הדבר היחידי שסקסי יותר מגבר שאוהב ילדים קטנים, הוא גבר שאוהב ומכבד את אמא שלו. ההורים שלנו הם הצצה להיסטוריה ופתח לניבוי העתיד. הוא יקריח כמו אבא שלו עוד עשרים שנה וכן, היא תקבל את התחת של אמא שלה בירושה. כנ"ל לגבי חשיבות התא המשפחתי בחיים שלנו. כל אדם שנותן לאמא שלו יחס של מלכה, יישא גם אותך על כפפות של משי. רבות דובר על חתונה, מלחמות פרצו בגלל כלות עצבניות ואם נשפוט לפי ההיסטוריה, מה שיישאר אחרי שהעולם הזה ייחרב הוא הג'וקים והיריבות האינסופית בין הכלה לחמות. הצרה מתחילה כששני הצדדים לא פתוחים לשינויים והסטטוס קוו שהיה קיים עד עכשיו, נהרס כליל. משפחות ברות המזל מצליחות לשמור על שקט תעשייתי, גם אם מזויף לפעמים ואלו שהחיים לא חייכו אליהם, מתפללים ליתמות.

הדוגמא הספרותית הטובה ביותר שיש לנו לכלה וחמות, הן נעמי ורות. אחרי שבעלה של רות, הבן של נעמי, נהרג, רות נשארת לצד חמותה וחוזרת ביחד איתה לבית לחם. היא מקריבה את שארית חייה כדי לכאוב את כאבה יחד עם נעמי. כמובן שאחר כך, בהוראת חמותה להתקדם הלאה בחיים, היא מתחתנת בשנית עם ניצוצות בעיניים ולבבות באוויר. כל הרעיון של חתונה הוא הכרזה פומבית של הזוגיות שלכם, מיסוד היחסים אל מול האלוהים הספציפי אצלו אתם מנויים וקשירת המשפחות זו בזו, עם או בלי הסכמתן. על מנת לצלוח מערכות יחסים ארוכות טווח יש להבין שכשאת מתחתנת עם בן הזוג שלך, את מתחתנת גם עם המשפחה שלו.

"לא סובלת אותה"

למצוא נשים שיסכימו לשפוך את הלב ולספר לי את כל סיפורי הזוועות על החמות שלהן הוא לא דבר קשה, הבעיה מתחילה שכשמציעים להן לעשות זאת עם שם מלא ותמונה. "נראה לך? ולהוסיף עוד שמן למדורה עם המשוגעת הזאת? גם ככה אני לא סובלת אותה" צועקת עליי שני (שם בדוי), בת 38 מתל אביב. "גיהינום אני עוברת איתה. אחרי הולדת הבן השני שלי היא לא הסכימה לבוא לבקר אותנו מחשש להידבק באיזה חיידק בבית החולים וביום שהשתחררתי טלפנה כדי לצעוק עליי על זה שאנחנו נוסעים הביתה במקום ללכת לבקר אותה. אני רק אציין שהיא גרה במרחק שלוש שעות נסיעה, כן? בפעם הראשונה שפגשתי אותה היא הסתכלה עליי באמצע הארוחה ואמרה "לא ידעתי שאת כזאת. עם דעה". ומה עם הפעם ההיא שנסענו לבקר אותה, הגענו אליה הביתה וגילינו שהיא נסעה לטיול של שלושה ימים. את יודעת?", מסתכלת עליי ש' בתסכול, "היית חושבת שחמות שגרה רחוק לא תצליח למרר לך את החיים, אבל הנה. גם חמות שגרה בצד השני של העולם, אם היא זונה היא זונה".

כלה וחמות

"היית חושבת שחמות שגרה רחוק לא תצליח למרר לך את החיים, אבל הנה". צילום אילוסטרציה: shutterstock

שני לא לבד ורוב הנשים ששאלתי אותן ככה, על הדרך, מה טיב היחסים שלהן עם חמותן, לא בישרו טובות. "אצלנו הבעיה אחרת לגמרי. לבעלי הייתה חברה בתיכון שאמא שלו מאוד אהבה. אחרי שהוא התגייס הם נפרדו ומאז היא זוכרת אותה כעילוי כל החברות. עברו יותר מעשרים שנה, ואני עדיין שומעת כמה קרן הייתה מקסימה ואיזה יופי של גזרה הייתה לה. אני שונאת את קרן. שתמות.", מתמרמרת לי הילה (שם בדוי), בת 44 מראשון לציון. מסורבת נוספת לראיון עם תמונה. "את לא מבינה. אני אמנם מתבכיינת לך כאן עליה, אבל מעל פני השטח הכל נראה בסדר. אני לא יכולה לפרסם לכל העולם את האמת. גם ככה המצב בינינו עדין. השלמתי עם העובדה שהיא לא אוהבת אותי וזה בסדר. את יודעת למה? כי אני זו שנכנסת עם הבן שלה למיטה כל לילה. אגב, סיפרתי לך שהיא הזמינה את קרן לחתונה שלנו מבלי ידיעתי? ואז באה להפגיש בינינו אחרי החופה וטרחה לציין בפניה כמה מזעזע אני מבשלת. נורא מתחשב מצידה, לא?", אומרת הילה בציניות גמורה ומגלגלת עיניים.

מכל השיחות הללו בלטו בעיקר חוסר הרצון של החמות לוותר על הבן שלה וחוסר הרצון של הכלה לקבל אמא נוספת. כיאה לאמא מגוננת קלאסית, כל דבר שתעשי עבור הבן שלה לא יהיה מספיק טוב ובכלל, הקיום שלך לא ראוי. מנגד, את יודעת שככל שההורים שלנו מזדקנים ככה קשה לנו איתם יותר, והדבר האחרון שאת צריכה עכשיו זה עוד אישה מבוגרת שמבקרת אותך ואומרת לך מה לעשות.

