עכשיו כשחתונה ממבט ראשון מגיעה לסיומה, אפשר להגיד את זה באופן רשמי: בתוכנית הריאליטי הזוגי של קשת 12 אין גברים. יש נשים. לנשים יש רגשות, צרכים וציפיות מהיחסים. לגברים, לעומת זאת, יש אתגר - להצליח להשביע את רצונן של הנשים. גבר יכול להצליח, להיות בדיוק מה שאשתו צריכה. גבר יכול לא לוותר, להיות נחוש ולהילחם בכל אמצעי. גבר יכול לעמוד מול דרישה לא סבירה ולא הגיונית, עם אישה שמתפרצת "בהיסטריה" (כי יש לה רגשות, הדבר הלא צפוי הזה), וגבר יכול להיכשל.

להיכשל זה חמור בהרבה מלהיות מודח, זה להיות אימפוטנט. אם לגבר לא עומד בחדר שינה שיש בו מצלמת וידאו, הוא כלומניק. אם גבר לא מצליח להשביע את רצונה של אשתו ושוקע לתוך האקסבוקס, הוא כלומניק. צריך לגרור אותו לפסיכולוג שיגיד לו להתאמץ, לעבוד, כדי שבת הזוג שלו תהיה מרוצה. הפסיכולוג לא ישאל אותו, 'למה להתאמץ? או 'למה להתמיד?', ובהחלט לא יעלה את האופציה המופרכת - 'אולי שהיא תתאמץ בשבילך?'

באחד מרגעי השיא של העונה אומרת אורטל לעידו: "אני מתאמצת, מנסה לא לראות בך רק את השלילי, זה קשה, אבל אני לא מוותרת". זו אנומליה גאונית, לראות רק את הרע בבן הזוג, ולומר לו את זה בהתעלמות גמורה ממה שהוא עלול להרגיש, כשהיא מנופפת בדגל ההתמדה, ההגנה הטובה מכולם. אם גבר יושב על ספת הפסאודו טיפול, ושואל למה להישאר ביחסים שליליים, הוא מיד מוכרז כסרבן, כחלש אופי. לא פלא שאותו גבר מוצג אחר כך כאדם שלא מסוגל לגלוש בסקי מים. חוסר יכולת לאחוז במשהו, עונש אלוהי מידי העורכים.

חייבים לדבר על לירן

הסיפור העסיסי מכולם הוא גם זה שאין בו טיפת סקס אפיל, הזוגיות של לירן ושירי. היא נראית מקרה קיצון, אבל כמו כל מקרה קיצון היא גם המודל שלאורו התוכנית מתנהלת. אישה שפשוט לא רוצה את הגבר שהוצמד לה, וגבר שלא מוותר למרות הלעג והדחייה. בסופו של דבר האישה נמשכת אליו וחושקת בו, כי למרות הקרחת והיעדר האופי יש לו את התכונה הכי גברית על פי ההפקה, התמדה עיוורת. על פי התוכנית התמדה עיוורת היא משקה האלים, אם תבטל כל רגש ותשוקה, תזכה בחיי נצח.

אצל אלון ודיקלה המצב מתעתע. אלון עובר בחדות בין אהבה לאגרסיביות ודיקלה, שלא מצליחה להתמודד עם המעבר מחום לקור, בוכה ובורחת. התוכנית והמטפלים שלה, מנסים לטשטש את האלימות של אלון ולהציג כאילו סיטואציה מאוזנת, אלון הוא "סגור" ודיקלה "היסטרית.". לדיקלה נותנים לבטא את הרגשות שלה, ומיד דוחפים אותה להישאר בתוכנית, אבל איש לא מפנה שאלה לאלון על הרגשות שלו. המטפל הזוגי לא שואל את אלון 'מה הרגשת שגרם לך לקום מהחיבוק של דקלה בצעקות?', 'איך הרגשת כששתקת כל הנסיעה מהבית לאילת?', 'למה חשוב לך לקבל יחס חם ממארחת בבית מלון?', וזה הצו האלוהי שגברים סופגים משחר ילדותם - לא תדבר על רגשות. לא תרגיש זה גם איסור, אבל 'לא תדבר', זה איסור שעונשו סירוס. לכאורה בחתונה ממבט ראשון גם הגבר וגם האישה על הספה, אבל זה לא טיפול זה יותר חילוץ הודאה באשמה מנחקר שב"כ.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

יכול להיות שהריב של דקלה ואלון הוא גם ההתקדמות הכי חשובה שלהם? כל הפרטים בסטורי 📲 @alon.eini @dikladaiti @tv.bee

A post shared by חתונה ממבט ראשון (@married_at_first_sight_il) on

ברור שאנחנו לא רואים הכל. ייתכן מאד שהעריכה השמיטה את הקטעים בהם אלון מנסה לדבר עם דיקלה, וייתכן שעל ספת הפסיכולוג דודו קיבל המן זמן לבטא את הרצונות והפחדים שלו מהזוגיות. אבל אנחנו לא יודעים אם זה קרה, ולכן זה לא העניין. אנחנו לא רואים על המסך בני אדם, אנחנו רואים דמויות. ההפקה ליהקה את המתמודדים שישרתו את הסיפור שהיא רוצה לספר, והשמיטה את מה שמפריע לה. התוצאה הסופית עוברת עריכה, והעריכה הזאת היא שוביניסטית. שוביניזם פוצע והורג גברים כבר אלפי שנים, ופמיניזם ממש לא מסתכם בזכות הצבעה לנשים, פמיניזם הוא בשורה לגברים ונשים יחד.

זה הסיפור של גבריות בתרבות הפופולרית, אין פער משמעותי בין ריאליטי רומנטי לסרט מלחמה. תרוץ קדימה, תסתער, תתמסר, גם אם קשה. שגבר ישאל את עצמו 'מה אני צריך בזוגיות?', 'מה אני מרגיש?' זה לג'ובניקים, ולכוסיות.