כבר כשהתמנתה טל אוחנה לאישה הראשונה שכיהנה כראש עיריית ירוחם, והצעירה ביותר שעמדה בראש עירייה בישראל, היה נראה שעומדת בפנינו דמות מרעננת שהיא שילוב נדיר בין מסורתיות וקדמה. בסרטה של מוריה קור ששודר אמש בתכנית "זמן אמת", בכאן 11 קיבלנו הצצה אל התהליך שעברה אוחנה בשנתיים האחרונות בדרכה להגשים את חלומה ולהפוך לאמא, ואל המורכבות האדירה שטמונה בקבלת ההחלטה שלה, כאישה מסורתית, לבצע תהליך פוריות, כשהיא אינה נשואה.

מי שרואה איך האישה שעושה שינוי אדיר בעיירה הדרומית הקטנה, שניצחה את הקורונה במחוזותיה, ומביאה אליהם את הקדמה, לא תבין איך יש לה בכלל התלבטות לגבי תהליך הפוריות אבל אוחנה היא סוג של 'בת-כלאיים', במובן הטוב של המילה. היא אישה שטומנת בחובה שני עולמות שעל פניו נתפסים כמנוגדים, שבמהלך הזמן התמזגו בסינרגיה, שרק מי שחי את התרבות המקומית יכול להבין.

זה התחיל כשאוחנה ביקרה בבית סבתה זוהרה, לרגל הדלקת הנר האחרון של חנוכה. בתרבות המרוקאית מקובל לכתוב משאלה ולשים את הפתק על החנוכיה, המאמינים יספרו לכם על עשרות אלפי תפילות מופרכות שהתגשמו. האם אמונה התפלה עובדת? אני לא יודעת. אבל אוחנה ביקשה להקים בית בישראל, וזה אכן מה שקרה לה. ממש 'פתק שהופיע במערכה הראשונה סופו להתגשם במערכה האחרונה'.

זה ממשיך כשאוחנה מבקשת להתייעץ עם הרב שלה, לגבי הליך הפוריות. היא מסבירה בדקות מדויקת מאוד, כזו ששמורה למי שמבקשת לרקום בין שני העולמות האלו, בדיוק מה בתהליך ההלכה מתירה ומה לא. היא אינה מתנצלת על אמונתה, והקונפליקט האמיתי שסוער בתוכה עובר לצופה באותנטיות יתרה. לבסוף הרב מתיר לה להמשיך, ולא לחכות. הוא אומר לה שהזוגיות תגיע, שלא תפחד. בין לבין פוגשת אוחנה משקיעים זרים ומשכנעת אותם שירוחם היא היעד הטכנולוגי הבא של ישראל, וחונכת חממת טכנולוגיה לפיתוח קנאביס רפואי ושטחי אימון לרחפנים בעיר. השילוב ההרמוני בין קדמה למסורת מתנגן לאורך כל הסרט והוא חלק בלתי נפרד מהאישיות של אוחנה, וממה שהיא מביאה לעיר.

האוזן החילונית- פמיניסטית תצקצק ותגיד שהיא לא צריכה אישור של אף גבר מזוקן אם להביא ילד או לא, אבל היא כן. והדילמה שלה היא החיים של כל כך הרבה נשים בתרבות המסורתית. ואפשר לגחך, ולהרים גבה. אפשר גם לומר שעצם זה שהיא ביקשה אישור ואמרה שהיא תעשה כעצת הרב, זה מסר פגום. אני גם מבינה את הטענות האלו. אך עבור מי שחיה בתרבות הזו, זאת דילמה אמיתית, מחיי היומיום, שאוחנה, בדרכה, הצליחה לסייע בפתירתה ואולי - לא רק לעצמה. 

"זה לא קורה כאן הרבה. אין הרבה נשים שרווקות ובוחרות להביא ילדים לעולם באופן הזה. זה לא מקרה תדיר כאן" היא מספרת על ההחלטה להביא ילד לעולם כאם יחידנית. "לבחורה תל-אביבית, שגדלה בסביבה חילונית, אני חושבת שיש פחות התלבטויות. אני ראש עיר בעיירה מסורתית דתית. אני זוכרת את הרגע שאני יוצאת מהבית של הרב, והוא אמר לי 'את רוצה לפרוץ גדרי הלכה כשאת אישיות ציבורית מוכרת?'" מסבירה אוחנה על המורכבות. התיק שנושאת אוחנה על כתפיה לא גדול רק בשל ההחלטה או הניגוד ההלכתי שמתנגש עם עולם הערכים שלה. הוא גדול גם בגלל המחיר הציבורי שהיא עלולה לשלם. אני לא בטוחה שאנשים מבינים כמה ההחלטה שלה היא טאבו במחוזות הפריפריה המסורתית אבל אפשר להגיד בקול רם כי חלומה של אוחנה להפוך לאמא עלול לעלות לה במחיר כיסא ראשת עיר, לא פחות.

ולמרות כל אלו אוחנה הלכה על כל הקופה, ביצעה תהליך הפריה חוץ גופית, והפכה לאמא. הרגע הזה בו אוחנה חזרה לבקר את סבתה זוהרה כדי לבשר לה - "אני בהיריון", וזו משיבה בתום לב "אבל עוד לא התחתנת". אל הרגע הקטן הזה הזדקקה תרבות שלמה. מאות נשים שחיות את התרבות הזו ראו בעיניהן את הסבתא שלהם, ודמיינו איך אם היו בסיטואציה של אוחנה זאת הייתה התגובה המדויקת שהן היו מקבלות. "אני רוצה רק שנשמע שיהיה לך גבר" אומרת סבתא זוהרה, ולא כאקט של הקטנה. נכון שהפמיניסטית החילונית שבי רוצה לצעוק 'היא יכולה גם בלי', אבל המסורתית מעיירת פיתוח שבי יודעת שזה באמת מתוך רצון שיהיה לנכדה שלה טוב, אז היא מבקשת בשבילה בית ומשפחה כמו של כולם. וגם טל רואה את זה. "זאת המסורת" היא אומרת, "אני לא מתכחשת לתרבות שממנה אני באה. אני באה ממקום שיש סדר מאוד ברור באופן שבו מביאים ילדי לעולם" היא מסבירה. 

כיאה לסיפור הסינדרלה הפריפריאלי של אוחנה היא מצאה את שאהבה נפשה באמצע ההיריון והשניים נישאו טרם ילדה. למרות הכל, אוחנה הקימה משפחה מסורתית, כפי שחלמה עליה, וילדה את ביתה כשהיא אישה נשואה. התמונות מחתונת השניים היו תמונות יוצאות דופן, שכן אוחנה קיימה חתונה דתית, כשהיא נושאת בטן היריונית שאף אחד מהנוכחים לא יכל לפספס. עבור כמות האנשים הדתיים, חרדיים ומסורתיים שנכחו בחתונה בה הכלה בהיריון מתקדם, ולא מהבעל שעומד יחד איתה מתחת חופה, זה היה שיעור פוקח עיניים, אני בטוחה. "מאות נשים כתבו לי, כאלו שמגיעות מרקע מסורתי לרוב, דתי, ולפעמים חרדי. שהסיפור שלי נתן להן כוח" מספרת אוחנה. "ש נסיבות חיים שאנחנו צריכות להיות אקטיביות ביחס למציאות, ולא לחכות שהיא תקרה מאליה" היא מסכמת.

הסיפור של טל אוחנה הוא אגדה שיש בה הכל: החל מההצלחה שלה כראש עיר צעירה, וכלה בהגשמת החלום שלה להקים בית בישראל. למרות ואולי גם בזכות זה, הצליחה אוחנה להלך בין הטיפות בחייה ולרקום בזהירות עדינה את המסורת והקדמה, את טל אוחנה האישה ואת טל אוחנה ראש עיריית ירוחם, את ההלכה והמדע. בסופו של יום אוחנה היא בשורה חדשה וטובה עבור נשים בתרבות הפריפריאלית, והיא דוגמה לנשיות דרומית חדשה ואפשרית.

הפרק המלא זמין לצפייה ביוטיוב של "כאן" ובאתר.