באחד מהסרטונים שהפכו ויראליים באינטרנט בחודש האחרון הזמינה אלן דג'נרס לתכניתה את הדוגמנית טניה מארי קלר, שם "גדול" הרבה פחות מאלו המאכלסים על פי רוב את הספות בתכנית האירוח שלה, לאחר שהאחרונה כיכבה בפרסומת מטעם רשת הקניות הענקית Target.

בפרסומת הופיעה קלר עם זרועות שהוארכו באופן מעוות ממש, ומפשעה שקוצצו ממנה בבירור כמה וכמה פיקסלים עם פוטושופ. במקום ראיון נוקב על כמה שזה לא לעניין, כשיצאה הדוגמנית המהממת אל קדמת הבמה קיבלנו שיעור משעשע אך מאלף לגבי איך היה נראה יציר הפוטושופ בחיים האמיתיים: ההפך מ"רגיל", ההפך מסטנדרטי, אבנורמלי ואת האמת? בכלל לא יפהפה. המשימה של אלן הוכתרה בהצלחה.

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות למקרים בהם רותמת דג'נרס את התכנית שלה, הכשרון שלה או הפרסום שלה לטובת מטרות חברתיות חשובות. נראה שדג'נרס מתעקשת פעם אחר פעם להעלות לדיון הציבורי נושאים ומטרות שאינם "סקסיים" בעליל. ייתכן שהסיבה לכך נובעת מהעובדה שאלן בעצמה אינה הדמות ההוליוודית הטיפוסית: לסבית מוצהרת, טבעונית, אקטיביסטית לטובת זכויות בעלי חיים, פמיניסטית בלתי מתנצלת ואישה בעלת מראה חיצוני וסגנון לבוש שמאתגר את גבולות המגדר ואינו עומד בסטנדרטים ה"נשיים" הנוקשים שמציבה הוליווד.

בלי בדיחות ציצים, תודה

קצת קשה להאמין שעבר כל כך הרבה זמן, אבל אלן דג'נרס נמצאת בשטח מעל 30 שנה: היא החלה את דרכה כקומיקאית ב-1981, ועשתה היסטוריה כשהייתה הקומיקאית הראשונה שהוזמנה אחרי קטע הסטנד אפ שלה אל הספה של ג'וני בתכנית המיתולוגית של ג'וני קרסון. בתחילת דרכה בלטה דג'נרס בעיקר כי הייתה קומיקאית אישה, שהקפידה על סטנד אפ מתוחכם ואינטלקטואלי, בתחום של גברים שנשענו באותה תקופה כמעט תמיד על הומור סקסיסטי ובדיחות ציצים צפויות.

"רוב הקומדיה מבוססת על צחוק על חשבון מישהו אחר. אני רואה את זה כסוג של בריונות, באופן משמעותי. רציתי להיות דוגמה לכך שאתה יכול להיות גם מצחיק וגם נחמד, ולהצחיק אנשים בלי לרמוס מישהו אחר בדרך", סיפרה באחד הראיונות המאוחרים יותר שערכה. דג'נרס עשתה את דרכה מעלה בעבודה קשה, תוך השתפשפות במועדוני סטנד אפ קטנים, ולבסוף כאמור זכתה לקבל תכנית משלה, "אלן", שהייתה אמורה להפוך, במובן מסוים, לגרסה הנשית ל"סיינפלד". "אלן" עלתה לאוויר ב-1994, בדיוק לפני 20 שנה והפכה את דג'נרס לשם שגור בכל משק בית אמריקאי.

כמה עונות מאוחר יותר יצאה אלן מהארון, בחיים וגם בתכנית הנושאת את שמה, והשאר כמו שאומרות הקלישאות – היסטוריה. היא הפכה לדוברת בולטת של הקהילה הלהט"בית ומשך שנים אחדות שילמה את מחיר הכנות שלה, שהתבטא בצניחת רייטינג ופופולריות, כולל ביטול הסיטקום באופן מביש. בסופו של דבר ניצחו האמת והכשרון והיא שבה למסך כמנחת טוק שואו מצליח ומנחה אורחת של הטקסים הגדולים והחשובים ביותר בעולם השואו ביז, ומאז לא עזבה את המרקע.

