כשאנחנו צופים בתוכנית "חתונה ממבט ראשון" אנחנו יודעים מראש איך אנחנו רוצים שהזוגיות של הזוגות בתוכנית תראה  אנחנו רוצים שמתוך ההיי המטורף של פגישה ראשונה מתחת לחופה, יתחיל לו סיפור אהבה שיסחוף גם אותנו אל מעבר לאותם 42 ימי הצילומים. מה שאנחנו נוטים לשכוח הוא שלמרות שכל משתתף וכל משתתפת הגיעו לתוכנית כדי לעבור תהליך, לקלף את השכבות ולהבין מה הם יכולים לשנות בזוגיות – לא כל אחד מהם מוכן ויכול להיפתח כשהמצלמות רצות. ולכל אחד יש קצב משלו לעשות את הדברים. בעוד אנו צופים בתוכנית שנפרשת על כמה חודשים טובים, לבני הזוג בתוכנית היו סך הכל 42 ימים יחד כך שכשאצלנו עבר שבוע או שבועיים מהפרק הקודם בו ראינו אותם, אצלם עבר סך הכל יום או יומיים...

זוכרים את הגר וניר מהעונה הקודמת? רק אחרי שהמצלמות כבו וצוות הצילום טרק אחריו את הדלת, הגר נפתחה וקילפה את השכבות. לאורך כל ימי הצילומים היחיד שראה את הגר האמיתית כפי שהיא היה ניר. רק הוא ידע להמתין בסבלנות, לתת לה את המרחב ולהקשיב לה. רק הוא הבין שמאחורי מה שרואים בטלוויזיה, יש אישה אחרת לחלוטין. המקרה של ניר והגר, הוא דוגמא קלאסית לכך שמה שאנחנו רואים על המסך, שונה מאוד ממה שקורה בחיים האמיתיים.

חתונמי 3 צילום מסך קשת 12

חתונמי 3 צילום מסך קשת 12

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

בעונה הנוכחית נראה כי איתמר וקארין הם הזוג שמעורר את הדיון הסוער ביותר. נוסיף גם אנחנו כמה מילים... איתמר מבקש בית, רוצה אינטימיות אבל הוא לא מרבה במילים ולא מסביר לקארין בצורה ברורה למה הוא מתכוון. מה זה בית? מה המשמעות של בית ? מה הוא מסמל עבורו? איתמר לא מפרט מספיק ובצורה ברורה מה הוא צריך ממנה כדי להרגיש בזוגיות, כדי להרגיש בבית. הוא נותן דוגמאות כמו ללבוש טרנינג או לאכול אוכל מבושל. אבל הוא לא מסביר לקארין מה זה בית עבורו ולמה זה כל כך חשוב לו. לכולנו יש צרכים המבוססים על חוויות הילדות והבית ממנו באנו, כאן נעוץ השוני בין בני זוג וכאן גם האפשרות לשיחה אינטימית ומעצימה. בין השורות איתמר מבקש להסביר לקארין שהבישול והטרנינג הם סממנים לנוחות וקרבה. 'אני רוצה להרגיש הכי נוח איתך בעולם' הוא אומר לה במילים אחרות, אני רוצה שנבשל ביחד, שנרגיש הכי משוחררים ביחד, אבל היא מבחינתה – בוא נזמין וולט. כל אחד ואזור הנוחות שלו. כל אחד והדרך שלו להרגיש בית. מבחינת איתמר, קארין היא האישה הכי חזקה בעולם, אשת קריירה, טייסת – הוא לא מבקש ממנה שתהפוך את עורה ותהפוך לעקרת בית. איתמר רק מבקש שתרגיש בנוח בבית שלה. הרי בסופו של דבר – זה אמור להיות הבית של שניהם. 

נדמה שקארין מסתתרת מאחורי מסיכה וחשוב לה להיראות טוב תמיד. מדי הטייסת עוזרים לה להיראות ייצוגית, מכובדת, חזקה והאיפור עוזר לחיוך שלא ירד לעולם מהפנים. קארין יודעת שלא תצליח להוריד את ההגנות שלה בזמן הקצר שלהם יחד ולכן היא עושה עבור איתמר מחוות קטנות שמראות כמה היא חמה ואוהבת. גם כאן, כמו במקרה של הגר וניר, לוקח זמן רב לפתח אמון וחמלה עצמית כדי להרגיש בטחון גם בנראות פחות מדוקדקת ויותר נגישה לעולם הפנימי. אבל איתמר מרגיש שמדובר בהצגה. הוא רוצה שקארין תסיר את המסכה לא כי הוא מנסה להקטין אותה ולשנות אותה למה שהוא רוצה ואוהב אלא כי הוא רוצה קודם לראות אותה כפי שהיא באמת, להכיר אותה בלי כל המדים והמסכות והמגננות. הוא פשוט לא אומר את זה בצורה המפורשת וקארין לא מבינה, ובצדק.

כשעל המסך נמצאים גבר שלא מרבה במילים ואישה שלא מרבה בהבעת רגשות מה שנוצר הוא שיח חרשים. קארין בעצם אומרת לאיתמר 'אני מדברת בשפה זוגית שונה משלך. אני לא מכירה את העולם הזה שאתה כל כך שואף להיות בו'. איתמר נותן לקארין הזדמנות להוריד את כל המגננות, להיות חשופה, ללא מדים, ללא איפור ולהיות פשוט קארין. וכשהיא מנסה לרצות אותו, היא מנסה להיות קארין שנדמה לה שאיתמר יאהב ולא קארין האמיתית. אם אני אחשוף את עצמי, היא בטח חושבת לעצמה, הוא ילך ואני אספוג השפלה טלוויזיונית (זוכרים את מנור ואת בן?) אז כדי להימנע מפגיעה נוספת, קארין עוטה עליה עוד שכבת הגנה והופכת להיות אותה קארין שאיתמר מדמיין, כשבעצם הדבר הנכון לעשות הוא לקלף את השכבות של עצמה.

קארין מכינה ארוחה ביתית ומצהירה מראש, עוד לפני שאיתמר טעם בכלל, שזוהי הפעם האחרונה. תחשבו רגע עליו, הוא חוזר אחרי יום עבודה ורואה את קארין עומדת ליד הסירים. איזה כיף הוא בטח חושב לעצמו, הנה היא מנסה, הנה היא נפתחת, הנה היא לוקחת חלק בתהליך של להבין מה זה בית עבורי ואז כשהיא אומרת לו שלא יהיו עוד בישולים כאלה, מיד המחשבה שלו מתחלפת ל..רגע, מה הולך כאן? הכל הצגה? למה היא בישלה לנו ארוחת ערב אם היא לא מתכוונת להיות ככה בהמשך? הבלון שהתנפח בתקווה והתלהבות של הנה משהו חדש עומד להתחיל התפוצץ לאיתמר בפרצוף. וזה בכלל לא עניין של לצפות לחזור הביתה לבית נקי ואישה שמבשלת בטרנינג. הרי איתמר מבשל בעצמו. הבישול פה הוא רק סממן לקרבה ביניהם- שהיא בעצם חד פעמית ומפוברקת והעיסוק הוא בנראות או בעשית V על משימה של המחווה יותר מאשר ההתעמקות בצורך שלה. 

לאינסטגרם שלנו כבר התחברתם? הלינק ממש כאן

כששני אנשים מנסים להתקרב ולהכיר, הם חייבים קודם כל למצוא את השפה הזוגית המשותפת לאט ובקצב שלהם. הם צריכים יותר לשאול ולהתעניין, להבין מה קרה בעבר של כל אחד מהם שהשפיע על ההווה וישפיע גם על העתיד. זה לא תמיד מתאפשר על המסך, ובטח שלא בתוכנית ריאליטי. אנחנו חושבים שמה שאנחנו רואים בטלוויזיה הוא שידור ישיר של כאן ועכשיו, אבל אנחנו צריכים לזכור שמדובר בתוכנית שצולמה לפני שנה, עם אנשים שלא רגילים בהכרח לגעת בעצם פנימה לתוך פצע או כאב או חוויות טובות שמצביעות על צרכים ובחירות אישיות או לנהל את השיחות הכי אינטימיות ולחשוף את כל הסודות, הקשיים והפגיעות מול המצלמות.

החיים האמיתיים מתרחשים אחרי שהמצלמות כבות ואת זה אף אחד מאיתנו, גם לא קארין ואיתמר לא יכולים לצלם עבורנו. איתמר הוא לא נבל ואין צורך לשנוא אותו. קארין היא לא קורבן ואין צורך לרחם עליה. נסו לצפות בתוכנית מבלי לשים תוויות על איתמר, על קארין או על כל זוג אחר שבחר לעבור את תהליך ההתאהבות אל מול המצלמות. תיזכרו, זה לא רק שהם נחשפים אחד מול השני, זה לא רק שהם נחשפים מול המצלמות, הם נחשפים מול כל עם ישראל וזה לא פשוט.

נוגה טמיר יועצת זוגית ומינית-' בשביל הזוגיות' בשיח ומגע