במובן מסוים לתרבות האינסטגרם ולסגידה העצמית – אבל כמו תמיד ראידמן שוב עשתה למדינה שלמה שיעור על כוח רצון והתמדה, והראתה לכולנו איך לסמן מטרה ולעשות הכל כדי שהיא תקרה בלי להקשיב לרעשי הרקע מסביב, ועל זה שאפו. בשנה הבאה על המרפסת בלאס וגאס או לפחות באירוויזיון.
סימונה מורי יצאה לחופשי
סימונה מורי, ישבה בכלא 22 שנה על רצח בעלה המתעלל. במשך 15 שנים הוא היה מכה אותה מכות רצח, שובר איברים בגופה וגוזז את שיערה. במשך כל אותה תקופה היא זעקה אבל אף אחד לא התייחס. היא הגישה מספר תלונות למשטרה ואפילו הוצא לבן הזוג המתעלל צו הרחקה, אך הוא הפר אותו ולא נענש, היא דיווחה לרווחה על האלימות שהייתה בבית, ושם הציעו לה לכתוב צוואה ולפרט מי יטפל בילדיה במידה ויקרה לה משהו. במשטרה ידעו. ברווחה ידעו. הסביבה ידעה. ולאף אחד לא היה אכפת. היא אושפזה בבית חולים ואפילו הגיע למקלט לנשים מוכות אבל כלום לא עזר. בנובמבר 1996 נמצאה גופתו של הבעל המכה במחסן ליד ביתו ביפו כשהוא דקור מספר פעמים. סימונה נעצרה ביחד עם מי שהיה באותה העת בן זוגה ושניהם הואשמו ברצח. ולמרות שטענה להגנה עצמית, בית המשפט גזר עליה מאסר עולם. אחרי מאבק עיקש של שנים, שלה, של ילדיה ושל פעילים חברתיים שהתגייסו לעניין – אתמול (רביעי) בשעה טובה החליטה ועדת השחרורים לשחרר את סימונה. ואחרי שנים רבות סוף סוף היא תוכל להיות חופשיה ולחיות את חייה.
על הדבש: העוול הארוך הסתיים וסימונה יצאה לחופשי. אחרי שנים רבות בכלא, השנה היא תחגוג את החגים עם ילדיה ולראשונה עם נכדיה. הסיפור הקשה של סימונה והתיקון שנעשה מעביר מסר של תקווה לנשים אחרות במצבה ומהווה תמרור אזהרה עבור הממסד שבוחר להיות אדיש אל מול אותם נשים.
הילדה ששאלה - למה?
איכות הסביבה, שינוי האקלים, גזי חממה – רובנו שומעים את צירופי המילים האלו ומשתעממים מראש, מתעלמים מאנשים שמנסים להסב את תשומת ליבנו לסכנות אמיתיות שמאיימות על העולם. רגע לפני שאתם מדלגים גם על הקטע הזה (אנחנו מכירים אתכם!), כדאי שתכירו את גרטה טונברג, ילדה בת 16 עם צמות וכוונות טהורות. בהתחלה גם אנחנו התייחסנו אליה כאל עוד ידיעה בעיתון, ילדה מרשימה שהתגייסה למשימה חשובה, אבל ככל שהתוודענו למעשים שלה הבנו כמה גדולות הפעולות שלה, וכמה חשוב שכולנו ננקוט עמדה ונפעל. האקטיביסטית השוודית הצעירה התוודעה לנושא האקלים במהלך שיעור בבית הספר היסודי בו למדה. השיעור הזה טלטל אותה והיא לקחה על עצמה משימה להציל את העולם. היא התיישבה לבדה עם כמה שלטים גדולים מול הפרלמנט השוודי, ולא ויתרה, סחפה אחריה מיליוני ילדים מרחבי הגלובוס להפגין נגד המדיניות חסרת הרסן של מנהיגי העולם. היא הוזמנה לוועידת האו"ם וחצתה את האוקיינוס האטלנטי ביאכטה קטנה המופעלת באמצעות אנרגיית השמש כי לא רצתה לטוס ולגרום לזיהום. לפני מספר ימים היא עלתה לנאום במהלך ועידת האקלים ונזפה פחות או יותר בכל ראשי הממשלות והנשיאים בעולם. "אנחנו בתחילת הכחדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר עליו זה כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית - איך אתם מעזים?", אמרה בדמעות מעל אותה במה. כנראה שהאמת שהיא מביאה איתה היא כל כך חזקה, כי במקום לנסות להבין את המורכבות של הנושא, נשיא ארה"ב עקץ אותה ברשת. מדהים לראות איך נערה כל כך צעירה ונחושה מצליחה לעשות שינוי, אבל יותר מהעובדה שצריך לשבח אותה על המאמץ צריך להקשיב למה שהיא אומרת, ולהציל את העולם לפני שיהיה מאוחר מידי.