"לפעמים כולם מתאכזבים"

ד"ר טרי אפטר היא פסיכולוגית, מורה וסופרת שחקרה את הקשר המורכב בין הכלה לחמות וכתבה עליו ספר לא אופטימי במיוחד שפורסם ב 2009 תחת הכותרת What do you want from me? Learning to get along with in laws. אפטר מדברת על היסודות שמרכיבים את אילן היוחסין והקונפליקט שנוצר בין הערכים. "הורים תמיד ידאגו לאיכות הנישואים של הילד שלהם. כתוצאה מכך, הם מרגישים מושקעים גם בבני הזוג של הילדים שלהם. כסבא וסבתא, הם מרגישים חלק אינטגרלי מחייהם של הנכדים שלהם ותמיד יהיו מאוד מוטרדים מההורות של שני הצדדים. הכוח הענקי שיש לחם ולחמה הוא לקרוא תיגר על המיתוס הידוע שאומר שבבגרות אנחנו נפרדים מההורים שלנו. גם במעבר מילדות לבגרות הורים עדיין ממשיכים למלא תפקיד גדול בחיים שלנו".

ד"ר טרי אפטר

"הורים תמיד ידאגו לאיכות הנישואים של הילד שלהם". ד"ר טרי אפטר

אמא היא לעולם אמא ולמרות שלפעמים נדמה לנו שאין לנו שום צורך בה, אנחנו טועים. במציאות תמיד יש צורך בהורים, ללא קשר לגילם. "להיות עצמאי לא מרמז על כך שאנחנו מנתקים את הקשרים הרגשיים שלנו מההורים שלנו. גברים בוגרים ונשים בוגרות עדיין מחפשים אישורים מההורים ולא מגיבים טוב לביקורת. הקשר בין הילד להורה, בין אם טוב או לא, תמיד ישפיע על שאר מערכות היחסים בחייו. הכלה מצפה שהמשפחה של בעלה תתרגש לקבל אותה כחלק חדש ולהעריך את התרומה שלה לחייו של הבן שלהם. החמה מצפה שמישהי שאוהבת את הבן שלה, תתייחס באותה אהבה ואהדה גם כלפי המשפחה שלו והחם מצפה שהמעמד שלו בתור הצ'יפ של המשפחה לא יפגע. לפעמים יש מענה לציפיות הללו ולפעמים כולם מתאכזבים. כשלא מקבלים אותנו בתור הילדה החדשה והמהממת של המשפחה או האמא והחמה המושלמת, המדרון חלקלק מאוד".

זה נכון לגבי כל תחום בחיים. כשהציפיות שלנו גבוהות מהמציאות שאנחנו חיים בה נוצר תסכול. אם נוסיף את התסכול הזה לסלט רגשות ענק שנקרא המשפחה, אפשר להתחיל לחלק שכפ"צים בארוחות שישי. אבל לא הכל אבוד. יש כאלו שהפכו להיות החברות הכי טובות של החמות שלהן ואפילו מוכנות לחלוק עם שאר פשוטות העם את הסוד לחיים מושלמים. "אף פעם לא לשמור שום דבר בבטן ולשתף אחת את השנייה ברגשות", אומרת לי ג'וליה בנדטסון ברכה, האישה היחידה שפגשתי אי פעם שנפגשת עם חמתה אחת לשבוע לקפה ומדברת איתה בטלפון כל יום. "חמותי היא בן אדם מאוד חיובי ויש לנו המון נושאי שיחה משותפים. היא תמיד רואה את הטוב ואת חצי הכוס המלאה בכל דבר. אנחנו מסתדרות כיוון שהיא אדם פתוח בעל יכולת הקשבה, מה שעוזר מאוד ברגעים של לחץ. התכונה הבולטת שלה היא הנתינה והמוכנות לעזור בכל מצב. מה שמיוחד בקשר שלנו הוא היכולת להיות כנות ופתוחות אחת עם השנייה וכמובן גם אוזן קשבת בעת הצורך".

כלה וחמות

כלתי היא אדם מאוד מעניין. ג'וליה בנדטסון ברכה

ג'וליה מדגישה שהחמות המושלמת זו החמות "שנמצאת שם בשבילך ולא משנה מה". המחויבות שלנו היא לבנות את היחסים האלה, ולא לדרוש אותם. אהבה גורמת לנו לעשות דברים מטורפים וכששתי האהבות הגדולות בעולם – אהבה רומנטית ואהבת אם לבנה נפגשות, נפתחים שערי שמיים. כל אישה רוצה שחמתה תאהב אותה כמו שהבן שלה אוהב אותה, ובתוך כל זה אנחנו שוכחים שאף אחד לא חייב לנו כלום. אף אחד לא יאהב אותנו, אם לא נרוויח את האהבה הזו ונבנה אותה יחד. כניסת אדם חדש למשפחה היא התחלה שמצריכה רצון והשקעה. זה שהוא אוהב אותך, לא אומר שאמא שלו חייבת ולהפך. זה שהבן שלך אוהב אותך, לא אומר שגם אשתו חייבת. המפתח הוא ההבנה שהשלם גדול מסך חלקיו וכשזה מגיע לשלום בית, סינרגיה היא הדרך. כדי לבנות עמודי טווח מספיק יציבים, צריך להיפרד מהאגו, ללמוד לוותר וליישם פתיחות. רק במצב כזה – כלה בונה חמות בונה כלה.