ב-21-27 באוקטובר ייערך הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות. את הפסטיבל ייסדה עמותת "נשים בתמונה", שפועלת לטובת ייצוג הולם לנשים לפני ומאחורי המצלמה, ולטובת חלוקת משאבים הוגנים בין גברים לנשים בתעשייה.

עוד ב-Onlife:

במהלך הפסטיבל יוקרנו סרטים שבוימו על ידי נשים ומעמידים נשים במרכז. לרגל המאורע החלטנו להציג כמה במאיות צעירות ומבטיחות שסרטיהן יוצגו בפסטיבל לאחר שכבר גרפו פרסים ברחבי העולם. שננו את השמות כי אין ספק שעוד תשמעו עליהן.

רוני ריינהרץ

שירותה הצבאי כמדריכת צלפים שימש השראה לסרטה "רעל" שיוקרן בפסטיבל הנשים וזכה השנה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הצילום בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות, ואף הופיע בפסטיבל הסרטים בחיפה.

עלילת הסרט מתמקדת בבסיס צבאי בדרום הארץ, שם מתמודדת חן הטירונית עם עולמה הנשי והאנושי המתחיל להתפתח. המערכת הצבאית דורשת ממנה לאמץ התנהגויות גבריות בזמן שנשיותה עדיין לא מגובשת לגמרי. במקביל היא נדרשת להיות מדריכת צלפים והדבר מעורר אצלה שאלות לגבי השלכות התפקיד במציאות. מפגשים שונים במהלך הקורס מובילים את חן להתבוננות פנימית, שאחריה היא צריכה לקבל החלטה.

בנימוקי השופטים לבחירתו כסרט הטוב ביותר בפסטיבל שדרות נכתב כי "הסרט מצליח לשרטט דמות ראשית מורכבת ונוגעת ללב. באמצעות בניית דמות אותנטית ועולם משכנע סביבה מצליחה הבמאית לשאול שאלות על הצבא והחברה הישראלית, ולהציב סימני שאלה מול ערכים ותפיסות עולם שהשתרשו בהם. הסרט מעורר למחשבה ועושה זאת תוך שליטה בוגרת ומרשימה במרכיבי העשייה הקולנועית כולם".

ריינהרץ, 30, ילידת חיפה, היא בוגרת המחלקה לקולנוע ולטלוויזיה במכללת ספיר ומשמשת כבמאית, תסריטאית ועורכת.

מיה דרייפוס

עבור מיה דרייפוס, 38, זו אינה הפעם הראשונה שבה היא מציגה בפסטיבל סרטי נשים ברחובות. כבר ב-2005 הציגה את סרטה "ביקור חולים" וזכתה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר. הסרט זכה בפסטיבל קאן באותה שנה במקום השני בקטגוריית תחרות סרטי הסטודנטים. שנה אחר כך גרף שני פרסים נוספים: פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב ובפרס cilect (ארגון הגג של בתי הספר לקולנוע בעולם) לסרט הטוב ביותר. בקיצור, אפשר לומר שהסרט נחל הצלחה.

השנה היא חוזרת לפסטיבל עם סרט באורך מלא: "ההיא שחוזרת הביתה" ונראה שיש למה לצפות. העלילה מתמקדת בבימאית צעירה שבתום זוגיות ממושכת חוזרת לגור בדירה הקטנה והצפופה של הוריה בהרצליה. היא אמורה להקדיש את זמנה לכתיבת תסריט חדש, אך במקום זאת היא מסתגרת בחדרה, מתוסכלת, ובעיקר ישנה. הדברים משתנים כשהיא פוגשת את מנהל התיכון המקומי, גבר נשוי בן 50, ומתאהבת בו.

בסרט, שהופק בתמיכת קרן רבינוביץ', משחקים טלי שרון, אלון אבוטבול וליאורה ריבלין. הוא השתתף בפסטיבל ירושלים וזכה בפרס סרט הביכורים, בפרס השחקנית לטלי שרון ובפרס הצילום לשי פלג. כמו כן, הוא היה מועמד לפרס אופיר בקטגורית השחקנית הראשית לטלי שרון ולשחקנית המשנה לליאורה ריבלין. ריבלין גם זכתה לבסוף.

אלמורק מרשה

אסגדו האתיופית בת ה-47 מתפרנסת מניקוי בתי עשירים. בתה היילה בת ה-17 מגיעה לעזור לה לאחר הלימודים. כשהן מוצאות מיקרופון ליד מערכת הקולנוע הביתי בסלון, הן משתעשעות בו כאילו היו מרואיינות בטלוויזיה. ברגע של חוסר זהירות, נופל מסך הטלוויזיה ומתנפץ על הרצפה - כך מתחיל הסרט "אצלנו" של אלמורק מרשה שיוקרן בפסטיבל.

