ככל שאנחנו גדלים ומתבגרים אנחנו מבינים שבעולם הזה יש קודים של התנהגות ונימוס. כמו לקום בפני אדם מבוגר באוטובוס, או להמתין שאנשים ייצאו מהמעלית לפני שנכנסים אליה. ככה גיליתי שגם למעשנים יש קודים מיוחדים משלהם.

מעולם לא עישנתי וגם לא רציתי. היו לי הרבה הזדמנויות. בתנועת הנוער, בצבא, בעבודות ובעוד כל מיני הזדמנויות. אז מה קוד ההתנהגות של מעשנים? "ראית אדם עם סיגריה? אל תפריע. תן לי את הזמן עם הסיגריה והקפה, ובחיאת עזוב אותי בשקט".

כשעבדתי במגדלי עזריאלי חלפתי על פני המעשנים שהתגודדו שם על ספסלים ליד תחנת המוניות. זכרתי שאם אני לא מעשן, אני לא באמת שותף לרגע הזה ואין לי מה לשבת איתם. קצת קינאתי שיש להם כללי התנהגות משלהם (כמו סיגריה אחרונה שאף אחד לא יבקש ממך), אבל הפנים שלהם עניינו אותי יותר מהכל. על מה הם חושבים? מה עובר להן בראש? זה מחמם בחורף? מרגיע בקיץ? הם בקריז?

מסך עשן. אפרת זילברשץ. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. אפרת זילברשץ. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. מיטל אהרוני. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. מיטל אהרוני. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. ג'וזי כץ. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. ג'וזי כץ. צילום: אלעד אקרמן

בזמן שלמדתי צילום סטודיו נתקלתי בפורטרט יפהפה של השחקן ג'ק ניקולסון עם סיגר. המבט שלו בעיניים התערבב עם ציניות מושחזת, חוכמת חיים וקורטוב עייפות. עשן הסיגר שלו עיטר את התמונה, וידעתי שבמקרה של ניקולסון העשן הוא חלק בלתי נפרד מהתמונה, מהסיטואציה ומהחיים.

ככה התחיל לחלחל בי הרעיון לצלם נשים וגברים מעשנים. בניתי סטודיו בסלון, הזמנתי חברים ופניתי גם לאנשים בפייסבוק שנראו לי מעניינים ומיוחדים. יש משהו מאוד אינטימי בצילום עם סיגריה. בטח כשמדובר על אנשים שמעולם לא פגשתי. הרגעים האינטימיים האלה עם סיגריה, וחשיפת הנפש והעיניים אל צלם שרואה אותך בפעם ראשונה ומתעד הכול, היה משהו בלתי נתפס בעיני.

מסך עשן. ליאת גוריש. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. ליאת גוריש. צילום: אלעד אקרמן

 

מסך עשן. ורד פיקר. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. ורד פיקר. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. טל שרון. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. טל שרון. צילום: אלעד אקרמן

היו כמה שטענו שאני מדרדר אנשים לעשן ומציג את העישון באור חיובי. התייחסתי לטענה הזו בביטול כי באותה מידה שרואים אנשים מעשנים בפייסבוק או בתערוכה, ילדים בני 15 הולכים לסרט ורואים מרדפי מכוניות שהם מנסים לחקות, קרבות רחוב או שחקנים שותים אלכוהול – וזה נראה להם מגניב. מבחינתי אין הבדל. צדדים שליליים אפשר למצוא כמעט בכל דבר. הפרויקט לא מעודד עישון ולא מגנה מעשנים.

הצלמת סיגל קולטון שאוצרת את התערוכה וליוותה אותי לאורך כל הפרויקט, המליצה לי בחוכמה לצלם גם אנשים שהפסיקו לעשן. וזו הסיבה שאת עשן התערוכה מרכיבים מלבד סיגריות גם מצולמים אחרים, חלקם עם מבטים מבוישים ואחרים עוטים חיוכי ניצחון – אך ללא סיגריות. ישנם כאלה שאפילו עישנו בתקופת הפרויקט ובחרו להפסיק מיד אחריו.

מסך עשן. רבקה סביניר. צילום: אלעד אקרמן

מסך עשן. רבקה סביניר. צילום: אלעד אקרמן

49 מצולמים השתתפו במסך עשן: אנשים מפורסמים, נשים בנות 27 עד 77, מוזיקאים מוכשרים, עיתונאיות ושחקנים, חברי ילדות, ידידות ומכרים, וגם כאלה שפגשתי רק לכבוד הפרויקט והפכו פתאום לחברים קרובים ושותפים לדרך. דרך מיוחדת, מלמדת ומעשירה.

 

מסך עשן- תערוכת צילומים

אוצרת: סיגל קולטון

'דרך צילום'- רח' קיבוץ גלויות 45, ת"א, קומה 4

פתיחה: שישי, 19.10.18 בשעה 12:30

נעילה: שבת, 27.10.18 בשעה 20:00

שעות פעילות התערוכה:

שישי 19.10.18 / 12:30 - 15:30

שבת 20.10.18 / 17:00 - 20:00

חמישי 25.10.18 / 20:00 - 23:00

שישי 26.10.18 / 12:30 - 15:30

שבת 27.10.18 / 17:00 - 20:00