חובבי הריאליטי כבר יודעים, אין כמו קרבות רייטינג בין זכייניות כדי לקבל את הטראש שלנו צהוב ומזוקק כמו שאנחנו אוהבים. זה קורה פעם או פעמיים בשנה, כששני הערוצים המרכזיים משדרים במקביל תוכניות שנחשבות לבוננזה. בדרך כלל אצל רשת אלו 'הישרדות' ו'האח הגדול' ואצל קשת 'חתונה ממבט ראשון', 'הזמר במסכה' וכו'. הפעם נקלענו לקרב של שתי ענקיות ריאליטי (במובנים ישראלים, כן?) האח הגדול וחתונמי. ואכן בשני המקרים מנסים ללחוץ לנו על הרגש כמה שיותר כדי שנבחר טוב בשלט. כמו שזה נראה עכשיו, ברשת לקחו את זה צעד אחד יותר מידי.

זה התחיל איפשהו בשבוע שעבר כשהמנחים הודיעו שכל הדיירים יוצאים מבית האח, והמשיך לפרק בשבת בו כל הדיירים אכן יצאו מהבית, ונקלעו לסוג של מועצת שבט באיזור הדמדומים. באח הגדול איפשרו לנו הצצה קטנה למה שהלך שם והבטיחו שאת היתר נראה בתוכנית הבאה. הספיקה ההצצה הזאת בלבד להבין שאנחנו לא הולכים למקום טוב.

אתמול קיבלנו את זה לפרצוף. דיירי האח הגדול יושבים על הטריבונות ולירון ויצמן וגיא זוארץ משסים אותם אחד בשני, או לפחות מנסים. זוארץ ווייצמן לחצו על אייל ברקובר להגיד להם מי לא אומר "אמת". האחרון, שהשתתף בעבר בהישרדות ויודע איזה סחורה הוא צריך לספק, גמגם, התפתל, ניסה ולא יצא לו טוב. אולי כי בפנים הוא ידע שזה לא מחזיק מים. אחרי לחץ מתון הוא הפנה אצבע מאשימה לאור שפיץ, אולי המתמודדת הכי מתוקה בתוכנית. "אתם לא אומרים באמת את מה שאתם חושבים אחד על השנייה", סיכם.

אייל ברקובר. צילום מסך רשת 13

דייר דייר עברו המנחים וניסו לחלוב מי כועס על מי, למה ומתי. ז'קו על רומי, אורן על מאיה, כולם על אורן. בין לבין שמענו עקיצות על "חבורת הלאבי דאבי", ארבעה דיירים שהתחברו אחד לשנייה יותר מאחרים ומשתדלים להיות חביבים לבריות באופן כללי - חציית קו אדום כנראה לפי משתתפי התוכנית. הגדילה לעשות מירי כהן, מהחבורה הנ"ל, שפרצה בבכי קורע לב שהמשיך לכל אורך הפרק על כך שאנשים מעזים להאשים אותה שהיא אוהבת את החברים שלה יותר מדיירים אחרים. זהו, נמצא הנרטיב של העונה - מי שאומר שהוא רוצה להיות חבר של כולם, משקר.

כל העניין הזה של אמיתי יותר ופחות התחיל עם האב המייסד שי חי ופינתו כל האמת בפרצוף. אז, מידי שבוע, כשהוא היה צריך להעמיד את משתתפי התוכנית להדחה, הוא אמר להם מה הוא חושב עליהם בדיוק, ובצורה הכי כואבת שאפשר. הצופים התלהבו מהישירות של המתמודד ואיכשהו זה הפך לטרנד – האמת שלי. להגיד מה אתה חושב, גם, ובמיוחד, אם זה אכזרי. מאז בכל עונה יש את המתמודדים שעוטים על עצמם את גלימת הצדיק וצועקים "זאת האמת שלי".

מישהו חייב להגיד את זה. לומר מה אתה חושב על האדם שמולך ולפגוע בו תוך כדי זה הדבר הכי לא אמיתי שיש, ואפילו גובל בצביעות וניסיון להבליט ולהגדיל את עצמך על חשבון אחרים. תראו לי את האחד או האחת שמסתובבים ברחוב, בעבודה, ובכל אינטראקציה עם בני אנוש אחרים – ואומרים מה הם באמת חושבים.

בעונה הנוכחית, בניגוד למה שהפקת התוכנית ומתמודדים כאלו ואחרים מנסים לטעון, רוב הדיירים דווקא אמיתיים יותר מאי פעם ומתנהגים "כמו שהם בחיים". בכל מפגש עם אנשים שרק למדנו להכיר אנחנו נשמור את הקלפים קרוב לשרוול, נהיה נחמדים, מהוססים וננסה ליצור חברויות. לא ניקח שלט ונכתוב עליו את התחושות שכל אחד מעלה בנו, וגם אם יהיו כאלו שלא נאהב סביר להניח שנהיה מנומסים אליהם או פשוט נתרחק. וזה לא קשור לרוע ולצביעות, זה שילוב של חמלה, חשש, מנגנון הישרדותי ומיליון מגננות ושריונים שעטינו על עצמנו כדי לא להיפגע, וכדי לפגוע באחרים.  

הרגע הכי כנה ומקסים שהיה אתמול הוא דווקא התגובה של שפיץ לאותה מתקפה מהונדסת של ברקובר: "מפחיד אותי שיום אחד אתה תתהפך עליי אחרי שאני אפתח את הלב שלי בפניך ואשתף אותך בתחושות שלי". עכשיו תרימו את הראש ותסתכלו על האנשים סביבכם. עם יד על הלב - אתם לא מרגישים כמוה?