אני חייבת לפתוח בווידוי: הצפייה בפרק של חתונמי אתמול היה עבורי סוג של התקף חרדה מתמשך, מהסוג שדני מרגיש כששני מסתכלת עליו. כן, חברים מישהו צריך להגיד את זה – הטיפול המשותף והכפוי של הזוגות היה מיותר, וההתעקשות של הפסיכולוגים שהמשתתפים יחשפו אחד בפני השני את כל הקלפים והפחדים שלהם היה צעד אחד יותר מידי. איך לומר, פחות 'תהליך' ויותר רייטינג.

אבל נחזור קצת אחורה. בפרק הקודם, כשסופ"ש הזוגות יצא לדרך כבר הבנו שכל המשתתפים מנסים לשדר פאסון. אף אחד מהזוגות לא רצה לשים הכל על השולחן ולהציף את הבעיות מול האחרים. ובאמת, רגע לפני שנפגשו עם השאר, כל זוג עשה בינו לבין עצמו סוג של הסכם לא כתוב - לא לחשוף הכל, לשמור אחד על השנייה, לא לשדר פגיעות, ולנצח (היי, איתמר וקארין) – כל זוג וסיבותיו שלו.

לאינסטגרם שלנו כבר התחברת?

ואכן כשהגיע רגע האמת, אפילו כמויות האלכוהול שזרמו במתחם לא גרמו לאף אחד לסטות מהתסריט שלו אפילו בטעות. קארין ושני, למרות הרגשות הברורים שפיתחו לבני הזוג, לא רצו להיראות "נואשות" וחזרו בהתאמה על מנטרות כמו "חומה" + נשימה עמוקה, ו- "קליל" עם מבט מזוגג, הדס ברוב אצילותה התאמצה לא לפגוע בשי, מעיין הודתה שזה לא מצליח אבל עומרי רק החזיק את עצמו מלהתפוצץ וברח מתי שרק היה אפשר, מנו צחקק עצמו לדעת ושיחק 'חפשי את הטבעת' עם ניצן, ועינת ולירון בעיקר התנשאו.

ומעל הכל ריחפו יעל ודני, צופים מהצד, מצקצקים ומנתחים כל צעד של האנשים שהפקידו אצלם את הלב לטובת "התהליך". יעל שיוותה לעצמה דמות של אמא אווזה כעוסה ומודאגת, ובכל פעם שאחד המשתתפים אמר משהו לא לרוחה נזפה והעירה. רגע השיא היה כשההפקה כינסה את הזוגות בלי להודיע להם מה קורה ושני המטפלים נכנסו בדרמטיות לחדר כאילו הם עומדים להוציא את כולם מהארון. את החרדה והמתח באותו רגע היה אפשר לחתוך עם סכין. ואפשר להבין.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by חתונה ממבט ראשון (@married_at_first_sight_il)

לאינסטגרם שלנו כבר התחברת?

למיטב הבנתי, מטפלים זוגיים, ומטפלים בכלל, לא אמורים לשפוט אלא להכיל ולתת זוויות ראייה חדשות. כל הרעיון הרי מבוסס על כך שאדם זר (ומלומד כמובן), כזה שלא מעורב בחיים שלך, יהיה אובייקטיבי ויידע לתת לך את העצות הנכונות. לא שיגיע יום אחד אליך הביתה ויספר להורים שלך איך לכלכת עליהם בטיפול ויכריח אותך להתעמת איתם. אני חושבת שכל אדם שהלך אי פעם לטיפול פסיכולוגי הצליח לאפשר לעצמו להיפתח רק כשהרגיש שלא שופטים אותו ושידע שהדברים שהוא אומר הם בינו לבין המטפל. נכון, אנחנו בכל זאת בתוכנית טלוויזיה שמשודרת בפריים טיים אבל גם כאן יש הפרדה בין החיים האמיתיים כביכול של הזוגות יחד, לבין מה שקורה ונאמר בחדר הטיפולים כזוג וכבודדים וכל אחד יכול להחליט מה הוא רוצה לפתוח ומתי אם בכלל. ואם כבר מדברים על תהליך, מי אמר שקארין צריכה לחשוף את הצלקות שלה בפני עינת, שמאנו חייב לדבר על רגשות עם איתמר ושכולם צריכים לדון ולדוש בעובדה שהדס לא נמשכת לשי? נכון, כולנו רצינו ששני תתייחס לעובדה שהזוגיות עם דני קשה לה ושהיא מרגישה שהוא לא שם, ושקארין תודה בפני עצמה ובפני העולם שהיא התאהבה ושאיתמר הוא זה שמציב בפניה חומה, אבל הן החליטו שהן עדיין לא מוכנות, וגם זה בסדר.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by חתונה ממבט ראשון (@married_at_first_sight_il)

בסופ"ש הזוגות הזה כולנו ראינו את עצמנו על המסך, את המפגשים החברתיים במהלכם אנחנו מציגים זוגיות קלילה בעוד שרגע לפני שיצאנו מהבית לא הפסקנו לריב, את העובדה שבקבוצה הכל כיף וזורם אבל כשאנחנו מגיעים הביתה אנחנו אומרים עד הסוף את מה שאנחנו באמת חושבים, ואת הפאסון שאנחנו מנסים לשדר לעולם. זה שבסך הכל מעיד על העובדה שאנחנו רוצים לשמור על עצמנו ולא להיחשף ולהיות פגיעים. להבדיל ממה שכולם עכשיו צועקים, הזוגות של חתונמי לא 'עשו הצגה' אלא דווקא התנהגו כמו בחיים האמיתיים ובסך הכל לא רצו שהמשתתפים האחרים ישפטו אותם רגע לפני שהם יוצאים לעולם וכולם עושים את זה.  

לאינסטגרם שלנו כבר התחברת?