סליחה מהילד שהלוואי שהיה לי
יקר שלי, סלח לי, אין לי די כסף לקנות אותך וזה יקר. הסכום הוא בסביבות 150 אלף דולר. אנחנו יכולים לוותר על הבית שאנו גרים בו לטובת זה, אבל מה זה יהיה שווה אם יהיה לנו אותך ולא נוכל לתת לך קורת גג. אלירן ברהום במכתב מרגש לילד שהוא כל כך רוצה- ואיננו
סליחה
סליחה ילד שיכל להיות שלי.
סליחה שלא הצלחתי ולא מצליח להביא אותך אלי.
באמת שרציתי ורוצה לתת לך חיים ולתת לך את עצמי כאבא.
אל תחשוב שוויתרתי אבל לצערי הזמן לא לטובתנו.
אני ואביך השני מתבגרים.
כמה דיברנו ועדיין מדברים עלייך. אני יכול גם לגלות שחלמתי עלייך כמה פעמים. אני מאמין שגם אביך השני חלם עלייך. כי שנינו רוצים אחד שכמוך.
כשהכרתי את אבא והתאהבתי בו, האמת שהדבר השני שחשבתי עליו שוואלה איתו הייתי רוצה לגדל אותך (כי הוא אדם מדהים ושזכיתי).
יקר שלי, סלח לי, אין לי די כסף לקנות אותך וזה יקר. בבירור האחרון שעשיתי, הסכום הוא בסביבות 150 אלף דולר (פונדקאות). אנחנו יכולים לוותר על הבית שאנו גרים בו לטובת זה, אבל מה זה יהיה שווה אם יהיה לנו אותך ולא נוכל לתת לך קורת גג.
כשעזבנו את תל אביב ועברנו דירה, אחד הדברים שחשבנו שהנה יהיה לנו עוד חדר בשבילך והוא מחכה לך (אל תגלה לאף אחד, אבל כן יש בבית כמה משחקים שקניתי עלק בשבילי אבל תכלס הם בשבילך!).
שכחתי להגיד לך, יש לך אח גדול על 4 שמתפנק על חשבונך. אם היית פה היינו מפנקים את שניכם מבטיח (לבינתיים רק הוא נהנה).
אגב אם אתה שואל את עצמך למה לא בחרנו להביא אותך לעולם עם אמא, ההסבר הוא פשוט. אני ואבא רוצים אותך רק שלנו, בלי לחלוק בך ולא מגיע לך להיקרע בין 3 אנשים. גם ככה אנחנו חולקים את חיינו עם הסביבה שלא תמיד מפרגנת ואוהדת אותנו.
וחוץ מזה אמא לא ממש צריכה אותנו היא יכולה לעשות לך חברים ולבחור אותם מרשימה.
ולא, לא חשוב לנו שתהיה ביולוגי שלנו. אלא בסך הכל רצינו בך, לתת לך אהבה ולהעניק לך מחוכמת חיינו.
רצינו נורא לאמץ אותך, לבחור בך, להיות שלנו כי אתה מיוחד. (אבל המדינה בה אני ואביך נולדנו לא מאפשרת זאת).
אני מקווה שההורים שאתה חולם עליהם אכן יקבלו אותך כי לא מגיע לך להישאר שם בבית היתומים ושכן תוכל לגדול בעולם טוב יותר.
אני מתאר לעצמי שלא במקרה אבא בחר לעבוד בחינוך והוא תותח בזה ומשקיע את כולו בילדים שנהנים ולומדים ממנו. בטוח שאצלו תהיה מספר אחד.
אגב, גם אני נמצא כל יום במחיצת ילדים ורואה אותך ביניהם. כן, אני גם משחק איתם. לא פעם זלגה לי דמעה כי נעלמת לי שם ביניהם.
יש גם פעמים שבגינה פה ליד, בעיקר בלילות, בטיולים עם אחיך על 4, אני יושב על הספסל וחולם שאתה מתגלש במגלשה שמולי ועוקב אחרייך שאם במקרה תמעד אני אהיה מוכן לקפוץ ולתפוס אותך לפני הנפילה.
אני לא יודע אם נצליח אי פעם להגשים את החלום ולשמוע את מילת הכבוד "אבא" אבל אני רוצה שתדע ששם עמוק בלב אני ואבא מאוד אוהבים ומחבקים אותך.
אה כן, גם נרשמנו בכמה עמותות והיינו בכמה מפגשים לגבי אומנה ובאלגנטיות גרמו לנו להבין שאין צ'אנס שיעזרו לנו.
למרות שסיפרו לנו שהיה תקדים של גבר יחידני שהצליח לאמץ.
לא נראה שאני ואבא נפרד בקרוב אז זו בעיה ולשקר למדינה על מי ומה שאנחנו, אנחנו לא מוכנים.
אתה גם לא תמצא אותי כבר במצעדי גאווה כי ואללה הם לא משרתים שום אינטרס משותף לי ולך.
מקווה בשבילך שכשתגדל המדינה, הסביבה וכל היקום יאפשר לך להיות מי שאתה ומה שאתה בלי שתלחם ושהמלחמות שאנחנו נלחמנו והעלבונות שספגנו אכן יהיו לך לעזר במהלך חייך.
ראיתי גם כמה אבות שמנסים לעשות גיוס המונים נכון שזה יכול להיות פתרון אבל אני לא רוצה שתהיה ילד של כולם אני רוצה אותך רק שלי.
אני לא מבקש מהסביבה לרחם עליי או עלינו שאין לנו אותך...
מה שכן, אולי שינסו להבין אותנו ולמה לפעמים החיוך קצת נעלם.