כולן בהיריון, או שילדו זה עתה. יש הרגשה כזאת, לא? אפילו אם את או חברותיך לא הבאתן לאחרונה בן או בת לעולם, בטוח יש לכן חברה דמיונית בדמות אחת הסלבריטאיות שההיריון והלידה שלה מסוקרים עד זוב דם. מגיא פינס ועד פנאי "פלוס בארץ", דרך ערוץ E! ועד הטיים בחו"ל – בנושאי היריון ולידה אין גבוה ונמוך, כולם כולל כולם לוקים באובססיה למעקב. הנוכחות של ההריוניות המפורסמות בחיינו היא כה חזקה, עד שנדמה לי שכשהייתי בהריון ראיתי סלבריטאיות הריוניות יותר מאשר ראיתי את עצמי במראה. אבל עוד יותר חמורה מכך היא האובססיה שלנו להריוניות לשעבר. או יותר מדויק - למשקל שלהן.

האחרונה ללדת ולזכות בנס המהולל של "כאילו לא היית בהיריון" היא רוסלנה רודינה. רודינה מצטרפת לסלבריטאיות שאוהבים לפמפמם לנו, נשות העולם הרגילות, שהן יחודיות סגולה; פלאים גנטיים שתהליך יצירת ברייה אנושית לא משאיר עליהן סימן. האם זה אומר שסלבריטאיות שרואים עליהן שילדו לא מצולמות? חלילה – אותן מראים לנו כולל חיצים וסימונים של האזורים הבעייתיים, שנדע שיש דברים שאסור שיקרו.

ג'סיקה סימפסון במהלך ההריון ואחריו. ממושא ללהג לפרזנטורית של שומרי משקל. תמונה: Shutterstock

מאחורי הקלעים של מצוד ההריוניות הזה, שבואו נודה כולנו עוקבות ונהנות ממנו, יש הרבה מאוד לחץ - לחץ שמשפיע בצורה חולנית על אותן מפורסמות להשיג את המידה ואת הגוף שהיה להן לפני כן. דוגמא אחת היא ויקטוריה בקהאם, שהודתה כי נהגה לרוץ שש  פעמים ביום אחרי שילדה את בתה והפכה "לאובססיבית לגבי המשקל", ואלו עוד רק הדברים שהיא מרשה לעצמה לחשוף. הגענו למצב בו אסור שיראו עלייך – אסור שיראו שאת מתאמצת, מזיעה, אוכלת, משמינה, מרזה וכן - גם מביאה חיים לעולם. תעשי את הכל ותראי בדיוק אותו הדבר – רזה, מתוקתקת וטיפ טופ.

אם בעבר יכולת "לאכול בשביל שניים" ושירדו לך מהגב (והבטן), היום גם ההיריון שלך צריך להיות הדבר הכי פוטוגני שיש. פעם יכולת לנשום לרווחה בתוך אוברול ג'ינס או בגדי אוברסייז נוחים מעוטרים בדוגמאות גיאומטריות, בעוד שהיום זה הכל סביב הסקיני (עם חגורת בטן מבד נמתח), מכנסונים קצרצרים וגופיות לייקרה צמודות. גם בהיריון צריך להתאים למודל היופי – רק עם בטן. לא סתם הנשים שמדגמנות עבור הבגדים האלו הן דוגמניות במידה 0 שמצמידים להן כרית, או סלבריטאיות שזכו למטען גנטי נדיר – הרי אין שום סיכוי שאחת מאיתנו תראה (או צריכה להיראות!) ככה.

אין הנחות או הפסקות לנשים בימינו. במהלך כל ההיריון אין אפשרות לשבת אחורה ולהירגע – צריך להמשיך בעבודה בשיא הכוח כדי שלרגע לא יחשבו שאנחנו עובדות פחות טובות (ורצוי על עקבים), ותוך כדי גם בוחנים את משקל ההיריון שלך, שחלילה לא תגזימי עם מה שאת אוכלת. אם עלית במשקל את מצופה להסתיר את הבושה בבית, כמו קים קרדשיאן שהסתתרה בבית אחרי הלידה עד שהשילה ממשקלה מספיק כדי להרגיש בנוח להיות מצולמת מכל זווית. מרבית הנשים המפורסמות שהעלו משקל – כאילו אפשר שלא להעלות במשקל כשאת נושאת יצור אנושי חי בתוך הגוף שלך – עושות את הריאיון המסורתי עם אמצעי התקשורת, בו הן מבכות על המשקל אותו העלו ונשבעות כי יטפלו "בבעיה". היידן פנטייר, למשל, שחקנית שנמצאת כרגע בחודש ה-8 להריונה, סיפרה בראיונות על הקושי שלה עם הגוף שלה ועם המשקל שהעלתה. לפני כמה ימים היא אפילו החליטה כי תדחה את חתונתה הקרבה, משום שמשקל ההיריון הפך "לבלתי נסבל".

קים קרדשיאן לפני ואחרי. הסתתרה בבית עד שירדה במשקל. תמונה: Shutterstock

פאנטייר עוד לא ילדה וכבר התכניות להורדת המשקל מתחילות. מה יהיה ביום שאחרי? הרי את חייבת להוכיח שאת עדיין סקסית, צעירה ומושכת, כי לולא זה מה יהיה הערך שלך?

אני לא יודעת איך זה היה אצלכן, אבל ביציאה הראשונה שלי מהבית אחרי הלידה, לא התייחסתי לכאבים בהליכה/ עמידה/ ישיבה, אלא להשתחלות לתוך הג'ינס כאילו עדר פפארצי מחכים לי מתחת לבית. הרגילו אותנו לחשוב שככה זה צריך להיות, אבל זה לא. מי יכולה להתרכז בלתת לגוף מנוחה והירגעות אחרי מסע מטלטל של היריון ולידה, שלא לדבר על לטפל ביצור שהבאת לעולם, כשהנטל הזה רובץ על כתפייה? על כל רוסלנה רודינה וגל גדות, שאני באמת מפרגנת להן, יש אישה שנמצאת בהוריקן של הורמונים ולא נראית ככה.

המירוץ אחרי טשטוש הסימנים, המשקל, השדיים, הישבן, והפרס המעצבן של לשמוע "חזרת לעצמך"  מעלים את השאלה – למה בדיוק רזיתי? לאן בדיוק חזרתי? ולמה זה בכלל עומד לבחינה? ומה יקרה אם אשמין?

הלחץ המטורף הזה ממשיך וממשיך ואנחנו מזינות אותו. העולם מצפה מאתנו להישאר אותו הדבר: כשאנחנו בהיריון שתהיה "רק בטן"; אחרי שאנחנו יולדות – שנהיה "MILF"; וכשאנחנו אימהות אנחנו צריכות להיות "סופר וומניות". אז לא, זה לא קיים. זה לא יכול להיות.