מגי ג'ילנהול היא לא שחקנית של כמות אלא של איכות. השחקנית המוערכת שחגגה השנה יום הולדת 40 בוחרת את התפקידים שלה לפי הסיפור שמאחוריהם – חשוב לה להציג דמויות נשיות עם סיפור מעניין, מורכב ולא שגרתי.

בחודשים האחרונים אנו זוכים לראות את ג'ילנהול יותר ויותר על המסכים שלנו, בתפקידים מסקרנים מתמיד: ראשית על המסך הקטן, בסדרה המשובחת "הצמד" על תולדות תעשיית הפורנוגרפיה בארה"ב של שנות ה-70, שם היא משחקת בתפקיד ראשי אם חד הורית בזנות ומתפקדת גם כמפיקה. ובסרט המוערך "הגננת", שמבוסס על תסריט של סרט ישראלי.

בסרט "הגננת", ג'ילנהול מגלמת את דמותה של ליסה, גננת משועממת שיוצאת מגדרה כדי לצאת משגרת חייה האפרוריים, דמות מלאה במורכבות ובדילמות שהצליחו לעורר את עניין מבקרי הקולנוע בכל רחבי העולם ואף לזכות בפרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס הנחשב. לצופים בסרט מצפה חוויה מעמיקה ומרתקת סביב דמותה של אותה גננת, ואין זה פלא שג'ילנהול עושה גם כאן את כל העבודה בדמות אחת, האחרונה בשורה של דמות סבוכות ומרתקות בגילומה של אישה אחת מסקרנת לא פחות. ניצלנו את ההזדמנות כדי לבדוק בדיוק מי היא אחת הנשים היותר אניגמטיות בהוליווד.

מגי ג'ילנהול, צילום: Shutterstock

התעלומה מגיעה לשיאה. מגי ג'ילנהול, צילום: Shutterstock

הנסיכה היהודייה מברוקלין

היא נולדה בשם מרגלית רות ג'ילנהול למשפחה של קולנוענים: אימה, נעמי פונר, היא תסריטאית ובימאית ממוצא יהודי, ואביה, סטיבן ג'ילנהול, הוא במאי, נצר לשושלת נסיכים שוודית-בריטית. את אחיה ג'ייק אתם כנראה מכירים כשחקן מוכר בעצמו (הר ברוקבק, ג'ארהד). היא גדלה בברוקלין שבניו יורק וחיה שם עד היום.

היא התחילה לשחק בגיל 15 בסרטים של אביה, ומהר מאוד תפסה את מקומה בתעשייה של הגדולים. ב-2001 היא שיחקה לצד אחיה בסרט העצמאי "דוני דארקו" שהפך לקלאסיקה, וב-2002 הופיעה בתפקיד ראשי בסרט "המזכירה", בו גילמה צעירה חסרת ניסיון שמגיעה לעבוד במשרדו של בוס דומיננטי, ביניהם מערכת יחסים של שליטה וסאדו מאזו – תפקיד שכלל סצנות עירום וסקס שנחשבו נועזות לתקופה (הרבה לפני "50 גוונים של אפור").

מגי, שהייתה בעת צילומי "המזכירה" בת 25 בלבד, נודעה מאז כשחקנית פרובוקטיבית בגלל האופי הפתייני והמתירני של דמותה בסרט ובמידה מסויימת התפקיד הזה הגדיר את התפקידים שקיבלה מאוחר יותר בקריירה שלה. בין השנים 2002-2009 שיחקה תפקידים קטנים בסרטים כמו "אדפטיישן", "חיוך מונה ליזה", "מעבר לכל דימיון" ו"לב לא שפוי", וב-2009 החליפה את קייטי הולמס בתפקיד אהובתו של ברוס ויין/באטמן, רייצ'ל, בשובר הקופות "האביר האפל".