ד"ש מאשתי, פורשיה

כמו כל סלבריטי בקנה המידה שלה, גם אלן זכתה לאורך השנים להתעניינות צהובה בחיי האהבה שלה. מאז שיצאה מהארון הספיקו הטבלואידים לתעד את מערכות היחסים שלה עם השחקניות אן הייש ואלכסנדרה הדיסון, עד לנישואיה המפורסמים ב-2008 לפורשיה דה רוסי, כוכבת "אלי מקביל". השתיים הפכו לזוג הוליוודי מהמניין, כולל השמועות העקביות על פרידה ובגידות, והקשר שלהן הוא אחד מהייצוגים הלסביים הבולטים במדיה האמריקאית, אם לא הבולט ביותר.

 

הזוכה האמיתי באוסקר 2014

תשכחו מ-12 שנות עבדות או ממתיו מקונוהיי. הזוכה הכי גדול בטקס האוסקר 2014 הוא המהלך הפרסומי המבריק של סמסונג והסלפי הכי גדול של אלן דג'נרס

לטור המלא

 

נראה שהתרומה הגדולה ביותר של אלן דג'נרס היא בעצם העובדה שהיא ממשיכה להיות עצמה, בכל מחיר, גם כשזה אומר שהיא עלולה להפסיד מזה הרבה מאוד כסף. כשפנתה אליה יצרנית העטים המיתולוגית BIC די שתעמוד בראש מסע פרסום לשיווק של עטים מטופשים ש"נוצרו בשביל נשים", למשל, היא הפכה את הפנייה לסשן הגחכה מבריק של החברה והמוצר המיותר והסקסיסטי ("ולחשוב שכל הזמן הזה השתמשנו בעטים של גברים!"). הנאמנות העצמית הזו, שמגיעה בשלב בו אלן כבר מזמן מרגישה נוח מאוד בעורה שלה, הייתה ברורה גם בטקס האוסקר האחרון, אותו הנחתה דג'נרס לטוב ולרע כמין ספיישל של התכנית הרגילה שלה, תוך החלפת חליפות גבריות אל מול ים שמלות הערב והנצנצנים המקיף אותה, ולא נראתה לרגע מוטרדת מהעובדה שעשרות מיליונים מסביב לעולם עשויים לבכר דווקא את הפאייטים.

לא פוליטית, פשוט איכפתית

זהו סוד הקסם של אלן דג'נרס: היא כבר איבדה הכל פעם אחת, והיא לא מפחדת מהאפשרות להפסיד. כישרון, כנות, חוצפה, אמת והרבה קסם אישי, לצד נחישות והתמדה, הם כנראה שהפכו את הטום בוי מלואיזיאנה לאחת הקומיקאיות האהובות, המובילות והמוכרות בשואו ביז האמריקאי;"אני לא אקטיביסטית, אני לא מחפשת לעורר מחלוקות, אני לא אדם פוליטי. אני אדם איכפתי", אמרה דג'נרס בעבר, ונראה שכך היא פשוט מצאה את הנוסחה שמאפשרת לה להתלוצץ עם גדולי הסלבריטאים רגע אחד באולפן הממוזג, ולהבחר לאשת השנה של ארגון PETA בשל פעילותה שנייה אחרי זה, הנוסחה שמאפשרת לה גם להנחות בפעם השנייה את טקס האוסקר (במהלכו שברה את שיאו של הנשיא אובמה לשיתופים של תמונה בטוויטר), וגם לתקוף, בשעת הצורך, את המפרסמים והמותגים הגדולים באמריקה ולשים אותם במקומם הראוי.

"אני עובדת מאוד קשה לנסות ולראות את התמונה הגדולה ולא להתקע על אגו. אני מאמינה שכולנו כאן במטרה מסויימת, והיא משתנה מאדם לאדם... כשאתה מתחבר לאהבה והחמלה הזו, אז הכול נפתח בפנייך", סיכמה דג'נרס את דבריה בראיון שהעניקה במסגרת יחסי הציבור לאוסקר לאחרונה, וכשהיא אומרת את זה כמי שלרגע כמעט הפסידה הכל באמת בשל אותה כנות, אהבה וחמלה – זה נשמע פחות ניו אייג'י, אפילו לציניקנים מוחלטים. לנו נותר רק לקוות שהיא תמשיך לעשות עבודה כל כך טובה – פשוט בלהיות עצמה, כדי שלנו ולאחרים יהיה אולי קצת יותר קל להיות עצמנו, עכשיו ובימים אחרים.