אחרי 11 שנות הפסקה, הסדרה "רוזאן" חזרה החודש למסך. מי שגדל בשנות ה-90 זוכר בוודאי את משפחת קונור המופרעת, ובייחוד את רוזאן, האמא הצעקנית והקשוחה. רוזאן בר, יוצרת הסדרה והשחקנית הראשית, יצרה סדרה שמיליונים ברחבי העולם מזדהים איתה ונחשבת עד היום לאחת מקלאסיקות הבידור של הטלוויזיה בכל הזמנים. מהמסך, היא השתקפה כאחת הדמויות הנשיות הכי חזקות ומרשימות שהכרנו עד אז. אבל מסתבר שרוזאן בר היא לא הפמיניסטית לוחמת הצדק שכולנו גדלנו עליה.

רוזאן בר התחילה את הקריירה שלה בתור קומיקאית שהופיעה במועדוני סטנד אפ ברחבי ארה"ב. בעקבות הופעה מוצלחת בתכנית הלילה של דיוויד לטרמן בשנת 1986, שהובילה לספיישל סטנדאפ משלה בטלוויזיה, פנו אליה מפיקי רשת ABC כדי שתככב בסיטקום משלה. כבר בימיה כקומיקאית עצמאית תבעה בר את המושג "אלת הבית" (או בשפת המקור "Domestic Goddess") – האמא הדומיננטית במשפחה, עקרת הבית שמנהלת אותו ביד רמה. את הסדרה שלה, רוזאן יצרה על שמה ובדמותה.

משפחת קונור ישבה לראשונה על הספה המרופטת המפורסמת שלהם בשנת 1988. הסדרה מספרת את קורותיה של משפחה מסוכסכת ומצחיקה ממעמד הפועלים באילינוי, ארה"ב. היחסים בין הדמויות בסדרה מבוססים על החיים האמיתיים של בר, וגישת ה"בלי בולשיט" שלה העניקה לסדרה את הטון הקומי הבלתי נשכח שלה. "אנחנו הסיוט הכי גדול של אמריקה", אמרה רוזאן בשיא ההצלחה שלה, "אנחנו זבל-לבן עם כסף".

רוזאן הקאסט המקורי

"אנחנו זבל לבן עם כסף". רוזאן, הקאסט המקורי

 

כבר מהעונה הראשונה, "רוזאן" הפכה לסדרה השנייה הנצפית ביותר בארה"ב. 21 מיליון אמריקאים צפו בפרק הבכורה של הסדרה. לפני עלייתה, הסדרה הנצפית ביותר בארה"ב הייתה "משפחת קוסבי", סדרה פורצת דרך גם היא, על משפחה אפרו-אמריקאית עשירה, שהתבססה על ערכי המשפחה המסורתיים ובמרכזה עמדה דמות אבהית ומגוננת שתמיד מצילה את המצב בחן ובהומור.

אבל "רוזאן" הייתה שונה לחלוטין מ"משפחת קוסבי". המפיקים שיצרו את הסדרה, טום וורנר ומארסי קרסי, הם אותם מפיקים שעבדו גם על "משפחת קוסבי" – אבל הפעם, הם לא רצו ליצור עוד סדרה על אנשים שלובשים סוודרים ומשחקים טניס. הם כתבו סדרה על משפחת פועלים מהמעמד הבינוני-נמוך שנאבקת לסגור את החודש, דבר שלא נראה קודם לכן בטלוויזיה האמריקאית. הם נתנו קול לאנשים עובדים, קשי יום, שיצאו מופסדים מהממשל של רייגן, והיה להם מה להגיד על זה. הם ליהקו את רוזאן לתפקיד האמא של המשפחה, בין השאר בזכות המושג של "אלת הבית" שהשתמשה בו בספיישל שלה. הדמות המרכזית בסדרה שיצרו הייתה אישה חזקה ולא מתנצלת. ובעוד שבמשפחת קוסבי שררה אהבה והרמוניה שהופרה רק על ידי טעויות מצחיקות של הילדים, משפחת קונור לא הפסיקה להתווכח, לצעוק ולריב.