מרשה, 33, עלתה ארצה מאתיופיה בגיל 9. היום היא עובדת בתעשיית הקולנוע הישראלי, כותבת תסריט לסרט באורך מלא ומפתחת סיפורים לסרטים קצרים. לתחום הקולנוע החלה להימשך כשהייתה נערה ולמדה בפנימיית הכפר הירוק במגמת קולנוע.

במסגרת סיום לימודיה בכפר יצרה מרשה סרט דוקומנטרי בשם "פירסינג" העוסק בקישוטי גוף ומשווה בין תרבות קישוט הגוף האפריקאית לבין זו המערבית. הסרט זכה בתחרות פסטיבל ירושלים ב-1997 לסרטי בתי ספר וייצג את ישראל בתחרות תלמידים יוצרים בפינלנד. לאחר שירותה הצבאי, חברה מרשה ליוצרת הסרטים עדה אושפיז כתחקירנית ומתרגמת בצילומי הסרט "אירוסי דמים" שעוסק בקהילה האתיופית בישראל.

ב-2003 החליטה מרשה להפוך את הקולנוע למקצוע והחלה ללמוד במכללת תל חי לימודי קולנוע וטלוויזיה. בסוף תקופת הלימודים צילמה את הסרט "מולו" שהשתתף בפסטיבלים בישראל ואף זכה לציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בתל אביב.

מרשה המשיכה את לימודי הקולנוע בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בירושלים. בשנה השלישית יצרה סרט קצר בשם "קורקי", סיפור על שתי ילדות שמתרחש בשכונת עולים אתיופים. "קורקי" השתתף בפסטיבל קולנוע ירושלים, ויסבאדן ומונטריאול קנדה. בסוף תקופת הלימודים צילמה מרשה את "אצלנו", שנבחר להשתתף בפסטיבל הנוכחי.

גן דה לנגה

גן דה לנגה סיימה את לימודי הקולנוע בבית הספר סם שפיגל בהצטיינות. "בבגה", סרט הגמר שלה, השתתף בתחרות סרטי סטודנטים בפסטיבל קאן 2013, היה מועמד לפרס אופיר 2013, זכה בפרס פורום מבקרי הקולנוע של פסטיבל תל אביב ובציון לשבח בפסטיבל ירושלים. כמו כן, הוא התקבל לפסטיבל סרטי הסטודנטים במינכן, לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בצרפת, ולפסטיבל הסרטים באיטליה. תלמידה מצטיינת, כאמור.

כעת, מגיע הסרט גם לפסטיבל הנשים ברחובות והוא מומלץ בחום. במרכז העלילה נמצאת בבגה, אישה פראית ומוזרה שחיה לבדה ביער. בשיטוטיה היא נתקלת בגופת עלם יפה תואר. היא מחזירה אותו לחיים ובזמן שהיא מטפלת בו הם מתקרבים.

פרט ללימודיה וליצירת סרטים דה לנגה גם הקימה ומפעילה יחד שותפתה עם קארן דוידוף את סטודיו "מעבדת הירח" לפיסול, לציור ולבנייה של סטים, אפקטים ואביזרים מיוחדים לקולנוע ולתיאטרון.

יעל דותן

יעל דותן, 26, מעבירה את ימיה כמורה לקולנוע ואת לילותיה בכתיבת תסריט הפיצ'ר הראשון שלה המבוסס בחלקו על זיכרונות ילדותה שבמושב ירקונה, שבו היא מתגוררת עד היום.

דותן, בוגרת המחלקה לקולנוע בבית ספר לאמנות המדרשה במכללה האקדמית בית-ברל, כתבה וביימה כמה סרטים קצרים במהלך לימודיה. אחד מהם, "ג'ואנה לומדת לשחות", סרט עלילתי באורך 20 דקות, יוקרן בפסטיבל.

במרכז העלילה ניצבים אילן וג'ואנה. אילן יושב ובוהה בבריכה הריקה שמולו. בכל יום הוא מתעקש לנסות להדליק סיגריה לבד, ובכל יום הידיים שלו ממשיכות לבגוד בו. ג'ואנה יושבת לצדו, מסתכלת על גופו הצנום המונח בכיסא הגלגלים. בחצר שפעם היתה מלאת חיים נשארה רק הבריכה הריקה, שנפרשת כמו תהום המתבוננת בשניהם יושבים על המרפסת, שני זרים, שותים מים בכוסות קש, ומחכה שמישהו מהם כבר יקפוץ פנימה.

הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לסרטי נשים ברחובות: 21-27 באוקטובר. אירועי המחווה בתל אביב:  27-29 באוקטובר. הטבה מיוחדת  לגולשות און לייף: 100 כרטיסים זוגיים. 

אתר הפסטיבל