על הדבש: גרטה גרמה למיליוני ילדים להבין את ההשלכות החמורות של שינוי האקלים, ולאט לאט היא מצליחה גם לגרום למבוגרים להקשיב. הנושא מתחיל לחלחל גם אצל למנהיגי העולם שמבינים שהם לא יכולים להתחמק עוד מפעולה בנושא.
אייל גולן ולואי סי.קיי
קצת רקע: שרת התרבות והספורט, מירי רגב, ערכה אמש (רביעי) את פרויקט הדגל שלה, פסטיבל המוזיקה הים תיכונית "כתר המזרח". במהלך הפסטיבל, שנערך בחסות משרד התרבות והספורט, הופיע אייל גולן ואף זכה על הבמה לחיבוק של כבוד מהשרה כאשר השניים רקדו לצלילי מחרוזת להיטים מזרחיים. כל זה על רקע פרסומים מחודשים של עדויות בפרשת "משחקי חברה", ועמודים שהעידו על ניצול שיטתי של קטינות ע"י הזמר, אביו וחבריו הקרובים.
הפסקה מגולן וגיחה קצרה לחו"ל - הסטנדאפיסט לואי סי.קיי, חוזר לסיבוב הופעות ואף יגיע להופיע כאן בארץ זבת חלב ודבש, אחרי שהודה שהטריד מינית ועינג את עצמו בפני חמש נשים בניגוד לרצונן, חלקן אף הן קומיקאיות, ולא איפשר להן לצאת מהחדר לפני שהגיע אל פורקנו.
אז מה משותף לזמר מרחובות ולקומיקאי הג'ינג'י אתם שואלים? הקלות בה המעשים שלהם נשטפים ונמחקים. סי.קיי חוזר לסיבוב הופעות נוצץ כרגיל שאפילו כונה "לא מתנצל", עקיצה קטנה למה שהוא עבר, וגולן מקבל חיבוק ממשרד התרבות בעצמו – משרד ממשלתי שאמור להניף דגל של הגינות, מוסריות ושמירת חוק. כשילדות, נערות ונשים רואות שגברים שסרחו מקבלים חיבוק ציבורי ולא גינוי וששוכחים להם כל כך מהר את מה שעשו הן מקבלות מסר שזה בסדר לקבל יחס בזוי ופוגעני ושאם חלילה יטרידו או יפגעו בהן אף אחד לא ישמור עליהן. אותו דבר לגבי גברים, נערים וילדים שמקבלים מסר ברור שלא נורא להטריד מינית, וגם אם הטרדת ונתפסת זה יעבור.
על הדבש: המאבק הבלתי פוסק לשנות את התרבות שמקבלת אלימות מינית ומבטלת מתלוננות, והעובדה שנשים רבות כבר לא מפחדות לצעוק ולהזכיר שוב ושוב שלא יסכימו עוד לשתוק, ושהן לא נותנות לפרשות מהסוג הזה להישכח – כל אלו הם מסר של תקווה לכל אותן נשים שהותקפו והוטרדו, מסר שאומר – אתן לא לבד, ולא ניתן לכם להיות לבד.
ואחרי שכל זה נאמר, נסיים במשאלה לשנה החדשה: שתהיה לנו שנה עמוסה בידיעות משמחות, קלילות וחיוביות על ילדות עם צמות שמשנות את העולם, פוליטיקאים ופוליטיקאיות שפחות מדברים ויותר עושים, ובנות קרדשיאן שלא שוכחות להראות לנו מה באמת חשוב בחיים. שנה טובה!