 

להילחם בגברים שלוקחים את סיפור חייך ומרוויחים ממנו

עם זאת, מהר מאוד הכוכבת הראשית מצאה עצמה במאבקי כח עם מפיקי הרשת והכותב הראשי של הסדרה. בר טענה שלקחו את סיפור חייה, עליו מבוססת הסדרה, והשמיטו אותה מהקרדיטים של יוצרי הסדרה. היא דרשה לפטר את הכותב הראשי ובמאי הסדרה מאט וויליאמס, ולא הסכימה להגיד שורות טקסט שנכתבו עבורה ולא עלו בקנה אחד עם הדרך שבה ראתה את הסדרה.

ואכן, הרשת נענתה לדרישותיה – בסוף העונה הראשונה וויליאמס פוטר. מאותו רגע ואילך, רוזאן דרשה חופש אמנותי רב יותר. היא שכרה את כותבי הסדרה בעצמה ודאגה לפטר כל מי שלא ראה עין בעין עם החזון שלה למשפחת קונור, מיצירת הדמויות וכתיבת התסריטים ואפילו עד לרמות הלבוש והתפאורה. לאחר התקרית הזאת יצא לרוזאן שם של אישה שקשה לעבוד איתה בהוליווד, אבל במאמר חושפני שכתבה בר למגזין Vulture לפני כמה שנים, במבט רטרוספקטיבי על הקריירה שלה, היא סיפרה שהרגישה שנאלצה להיאבק על מקומה כאישה שצמחה מלמטה, ולא לתת לגברים המפיקים שסביבה לקחת את סיפור החיים שלה ולהרוויח ממנו בעוד שהיא משמשת פיון במשחק שלהם.

רוזאן בר. צילום: Shutterstock

סירבה לתת לגברים סביבה לקחת את הסיפור שלה ולהרוויח ממנו. רוזאן בר, צילום: Shutterstock

 

במשך 9 העונות בה שודרה, "רוזאן" נחשבה לסדרה פורצת דרך, והיא הכתיבה את הטון עבור סדרות רבות שבאו אחריה. הסדרה התמודדה עם נושאים כמו עוני, הומופוביה, אלימות במשפחה, הריון לא רצוי והתמכרות. רוזאן נהגה לשלב את דעותיה הליברליות, שהיו לא מקובלות ואף מנוגדות למרבית הציבור האמריקאי באותו זמן, דרך עקיצות והתחכמויות שנכתבו לדמות שלה בסדרה. למשל, כשבמהלך אחד הפרקים נזרקה הערה על משקלה, רוזאן ענתה: "הרבה אנשים באמריקה הם שמנים, את יודעת. למעשה אני חושבת שיותר נשים באמריקה נראות כמוני מאשר כמוך".

בפרק אחר, רוזאן מסבירה לבעלה בסדרה, דן (אותו משחק ג'ון גודמן הנפלא), את הפריווילגיה הגברית. באותו פרק הבן הצעיר שלה, די ג'יי, יוצא עם אישה שיורדת עליו ואומרת לו מה לעשות, ורוזאן מיד מחבבת אותה, אבל דן כועס שבנו מושפל. או אז, האם מסבירה לאב בפשטות כיצד הפריווילגיה הגברית מעניקה לבנים יתרון חברתי שלנשים אין. כשדן מנסה להגיד לרוזאן שהיא לעולם לא הייתה נותנת לגבר התייחס לאחת הבנות שלהם באותה צורה, היא אומרת: "זה שונה לגמרי דן – בן מתחיל את חייו על כיסא מלוכה, ובת מתחילה את חייה אי שם למטה. אם גבר מנסה להתעמר באישה הוא למעשה מנסה להשאיר אותה למטה. אם אישה מנסה להתעמר בגבר, היא מנסה להעלות את עצמה למעלה".

בארה"ב של אותם שנים, לפני הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון, לפני חוק הנישואים לבני אותו מין, לפני צעדות הנשים ותנועת #metoo – סדרה שבה הגיבורה הראשית היא אמא שמנה וענייה עם שלושה ילדים, בעל שעובד במפעל ואחות לסבית, הייתה בהחלט פורצת דרך. רוזאן זכתה בעשרות פרסים על הסדרה, ביניהם גם אמי וגלובוס הזהב. והיא נשארה אחת מ-5 הסדרות הנצפות באמריקה במשך 6 עונות רצופות.

