האם אתם הורים שדוחפים את הילד להישגים? רוצים מאד שהילד יצליח? מרגישים תחרות עם ההורים האחרים בכיתה ועם ההישגים וההצלחות של ילדים של אחרים? מרגישים לחץ ורצון להספיק ולהשיג כמה שיותר? מרגישים הורים טובים כאשר ילדכם מצליח ומשיג הישגים? מצטיין בלימודים ואתם מתמוגגים ורוצים שזה לא יגמר לעולם? אם עניתם "כן" על אחת או יותר מהשאלות הללו, כנראה שאתם הורים כמו רוב ההורים היום.

עוד באון לייף: 

אנחנו חיים בחברה מאד תחרותית. אנחנו דור של הורים שאנו עצמנו רודפים אחרי ההצלחה, מתאפיינים בפרפקציוניזם ובחתירה למצוינות. בעיניי זה קצת בעייתי ואסביר למה: אחת הבעיות של החברה שלנו היא שאנחנו כל כך עסוקים בהצטיינות ובהערכה חיצונית, שאיבדנו קשר עם עצמנו, ועם הדברים שעושים לנו טוב. בחרנו מקצועות ?נחשבים? כאלו שיש בהם כסף טוב או הערכה וכבוד, ובדרך איבדנו את החיבור לתשוקות ולרצונות שלנו. לא בהכרח הישגים יוסיפו לנו אושר, הרי יותר ויותר אנשים מוצאים שיש להם הכל אבל הם עדיין לא מאושרים. הרבה סובלים מדיכאון ומתחושות של חוסר שביעות רצון מהחיים שלהם. ובמציאות כזו חשוב שנחשוב על הילדים שלנו - איך אנו רוצים לגדל אותם ואילו חיים אני רוצים לאפשר להם בהמשך.

אחד הדברים הכי חשובים שכדאי להנחיל לילדנו הוא אומץ והיכולת לקחת סיכונים מחושבים. רוב המצליחנים שאנו מכירים היום חוו בחייהם הרבה כישלונות. היכולת להמשיך ולנסות ולא להתייאש לצעוד קדימה בנחישות ולא לקחת קשה ניסיונות כושלים, היא יכולת מנבאת הצלחה. אנו יודעים היום שהדבר הכי טוב שנוכל להעניק לילדנו הוא אינטליגנציה רגשית. אינטליגנציה רגשית כוללת בתוכה את היכולת לדחות סיפוקים, להתמודד עם תסכול ואכזבה ועוד יכולות שעוזרות לאדם להסתגל למציאות משתנה ולהסתדר עם מגוון רחב של סיטואציות ואנשים. זה בעצם מנבא מספר אחד של הצלחה. אנחנו יודעים שעולם העבודה דינמי מאד ומשתנה בקצב ועובדים יצטרכו כל הזמן להמציא את עצמם מחדש ולהיות יצירתיים עם יכולת להסתגל ולהשתנות. כדי לעשות את זה צריך להיות מוכן להסתכן, צריך אומץ. מה שאנחנו לא רוצים זה לגדל ילדים שמפחדים. מפחדים להיכשל. מפחדים להצליח. מפחדים לקחת סיכון. מפחדים לעשות צעדים שהם לא בטוחים בהם במאה אחוז. מפחדים לשמוע "לא". מפחדים מביקורת. כאלו שכל הדימוי העצמי שלהם בנוי מדברי שבח של אנשים חיצוניים ואין להם אמונה פנימית במי ובמה שאתם.

לכן מה שאני מציעה זה לאפשר לילדים להיכשל. לאפשר להם לקחת סיכון ולטעות. ולהעביר להם את המסר  שמטעויות לומדים ומשתפרים. שכישלונות הם חלק מהדרך ולא צריך לפחד מהם. להיפך, כשאתה נכשל כנראה שניסית. אם זה לא הלך, תלמד מזה, תשפר, תשכלל ותמשיך הלאה בדרך יותר מתאימה. זה עדיף מלשבת בבית ולא לפעול או לפחד לקחת צעד.

ספרו לילדים על ניסיונות כושלים שלכם, על טעויות שעשיתם, דברים שלא עבדו ובכל זאת לא ויתרתם והמשכתם להאמין בעצמכם ולהיות נחושים להצליח. סיפורים כאלה יעודדו אותם לראות כישלון כחלק מהדרך. במקום לחשוב שאם נכשלתי אני כישלון, הם יפנימו שאם נכשלתי כנראה שאני צריך ללמוד מזה משהו לפעם הבאה. שזה לא ישבור אותי ולא יגדיר אותי, אלא יעשה ממני אדם יותר חזק שמסוגל להתמודד ולהתגבר על מכשולים בדרך ליעד הנכסף.

תזכרו שזה השיעור הכי טוב שתוכלו להעניק לילדכם במיוחד בעולם כמו שלנו. וראיה אופטימית ואינטליגנציה רגשית שווה הרבה יותר מכל ציון 100 במתמטיקה או במדעים. ואם תצליחו לתת את המתנה הזו לילדכם, נצליח לשנות לדור הבא את מציאות חייהם. כנראה שהם יהיו הרבה יותר מאושרים, גם אם הם יהיו פחות הישגיים.

חשוב שאנחנו כהורים נזכור שהילד שלנו הוא לא שלוחה שלנו ולא נולד כדי להגשים את חלומותינו. לילד שלנו יש את הדרך שלו לעבור. הצלחה שלו לא מגדירה אותנו וגם לא כישלונותיו. אנו כהורים צריכים לזכור זאת ולצאת מהמרוץ ומהתחרות של מי מהילדים יותר מוצלחים. עלינו לאפשר לילדים שלנו להיות מי שהם. לעבור את הדרך שעליהם לעבור ולהיות מספיק אמיצים כדי לפעול בלי לפחד לאכזב או להיכשל. עלינו לאפשר להם להתמודד עם כישלונות וטעויות מבלי להתייאש או להסיק על עצמם מסקנות קשות.

דווקא מהקושי ומההתמודדות עם אתגרים הם יתחשלו ויתחזקו כבני אדם. היכולת לצאת מקושי וממשבר מחוזקים היא היכולת שתחזק את ביטחונם העצמי והאמונה בעצמם שהם יכולים להתמודד ולסמוך על עצמם להתגבר. עם יכולות כאלה הדימוי עצמי עולה וכך גם תחושת הסיפוק והאושר. ואת זה אנחנו כל כך רוצים לראות אצל הילדים שלנו.

אז רוצים שהילדים שלכם יהיו מאושרים ובעלי בטחון עצמי? תנו להם להתמודד, לטעות ולהיכשל! עודדו אותם על האומץ, הנחישות, וההתגברות על מכשולים. אפשרו להם להיות מי שהם, מחוברים לתשוקות שלהם ולמדו אותם לא להשוות את עצמם ולא להתחרות עם אף אחד וגם לא להתייחס לדעות חיצוניות. ההשוואה מיותרת כי לכל אחד יש את המסע שלו והדרך שלו לעבור. כל אחד הוא שונה וייחודי ובעל יכולות וכישרונות אחרים. עודדו אותם על הדרך, ההתקדמות לעומת עצמם, ועל המאמץ והנחישות. פחות חשובה התוצאה. 

##

נגה בירן היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים