ענת גורן: "אולי אני ורביב נזמין את עצמנו לדאבל דייט עם ביבי ושרה"
לרגל עליית "המתמודדים", סדרת דוקו שעקבה אחרי פוליטיקאים בבחירות המקומיות, יוצרת הסדרה ענת גורן מדברת על הפוליטיקה הישראלית וחושפת מה דעתה על השינוי שעבר עופר שלח מאז שהפך לפוליטיקאי ועל השאיפות הפוליטיות של בן זוגה רביב דרוקר
המראה החתולי- ממזרי של העיתונאית והיוצרת הדוקומנטרית ענת גורן, והמבט השובב ומלא ההומור שלה על החיים, משתקפים תמיד ביצירתה. אותה נקודת מבט ההומוריסטית משתקפת גם ב"המתמודדים"- סדרת דוקו קומית חדשה בת ארבעה פרקים, שמשודרת ב"כאן 11" מידי ראשון. בסדרה, ליוותה גורן יחד עם הבמאית טל מיכאל, כמה מהמועמדים הבולטים בבחירות המקומיות ברחבי הארץ, וחשפה מה קרה באמת מאחורי הקלעים של מסע הבחירות שלהם. "המתמודדים" מתעדת את ההתפלשות בבוץ הפוליטי המקומי והארצי ואת ההתערבות הבוטה של חברי הכנסת בבחירות המקומיות.
"הסדרה נולדה מתוך רעיון שנבחר מבין כמה מהראיונות של התאגיד שהוצעו. לא ידענו אז שיתרגשו עלינו הבחירות הארציות, ואם היינו יודעים ספק אם היו נותנים לנו גישה לקמפיינים כאלה". אומרת גורן שצילמה וערכה את הסדרה.
מה כל כך מעניין בבחירות מקומיות?
"בחמין הזה יש את כל המרכיבים שיש בקמפיינים של בחירות ארציות. קמפיינים הם תמיד מפתיעים יצריים. כל מה שמצאתי בבחירות ארציות מצאתי גם בקמפיינים של הבחירות המחוזיות, רק שזה פחות בשליטה ומהונדס יותר".
איזה פוליטיקאי היית רוצה ללוות עכשיו, לקראת הבחירות הארציות?
"את כולם. את גנץ כמובן, את גבאי, אפילו את ביבי. אבל בין כה וכה כולם יסרבו לי. רק כדי לסבר את האוזן, ניסיתי כבר את גבאי ואת שלי יחימוביץ'. אולי אנסה את ביבי דרך שרה או שאולי נזמין את עצמנו, רביב (דרוקר, בן זוגה של גורן. ר.ז) ואני, לדאבל דייט עם הזוג נתניהו, אי אפשר לדעת לאן זה יוביל".
הגישה הדוקומנטרית שלך היא מאוד מעמיקה מצד אחד, אבל תמיד נלווה אליה איזה מבט הומוריסיטי. גם הזירה הפוליטית משעשעת בעינייך?
"פוליטיקה היא משחק עם השלכות דרמטיות והרסניות לפעמים, ובקמפיינים המשחק הזה נורא בולט לעין. כשאתה בלב קמפיין אתה נחשף לסחלה שיש בתחום וזה המון משחק, שקרים, העמדות פנים וזיוף. אני חושבת שיש לי ססמוגרף מאוד עירני לדברים האלה והומור הוא אחד הכלים בארגז הכלים הזה. זה עניין אישיותי, גם את החיים אני לא לוקחת ברצינות, לצערי או לשמחתי. בשדה הזה קל לשחק כי יש פה אנשים חזקים. אנשים שבחרו להיות שם הם מצד אחד פגיעים וחשופים ומצד שני יש להם המון כוח והשפעה".
את מסכימה עם הקלישאה שאומרת שבכל פוליטיקאי יש קצת קצת שחקן, מישהו שזקוק לתשומת לב ובמה?
"אצל רוב הפולטיקאים הליבה של ההליכה לפוליטיקה מגיעה מכוונות טובות. הם כן באים לפוליטיקה מהסיבות הנכונות אבל ברגע שאתה נכנס למשחק הפוליטי אין לך ברירה אלא לגבש צורה שיוצאת אחרת מהמקור. אתה צריך לשחק את המשחק, להתנהל באינטריגות ובכל מה שהפוליטיקה מייצרת".
פוליטיקאי הוא תמיד איש שצמא לאהבה?
"כן הוא עושה את מה שהוא עושה כדי למלא את מאווייו".
אצל איזה פוליטקאי ראית במובהק את הפער בין הרצון לעשות טוב ובין מה שקורה בפועל?
"אני יכול לדבר מהיכרות אישית על עופר שלח (עופר וגורן עבדו יחד בתוכנית "המקור". ר.ז) שאני מרגישה קרובה אליו. הוא נכנס לפוליטיקה מהסיבות הנכונות. הוא בא לממש את בהדברים שהוא מאמין בהם. אני מרגישה שהפוזיציה שהוא נמצא בה היום גורמת לו לשנות צורה. זה פרגמטיזם, זה משהו שאתה נאלץ לאמץ כדי לקבל את התפקיד. אני בטוחה שכששלח יקבל את התפקיד שהוא רוצה בו, שזה להיות שר הביטחון, הוא יהיה מדויק יותר. כרגע אני מרגישה שהפוליטיקה גורמת ללב שלו להיות במקום אחר".
האם ההתעסקות שלך בדוקו על פוליטיקה נובעת ממשאלת לב שלך להיות פעם בנעליים האלה?
"ממש לא. אין לי שום כישורים לזה או אמביציה כזו. אני חושבת שרביב מתאים לזה יותר לצערי".
למה לצערך?
"כי אני חושבת שאם רביב ילך לפולטיקה זה יהיה הפסד לעיתונות, תחום חשוב לא פחות מפוליטיקה".
יש לו שאיפות מהסוג הזה?
"אני לא בדיוק יודעת ולא יכולה לדבר בשמו. אני חושבת שהוא נהנה להיות עיתונאי אבל כשתחקיר מתמסמס אז לפעמים אני יודעת שהוא מרגיש שלפוליטיקה יש יותר כוח להזיז דברים. אבל זה הוא ואני לא יכולה לדבר בשמו".
את ורביב עובדים יחד בחברת ההפקות שלכם, זה בריא לזוגיות?
"זה קרה כבר כמה פעמים, הרי עבדנו בשישי יחד 'במקור'. בגדול, אין כל כך נקודות ממשק בינינו. רביב ואני מאוד עצמאים בהתעסקות בסחורה שלנו. אנחנו כן מציצים זה בעבודתו של זו, אבל בגלל ששנינו ביקורתיים אנחנו מנסים להימנע מזה. אין מצב שרביב ייכנס לי לחדר עריכה. אם בעבודה המשותפת ישנה בעייתיות זה רק בגלל כל הדברים הטכניים שכלולים במי יוציא את הילדים, מי יבוא הביתה וכאלה. אבל גם בזה אנחנו מסתדרים איכשהו".
לא מדברים על עבודה בבית?
"מדברים המון על עבודה בבית, אבל משתדלים לא לדבר על זה בטון ביקורתי. אנחנו לא מגיבים טוב לביקורת מבית. אני מתייעצת הרבה עם רביב אבל כשזה מגיע לסרטים פוליטיים, כמו בסדרה המדוברת, הייתה לנו חומה סינית של 'אסור לדבר על זה' היות והמועמדים שליוויתי לא רצו שדברים יודלפו. חוץ מזה למי יש כוח בכלל לדבר על פוליטיקה כשיש ארבעה ילדים, וחורף ועכשיו כולם חולים?".
איך משלבים בין עשייה עיתונאית והורות?
"נעזרים בסבתות ומטפלת מסורה ומג'נגלים. בגלל זה יש לנו חברת הפקה, כדי להפיק את כל הזוועה הזאת".
מה את חושבת על סגנון ההורות שלכם?
"אני חושבת שאנחנו הורים טובים מאוד אבל יש מה לשפר. במיוחד לאחרונה כשאני מג'נגלת עם סדרה חדשה ליס שאני עובדת עליה ורביב עם הבחירות שייכנסו. זה מאוד אינטנסיבי ושנינו מרגישים שהיינו רוצים להיות יותר עם הילדים. אבל הם אחלה ילדים שהתרגלו שההורים שלהם עסוקים ואוהבים את עבודתם. גם מזה ניתן ללמוד".
הילדים שלכם בני 12, 9, 5, ושנה. לא פשוט. קשה להתמודד עם ילד בגיל התבגרות ומצד שני להיות כרוכה אחרי פעוט?
"אנחנו עוד לפני גיל ההתבגרות..."
הגדולים רוצים להיות כמו אמא ואבא? אתם כבר מזהים את הסימנים?
סימנים מדאיגים את אומרת? אז כן, מיכאל קורא עיתונים ויש לו דיעות נחרצות בהרבה עניינים. צריך למצוא לו בחורה דחוף, שיתעניין קצת במין".
מה את רוצה להיות שתהיי גדולה?
"אני רוצה להיות קטנה. אני רק רוצה להיות צעירה יותר".
בוטוקס?
"מדי פעם, ואז מתבאסת על איך שזה יוצא. עשיתי פעם אחת וזה הלחיץ אותי כי אני בן אדם של מימיקות. אז כן רואים את הקמטים והנפילות".
מה את אומרת על קמפיין me too, וההאשמות הרבות שתלויות נגד אנשי תקשורת ישראלים? גם את נפגעת מגברים מהתחום?
"לא עברתי הטרדה מהסוג הזה במקום עבודה. עברתי סצינה לא נעימה בנעורי אבל היא לא הייתה במחוזות ה-me too, אלא יותר מאיימת. הייתי בת 12 בפרדס חנה ומישהו רדף אחרי. בחור מבוגר משך אותי לסמטה, הוציא סכין ואיים שאם לא אעשה מה שביקש ממני לעשות אני אמות. למזלי הצלחתי לברוח. רצתי לכביש ואספה אותי מכונית הביתה. בעבודה לא היו לי אינסידנטים כאלה אבל אני בעד להציף ולדבר ולטחון בעניין כמה שיותר. כבר מורגש שינוי, המטוטלת עובדת".
במה זה מתבטא?
"תמיד הרגשתי בטוחה בסביבת העבודה שלי, אבל עכשיו את מרגישה בטוחה גם לדבר על זה בצורה פתוחה. אפילו אצל רביב אני מרגישה את השינוי בהתנהגות. הוא יותר זהיר גם כמעביד וגם כגבר שעובד בחברת נשים. בכלל, בקרב כל הגברים יש יותר מודעות ועירניות לנושא הזה, וזה לגמרי חיובי".