רוזאן

"אם גבר מנסה להתעמר באישה, הוא למעשה מנסה להשאיר אותה למטה. אם אישה מנסה להתעמר בגבר, היא מנסה להעלות עצמה למעלה"

פמיניסטית, אבל תומכת בטראמפ

במשך השנים רוזאן נודעה בבוטות ובישירות שלה בכל מה שנוגע לדעות פוליטיות, לזכויות מיעוטים ולדעותיה על פמיניזם ומגדר. היא אפילו רצה ב-2012 כמועמדת לראשות המפלגה הירוקה בארה"ב (והפסידה). עוד הכריזה בעבר שהיא תומכת בזכויות הקהילה הגאה (שני האחים שלה הם הומוסקסואלים), הצטרפה למפגינים במחאת וול סטריט של 2008 ובחשבון הטוויטר שלה גם הצהירה כי הצביעה לאובמה. ובכל זאת, במה שלדעת רבים עומד בסתירה אל מול עמדותיה המוכרות, במהלך מירוץ הבחירות של 2016 – בר הכריזה כי היא תומכת בדונלד טראמפ לנשיאות.

ההכרזה הזאת בלבלה רבים ממעריצי הסדרה המיתולוגית, שכן רוזאן מצהירה על עצמה כפמיניסטית, ובמהלך הקריירה שלה היא לא חסכה בביקורת על הגברים שמושכים בחוטים בהוליווד. כשנשאלה מדוע בחרה לתמוך בטראמפ, רוזאן צייצה שהיא הצביעה לו כדי לזעזע את העניינים במערכת הפוליטית הפוליטיקלי-קורקטית ומשום שלא רצתה לראות את הילארי קלינטון נשיאה.

כיוון שרוזאן בר ורוזאן קונור הן למעשה אותה דמות, גם רוזאן של הסדרה גרסת 2018 היא תומכת טראמפ מוצהרת. בעונה החדשה, שעלתה לאוויר ב-yes לפני שבוע, רוזאן ואחותה ג'קי לא מדברות אחת עם השנייה במשך שנה בעקבות הבחירות לנשיאות, כיוון שרוזאן יורדת על ג'קי שהיא פמיניסטית תומכת הילארי. כשג'קי שואלת את רוזאן בייאוש "איך יכולת להצביע לו?", רוזאן עונה בפשטות: "הוא דיבר על משרות ואני ודן איבדנו את הבית שלנו". באמירה זו, רוזאן מקדמת את הרעיון שרוב התומכים של טראמפ הם משפחות קשות יום ממעמד הפועלים בארה"ב – אך למעשה, רוב הבוחרים של טראמפ הם ממעמד גבוה.

לאחרונה, בר הצליחה להכעיס במיוחד את קהילת הטרנסג'נדרים והואשמה בטרנסופוביה לאחר שכתבה בחשבון הטוויטר שלה שגברים שמתחזים לנשים אינם רצויים בשירותי נשים ורמזה שטרנסים הם סכנה לציבור. ואם כל זה לא מספיק, רוזאן קיבלה שיחת טלפון נרגשת מהנשיא טראמפ לאחר פרק הבכורה של העונה החדשה – וצייצה על כך בהתרגשות בחשבון הטוויטר שלה.

"רוזאן" גרסת 2018

לא מפחדת להתמודד עם השאלות הפוליטיות גם בסדרה עצמה. "רוזאן" גרסת 2018

 

בין אם נסכים או לא עם דעותיה הפוליטיות הנוכחיות, לאורך העשורים החולפים לרוזאן הייתה השפעה אדירה על התרבות האמריקאית והעולמית. ברברה ארנרייך, סוציולוגית ועיתונאית מהחשובות שפועלות בימינו, כתבה עליה: "רוזאן בר היא דוברת של מעמד הפועלים. היא מייצגת את המיעוט חסר התקווה של הנשים מהמעמד הנמוך. את עקרות הבית, מלצריות המזון המהיר, עובדות המפעלים". במילים אחרות, הנשים הבלתי נראות והבלתי מיוצגות.

במילותיה של רוזאן: "מה שנשים עוד לא למדו הוא שאף אחד לא נותן לך כח – את פשוט לוקחת אותו". דבר אחד בטוח – אין ספק שזה בדיוק מה שרוזאן עשתה.

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp