המונדיאל הגיע אמש לסיומו עם ניצחונה ההירואי של נבחרת ארגנטינה על נבחרת צרפת, במותחן מורט עצבים שנמשך 120 דקות והסתיים בבעיטות פנדלים, ובכך הסתיים לו חודש של טורניר שסיפק הרבה מאוד כותרות, רגעים היסטוריים ואחוזי רייטינג חסרי תקדים. אך אחרי שהחגיגות ידעכו, למונדיאל הזה יש פוטנציאל לשנות כמה דברים בזירה המקומית שלנו, אלו שהשתתפו כצופים בלבד, ואם לשפוט על פי שידורי המונדיאל – כולנו רק יכולים להרוויח מכך. אני מדברת כמובן על הפאנל המקצועי שהיה אמון על שידורי המשחקים ושידורי האולפן מקאטר, ובו צפינו בשלוש נשים שעשו היסטוריה. הסגל המקצועי של כאן 11 אמנם מנה יותר גברים מנשים, זו האמת, אך עדיין, מעולם לא היו שלוש נשים בסגל הסיקור המקצועי של משלחת התקשורת הישראלית לגביע העולם. עובדה זו לבדה היא שבירת תקרת זכוכית, אך היא למעשה הרבה מעבר.

באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!

אשרת עיני, קארין סנדל ונדין אבו לבן הן שלוש הנשים שלקחו חלק במשלחת התקשורת הישראלית, והן לא היו רק 'תוספת' צבעונית שבאה לדבר עם האוהדים ולסקר את המתרחש ברשת, בדומה לשנים קודמות. הן היו חלק עיקרי ומשמעותי בפאזל הזה, כאשר כל אחת מהן הביאה את הזווית, הניתוח והידע שלה, והן עשו זאת בצורה אותנטית שאין שנייה לה. כך כמעט מבלי שנשים לב, עשו השלוש היסטוריה, כשהן מנרמלות באופן טבעי ונונשלנטי את נוכחותן מאחורי המיקרופון, מתייחסות במקביל לפיל בחדר ולרגעים יוצאי הדופן, ומסבות רגעי גאווה ונחת אדירים לכל אוהדות הכדורגל הישראליות.

רק עיני עמדה בעמדת הפרשנית גביע העולם הקודם. זמן קצר לאחר מכן היא הצטרפה לצוות הפרשנים של צ'רלטון (ספורט1) וכיום היא מפרשנת שם בקביעות. אם הפריצה של עיני לעמדת הפרשנית מעידה על מסלול מסוים אנחנו רק יכולות ויכולים לקוות שנראה גם את סנדל, קפטנית נבחרת ישראל, ואבו לבן, עיתונאית 'הארץ' ו'דה- מרקר' ופרשנית הכדורגל הערבייה הראשונה בישראל, במגרשים ובעמדות השידור, ושאחריהן יותר ויותר פרצופים נשיים יצבעו את שידורי הכדורגל. התרגלנו לחשוב שכדורגל הוא תחום גברי אך הוא מזמן כבר לא, וכאן 11 לא יכלו למצוא במה טובה יותר להוכיח בה את זה מאשר גביע העולם, בלא אחרת מאשר קטאר. 

הופעתן המקצועית והמדויקת של עיני, סנדל ואבו לבן היא ציון דרך משמעותי בדרך להפיכת הכדורגל בישראל לספורט שוויוני ללא הבדלי מגדר וזה קורה בעיקר בגלל העובדה שלא עשו מהנוכחות שלהן על המסך ביג דיל. כן היו רגעים משמעותיים ואייקונים כמו מילות הפרידה של סנדל מהפאנל רגע לפני ששבה ארצה או סרטון הפרידה של שרון דווידוביץ' מעיני כשעברה לפרשן מהאולפן שהפך ויראלי, אך ברוב הזמן הנוכחות של הנשים באולפן לא תויגה תחת שום כותרת אלא באה כמנה של תקשורת ספורט מקצועית ומדויקת, כזו שקהלי הכדורגל בישראל משוועים לקבל. במקביל לחברות הפאנל של תאגיד השידור כאן, גם פיפ"א תרמה את חלקה בהגברת הנוכחות הנשית בטורניר ובצוות השיפוט כיכבו שש נשים שאפילו ניהלו משחק שלהם עם צוות נשי כולו. כנראה שלנוכחות הנשית, הן מאחורי המיקרופון והן על הדשא, יש השפעה, כי אמש אפילו הסולטאן הקאטרי לחץ את ידה של עוזרת השיפוט שלקחה חלק במשחק הגמר, ואם זה לא תחילתו של שינוי, אז מה כן?

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)

"you can't be what you can't see" אמרה סנדל כשהיא מצטטת את מריאן רייט אדלמן כשנפרדה מהאולפן, וצדקה. הנוכחות שלהן על במת הכדורגל הגדולה בעולם לא חשובה רק כי היא מודל לחיקוי לנערה שאוהבת כדורגל וחולמת לשדר את המשחקים הכי חשובים בתחום. היא חשובה עבור כל כך הרבה נשים שרגילות לצפות בשולחנות מלאי גברים, ובמשחקי גביע העולם 2022 היה להן ייצוג, והיא חשובה כי היא פותחת את הדלת עבור נשים רבות שלא רק חיות ונושמות את המשחק , אלא מקצועיות לא פחות מכל ליהוק גברי שיכול היה להיבחר. ישכילו ערוצי הספורט השונים אם 'יחטפו' כל אחת מהן לשורותיהם, ויתרמו את חלקם בהפיכת הכדורגל לתחום שווה לנשים ולגברים כאחד.