בשנים הבאות היא שיחקה בין השאר בשני סרטים שאמנם לא זכו להצלחה רבה בקופות אבל כן מלמדים על בחירת התפקידים המעניינת שלה. ב"היסטריה" (2011), קומדיה רומנטית המבוססת על הסיפור האמיתי של המצאתו של הויברטור הראשון, היא מגלמת את בתו הלוחמנית והפמיניסטית של רופא מכובד במאה ה-19 בלונדון שנלחמת עבור זכותן של נשים לרפואה שיוויונית ולעונג מיני. ב"לא מוכנות לוותר" (2012) היא משחקת אמא חד הורית שביחד עם מורה מותשת (ויולה דייויס מ"העזרה" ו"איך לחמוק מרצח") משתלטות על בית ספר ציבורי כושל כדי להפוך אותו לטוב יותר עבור ילדיהן. בשני הסרטים ג'ילנהול הביאה למסך את סיפוריהן האמיתיים של נשים חזקות שעשו שינוי במציאות.

ב-2014 היא כיכבה במיני-סדרה מבית BBC בשם "האישה הנכבדת"("The Honorable Woman") . הסדרה, שעוררה עניין תקשורתי בגלל הנושא השנוי במחלוקת שלה, מתמקדת בברונית נסה סטיין – צעירה בריטית-יהודיה שיורשת את אימפריית הנשק של אביה ומוצאת עצמה בלב סערה בינלאומית שבתוכה היא מנסה לגשר ולקדם שלום בין גורמים ישראלים לפלשתינאים. ג'ילנהול זכתה בפרס גלובוס הזהב על התפקיד, והוא זה שפתח עבורה את הדלת במעבר מהקולנוע לטלוויזיה.

מגי ג'ילנהול, צילום: Shutterstock

נצר למשפחת קולנוענים וגם למשפחת מלוכה אמיתית. ג'ילנהול, צילום: Shutterstock

"הייתי צריכה לעשות דברים שהרגישו משפילים כדי לעורר את השיחה הזו"

בהמשך לבחירתה בתפקידים לא קונבנציונליים, ג'ילנהול מככבת בסדרה "הצמד" כאישה שעוסקת בזנות בשם קאנדי, אמא חד הורית שמנסה לפרנס את בנה. כשמתקדמת העלילה מתגלה שקאנדי, או איילין בשמה האמיתי, היא בעצם אמנית ששואפת לצאת מעולם הזנות והפורנו ולעבור לתפקידים שמאחורי המצלמה.

במהלך צילומי הסדרה ג'ילנהול נוכחה לדעת שהמציאות בימינו לא שונה כל כך מהאווירה הסקסיסטית והמנצלת שמשתקפת בסדרה. "צילמנו את הסדרה בדיוק בזמן מערכת הבחירות טראמפ-קלינטון. השיחה על הסט בנושא הייתה ערה, במיוחד כשפורסמה ההערה שאמר טראמפ – "Grab them by the pussy”. כשאדם יכול להגיד משהו כזה ועדיין להיבחר לנשיאות, אנחנו חייבים לעצור ולהגיד – רגע, אנחנו לא איפה שחשבנו שאנחנו. לפני שטראמפ נבחר דברים סקסיסטיים ומפלים קרו לי כל הזמן, אבל המשכתי הלאה ולא דיברתי עליהם. ואחרי שהוא נבחר אמרתי – אני לא הולכת לקבל את זה יותר."

כחלק מהתחקיר לתפקיד שלה היא שוחחה עם אנני ספרקל, שעסקה בזנות ברחובות ניו יורק בשנות ה-70 והגיעה לתעשיית הפורנו. "היא בת 63 ויש לה קבוצת תמיכה לנשים שהיו מעורבות בפורנו ובזנות", סיפרה. "היא סיפרה שהייתה עם 8-10 גברים בלילה. אם זה היומיום שלך, אז איך החיים שלך נראים? אם אנחנו מספרים את הסיפור של האישה האמיתית, ולא הסיפור הרומנטי של הסרט 'אישה היפה', איך אנחנו מראים את האמת?".

ואכן, ב"צמד", ג'ילנהול מצליחה להציג דמות שונה מאיך שהיינו רגילים לראות נשים בזנות מוצגות על המסך, דמות עגולה ולא חד מימדית וסטראוטיפית. היא לא קורבן, ולא חלשה, אבל היא ממש לא רוצה להישאר במקום שהיא נמצאת בו ובטח לא נהנית מהאקטים המיניים שנעשים בגופה.

