קשה לתאר את הוליווד בלי מריל סטריפ. השחקנית הנפלאה מצליחה לצקת בכישרון וירטואוזי כמעט בלתי נתפס כל תפקיד שנוחת לידיה, ולגרום לצופה ההמום שיושב מול מסך הקולנוע לומר: 'רגע, זו היא? לא יאמן...'. אומרים שחיי המדף של שחקני קולנוע קצרים כמעט יותר מחיי מדף של יוגורט. בעולם שמקדש יופי ונעורים, נדיר שאחרי גיל 40 שחקניות לא ימצאו את עצמן מגלמות את דמות "האימא המעצבנת של.." באיזו קומדיה רומנטית שתישכח בחירייה של הקולנוע (הלוא הן תיבות ה-VOD), אבל במקרה של סטריפ, זה לא המצב כלל.

כשמריל סטריפ הייתה בת ארבעים, היא ארזה את משפחתה והחליטה לעבור מניו יורק ללוס אנג'לס. אחרי קריירה ענפה של למעלה מעשור, היא החליטה לעשות זאת גם בגבעות הוליווד ולהיות קרובה לצלחת. אלא שבאותה שנה בעיר הבוטוקס והסיליקון (שעוד לא ממש היה אז), שחקניות בגילה המופלג לא קיבלו הרבה תפקידים, ולא ממש הלך לסטריפ. תאמינו או לא, אבל הכישרון הגדול לא הרשים את האולפנים שנתנו לה שלושה תפקידים של - מכשפה. כי זה מה ששחקנית בת ארבעים יכולה לגלם, לא? באחד הראיונות שנתנה אחרי ההצלחה הגדולה, היא סיפרה שהיה נדמה שאמרו לה באולפנים "אין מה לעשות איתך בגיל הזה".

סטריפ לא התייאשה, חלק מהמסע שלה היה להוכיח לא רק לאולפנים אלא גם לעולם שגם אישה "מבוגרת" יותר יכולה להפוך לכוכבת ענק. "הסיבה שזה התאפשר היא גם מכיוון שבשנים האחרונות יותר נשים נמצאות בעמדות מפתח בעולם ההפקות", סיפרה בראיון, אולי קצת בצניעות יתרה, והוסיפה שייתכן ובזכות העובדה שמעולם לא נחשבה "יפה" במונחים הוליוודיים, היא הצליחה למקם את עצמה כבר מההתחלה כ"שחקנית אופי".

כך או כך, סטריפ החלה לקבל תפקידים של נשים חזקות ודומיננטיות, אך סירבה בכל תוקף לגלם "מכשפות" הארד קור, לפחות במשך 25 שנה. בראיון שנתנה לקראת צאת הסרט המוזיקלי "אל תוך היער" היא אמרה לכתב הגארדיאן שהגיע הרגע ובשלו התנאים לגלם מכשפה שוב. "אני מרגישה שעושים דמוניזציה לנשים מבוגרות, לכן נמנעתי מלעשות זאת עד היום, ולא שאני לא אוהבת את זה", סיפרה.

שיאנית פרסים

כיום, בגיל 70 ואחרי מספר כמעט בלתי נתפס של תפקידים המזוהים עימה מסרטים כמו  "קרמר נגד קרמר", "השטן לובשת פראדה", "הגשרים של מחוז מדיסון", "השעות", "ג'ולי וג'וליה", ו"זיכרונות מאפריקה", סטריפ בשיאה. עם 21 מועמדויות לאוסקר ושלוש זכיות, 31 מועמדויות לגלובוס הזהב ושמונה זכיות – ובכך לא מסתכמים הפרסים שמונחים לה על המדף - סטריפ לא רק שמסרבת להיעלם, אלא שאחרי תפקיד המופת ב"עיתון" מ-2017 היא מככבת כיום בסדרת הקאלט "שקרים קטנים גדולים", בתפקיד מרי לואיז רייט, אימו של פרי רייט, הבעל המכה (והמת) של ניקול קידמן והיא עושה זאת בוירטואוזיות כזו שמשאירה חיוורות את השחקניות המנוסות זוכות פרסי האוסקר סביבה. 

אלא שלא כל הנוצץ זהב, והמלכה הבלתי מעורערת של הוליווד הייתה מעורבת בעל כורחה בשערורייה קטנה אחרי שהתפוצצה פרשת הארווי ויינשטיין. סטריפ עבדה עם וינשטיין במשך שנים ארוכות ואף הודתה לו בנאום הזכייה בטקס פרסי גלובוס הזהב בשנת 2012 וכינתה אותו בכינוי לא אחר מאשר 'אלוהים', מה שגרם לכעס כלפיה כאשר הפרשה עלתה לכותרות. שחקניות רבות ביניהן מישל וויליאמס ורוז מקגוורן שיצאו במחאת השמלות השחורות בטקס גלובוס הזהב לפני כשנתיים, כסולידריות לנפגעות תקיפה מינית, יצאו נגד סטריפ, ומקגוורן אף כינתה אותה צבועה. תגובתה של סטריפ לא איחרה להגיע והיא התנצלה ואמרה שלא היה לה מושג על פשעיו של המפיק ההוליוודי. "בעבודה מולו, ווינשטיין תמיד היה מעצבן אבל התנהג אליי בצורה מכובדת", סיפרה באחד הראיונות. "מה שעשה הוא כמובן התנהגות בלתי נסלחת" אמרה. דבריה לא עשו רושם על השחקניות הצעירות. כמה ימים אחרי הפרסום הופיעה מחאה בה פורסמו תמונותיה תחת הכיתוב "היא ידעה". מאוחר יותר התגלה כי מי שעומד מאחורי הפוסטרים הוא אמן רחוב ימני, שנקם בסטריפ על כך שהייתה בין מתנגדיו הגדולים של דונלד טראמפ לפני ואחרי הבחירות לנשיאות.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