מגי ג'ילנהול ב"צמד", צילום: פול שילארדי ל-HBO

"אם זה היומיום שלך, אז איך החיים שלך נראים?". מגי ג'ילנהול ב"צמד", צילום: פול שילארדי ל-HBO

אבל המחקר המעמיק לא הספיק לה – היא התעקשה לקבל גם תפקיד בהפקה של "הצמד". "נמשכתי לסדרה כי הנושאים שבהם היא עוסקת דיברו אליי – נשיות, שנאת נשים, היכולת של נשים להתפרנס. ביקשתי להיות מפיקה בסדרה כדי להבטיח שקולי יישמע ואוכל להיות מעורבת ביצירת הסיפור הנשי. אמרו לי שאין לי סיכוי להתקבל לתפקיד מפיקה בפעם הראשונה בסדרה של HBO, אבל ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות".

היא מספרת שהיה לה חשוב לספר את הסיפור מאחורי "הזונה", להראות איך נראים חייה הפרטיים כשהיא לא "בזמן העבודה". כחלק מתפקידה כמפיקה, ג'ילנהול הכניסה לעלילה סיפור שבו הדמות שלה, קאנדי, נהנית מסקס עם גבר שהיא מתראה איתו בחייה האישיים, וגם מאוננת. "חשבתי שזו תהיה דרך להיכנס לתשוקות שלה, לרצונות הפרטיים שלה", בניגוד לתפקידה בזנות, שם היא מרצה רק אחרים כשגברים משתמשים בגופה. "זה לא צריך להיות ככה, אבל זה עדיין נחשב מהפכני לראות אישה על המסך שנהנית מסקס בשביל עצמה, שחווה עונג מגופה".

ג'ילנהול לא מפחדת לעורר חוסר נוחות בצופה אם נושא השיחה שמעלה הסצנה נראה לה חשוב, וממש לא מפחדת מסצינות סקס ועירום אם יש בהן צורך. "התכנית מראה ניצול של נשים, אלימות נגד נשים, השפלה של נשים. היא מראה זאת בצורה מחושבת ומודעת, כדי להתחיל שיחה. לפעמים, כשחקנית, הייתי צריכה לעשות דברים שהרגישו משפילים כדי להתחיל את השיחה הזאת". בפרק השני בסדרה, כחלק מצילום סצנת פורנו לכאורה, מושפרץ על פניה של קאנדי מיץ תפוחי אדמה והיא נדרשת ליהנות מזה, כפי שמצופה משחקניות פורנו. "זה מצחיק אבל זה גם משפיל. זאת הייתה הסצנה שהכי פחות נהנתי לצלם בסדרה, אבל זה התחיל שיחה חשובה על נשים שזה מה שהן חוות בתמורה לכסף. האם אנחנו כקהל יכולים להסתכל על משהו מנצל כדי לדבר על משהו יותר מעניין וחשוב? אני מקווה שכן".

מגי ג'ילנהול ב"צמד", צילום: פול שילארדי ל-HBO

"הייתי צריכה לעשות דברים משפילים כדי להתחיל את השיחה הזו". מגי ג'ילנהול ב"צמד", צילום: פול שילארדי ל-HBO

השלב הבא: משחק ילדים

דמותה של ג'ילנהול בסרט "הגננת" היא דוגמה נוספת לבחירת התפקידים המעניינת והלא שגרתי של ג'ילנהול , שגם מפיקה את הסרט. ג'ילנהול מגלמת את דמותה של ליסה, גננת שכותבת שירה בערבים ומאסה בחיי היומיום הנורמטיביים שלה. כשאחד מהילדים בגן מגלה כשרון לכתיבת שירים היא עושה צעדים קיצוניים ונואשים כדי להתקרב אליו ולהשתמש בכשרון שלו כדי להתרומם מעל הנסיבות המשמימות של חייה.

ליסה היא אמנם אמהית ומגוננת אבל גם מעוררת אימה וכמעט מוטרפת לרגעים. זהו סרט אינדי דל-תקציב שלא כמו ההפקות ההוליוודיות הנוצצות שג'ילנהול רגילה אליהן ומגי מספרת שהיא הייתה צריכה להחליף תלבושות לסרט בשירותים של המעבורת לסטטן איילנד במהלך הצילומים. צוות ההפקה, הבימוי והצילום הורכב כולו מנשים. בראיון בפסטיבל סאנדנס אמרה: "זה סרט שנכתב ומבויים ע"י אישה, הסיפור מסופר מנקודת מבט של אישה, מופק ע"י נשים חכמות ומעניינות, אפילו הכסף שהושקע בסרט הגיע ממשקיעות נשים. זה לא היה תרגיל. הסיפור שאנחנו מספרות משך אליו נשים. אני מרגישה גאה במיוחד לייצג את הסרט בגלל הזמנים שאנחנו נמצאות בהן".

מגי ג'ילנהול ב"גננת"

מגי ג'ילנהול ב"גננת"

ממש לא מפתיע שג'ילנהול פעילה בארגונים פמיניסטיים וצעדה בצעדת הנשים ההיסטורית שהתקיימה ברחבי ארה"ב בינואר 2017. היא דוברת ופעילה של PLANED PARENTHOOD - ארגון של קליניקות רפואיות הפזורות ברחבי ארה"ב שמטרתו לספק אמצעי מניעה ולמנוע הריונות לא רצויים. בראיון למגזין Apiece Apart היא מספרת מדוע היא תומכת בזכותה של אישה על גופה ובבחירה חופשית: "הצורה הכי עמוקה של סקסיזם היא לא לאפשר לנשים לעשות הפלות או לא לאפשר להן גישה לאמצעי מניעה. יש לי שתי בנות. אני יודעת שבלתי אפשרי לסיים לימודים, לשלם את הלוואת הסטודנט שלך או להחליט בחופשיות מה את רוצה לעשות עם חייך כשאת בהריון בלתי רצוי. אף אחת לא רוצה לעשות הפלה, זה מוצא אחרון, אבל אם אנחנו רוצים לתמוך בנשים אנחנו חייבים לתמוך בזכותן לעשות הפלות."

על צעדת הנשים לפני שנה סיפרה בהתרגשות: "צעדתי עם חברותיי הפמיניסטיות בוושינגטון די.סי. נסענו כל הדרך מניו יורק וראינו בדרך מכוניות מלאות בנשים בכובעים ורודים בצורת וגינה. טראמפ הושבע לנשיאות ותוך כמה שעות הוא הוריד את עמוד זכויות אדם, עמוד הקהילה הלהטב"קית ואת עמוד שינויי האקלים מהאתר של הבית הלבן. הרגשנו כועסות כל כך וזה יצא החוצה בצעדה באחדות שלא הרגשתי בעבר. זה מדהים כמה כח יש בהתנגדות. אני חושבת שזה אפשרי שההתנגדות למשטר המאיים של טראמפ תהפוך להיות נצחון לדמוקרטיה. אנחנו כאמריקאים לא נספוג שחיתות, גזענות, בורות, סקסיזם וזלזול בחוקה שלנו. אנחנו נתנגד!" ג'ילנהול מוכיחה שהיא לוחמת צדק אמיתית ובחירת התפקידים שלה רק משרתת את המטרה של הצבת נשים מעניינות וחזקות במרכז הבמה.

מגי נשואה לשחקן פיטר סרסגרד, לזוג יש שתי בנות - רמונה בת ה-11 וגלוריה בת ה-5. גם את הבנות שלה מחנכת ג'ילנהול להסתכלות בביקורתית ופמיניסטית על סביבתן: "הבת שלי גלוריה שאלה אותי מה זו מכשפה. ואמרתי – מכשפה זאת אישה חזקה שאף אחד לא מסוגל להתמודד איתה ולכן המכשפות הפכו למנודות מהחברה. אני מספרת לבנותיי שלאנשים יש כח כשהם מתכנסים יחד, גם נגד אדם מפחיד. אני מעודדת אותן לחשוב במה הן מאמינות ומה הן מוכנות לעשות כדי להגן על מה שחשוב להן."