70 años 😍 #merylstreep #maestragenia #Tamanana 💫🌟✨✨✨💚💪

A post shared by Valerie Clarey Egan (@valerieclarey) on

נותנת את הקול

אפרופו פוליטיקה, סטריפ היא מסוג השחקניות שיודעות לנצל היטב את מעמדן כדי להשפיע בעניינים חברתיים ולא חוששות להביע דעות פוליטיות נחרצות. בטקס גלובוס הזהב בשנת 2017, אותו טקס מדובר, היא דיברה על הבמה בנאום הזכייה שלה כנגד מדיניות ההגירה של דונלד טראמפ ותקפה אותו קשות. "הוליווד מלאה במהגרים ובאנשים שהם לא מכאן. אם תעיף את כולנו מפה, כל מה שיישאר לנו לצפות בו זה פוטבול ואמנויות לחימה משולבות. וזו לא אמנות", אמרה. הכותרות בעקבות כך גרמו לימנים רבים לצאת נגד השחקנית בזעם רב. טראמפ אגב, הגיב בטוויטר בציוץ לקוני ואף ביקש הקרנה פרטית של הסרט "עיתון", מה שכמובן מעולם לא קרה.

ולא רק בפוליטיקה היא עוסקת אלא גם בפמיניזם ומעמד נשים. היא לא חוששת להביע עמדות בפומבי ונחלצת לעזרת מי שזקוקה לה. אחד המנהגים הידועים של מריל סטריפ הוא לציין בכל זכייה את שמות הנשים שהיו מועמדות לצידה באותה קטגוריה ולשבח אותן.

ובחזרה לקריירה. מי שזוכר את "צייד הצבאים" הסרט של מייקל צ'ימינו מ-1978, בוודאי סימן לעצמו את סטריפ כמישהי שצריך לחפש על המסך. היא הייתה אז רק בת 29, ואחרי שלמדה משחק באוניברסיטת ייל, ושיחקה קצת בתיאטרון. "צייד הצבאים" היה התפקיד המשמעותי הראשון שלה (השני בכלל). שנה אחר כך היא כבר קיבלה את הפסלון הראשון על דרמת הגירושין "קרמר נגד קרמר". האוסקר הבא שלה היה כבר על "בחירתה של סופי". מזל של מתחילים? סטריפ הוכיחה שאין פה שום עניין של מזל.

"אני מצחיקה!"

סטריפ תמיד נחשבה כשחקנית רצינית שגורמת לקהל להוציא מטפחות כדי לנגב את הדמעות, ולמען האמת עד "המוות נאה לה" איש, וגם היא עצמה, לא ממש חשבו שהיא מצחיקה.  "השטן לובשת פראדה" היה נקודת מפנה בקריירה של סטריפ. לא עוד דרמות סוחטות דמעות ווירג'יניה וולף שיק, אלא יותר תפקידי 'מאמא-מיות' והוכחה שאפשר עדיין להיות שחקנית מרשימה ולשיר "you can dance". 

לא רק הקריירה שלה נחשבת ליציבה באופן נדיר אלא גם חיי הנישואים שלה. אחרי שארוסה ג'ון קזאלה נפטר במהלך הצילומים לסרט "צייד הצבאים", היא נישאה לפסל דון גאמר והם יחד עד עצם היום הזה, על אף השמועות העקשניות לרומן בין סטריפ למי ששיחק לצידה בסרט "צביטה בלב", ג'ק ניקולסון. השמועות הללו התעוררו לפני כמה שנים, אחרי פרסום הביוגרפיה של ניקולסון, ושככו כמו שרק שמועות יודעות לעשות. יש לה ארבעה ילדים שאחת מהן, מיימי גאמר, היא גם שחקנית ("האישה הטובה") ולא נעים לומר, קצת חיה בצל האם. אגב, כל ארבעת ילדיה נמצאים עמוק בתוך השואו ביזנס בתחומים שונים. 

לכאורה נראה שהזמן קפא עבור סטריפ, אבל היא דווקא מתגעגעת לימים של פעם, או לפחות לזמנים בהם הייתה מעניקה חתימות ולא מצטלמת  סלפי עם כל מי שמבקש, כי לדבריה "זה לוקח שעות עד שזה יוצא טוב". מה שעוד מטריד אותה היא ההתחממות הגלובלית וזיהום האוויר. סטריפ, הרבה לפני שזה היה טרנדי, הייתה מזוהה עם התנועה האקולוגית והמגמה הירוקה. היא החלה להיות פעילה בנושא כמעט עם גילוי החור באוזון, אחרי ששהתה באוסטרליה בצילומי הסרט "זעקה באפלה". עם שובה לארצות הברית, התגייסה לארגון NRDC האמריקאי, במטרה להגביר את המודעות לבעיות אקולוגיות. בהמשך היא ייסדה את קבוצת "אימהות ואחרות" שנאבקה נגד הדברת מזון, בעיקר של תינוקות וילדים.

ובכל זאת, גם מי שלא צפתה בשום סרט של סטריפ, העונה החדשה של "שקרים גדולים קטנים" בהשתתפותה היא בהחלט ממתק לעיניים. אחרי שהעונה הראשונה זכתה בפרסי האמי והגלובוס הזהב, ובפרס לשחקניות ניקול קידמן ולורה דרן האדירות. לצידן ולצד ריס וויתרספון, סטריפ נכנסה לתפקיד מאתגר. בינתיים - היא מקבלת ללא ספק את השורות הטובות ביותר בכל פרק. האם אפשר להכין את המקום על המדף לפרס האמי הבא?