כל מי שהורה גם לזעטוט בן שנה מתמודד ככל הנראה בלפחות דילמה אחת זהה - "המסכים והילד".

לתת לילדים? באיזה גיל? כמה זמן? מה אסור ומה מותר? אבל לכל החברים יש? אפשר לסמוך עליהם?

אם אתן עוצרות עכשיו את הנשימה וחושבות שניתן לתת מענה לדילמה הזו בהינף פוסט, צר לי לאכזב. אין תשובה אחת מובהקת.

אולי רק אחת:

*היו# הורים# גם# ברשת*

זו מהות הכל.

במקומות שאנחנו מגנים, מסבירים, תומכים ומלווים את הילדים בעולם הפיסי, ככה עלינו לעשות גם במרחב המקוון.

בצד כל המעלות שבהן כולנו פוגשים ברשת כמו מידע, חברים, משחקים, שיעורים וסרטים, ישנם אתגרים שמחייבים אותנו להבנה ולנוכחות.

לא רק פדופליה מפחידה ברשת (והיא מפחידה), אלא גם חשיפה לתכנים לא ראויים, התנהגות לא חברתית, שימוש מופרז, ניצול תמימותם של הילדים (וגם של מבוגרים, יש לומר), קבוצת חרם, הפצת תמונות מביכות (אחרי הכל, 55% מקרב בני הנוער מחזיקים תמונה מביכה של עצמם בסמארטפון!) וזו רשימה חלקית בלבד.

בסופו של דבר מדובר בעולם מלא ולכן צריך לתת לילד כלים לפני כניסתו לעולם הזה.

מעורבות הורים במרחב הדיגיטלי של ילדיהם מתחילה בשיח פתוח במשפחה. ההתחלה צריכה להיות ברגע השימוש הראשון, דרך מתן הסמארטפון הראשון. חשוב שהשיח הזה יהיה נוכח בדיאלוג המשפחתי.

צילום Shutterstock

צילום Shutterstock

אז מה עושים?

1- למדו אותם לא להשאר אדישים: להגיד די כשמישהו בקבוצה פוגע באחר (כי היום זה הוא ומחר זה את/ה), ולדווח על פגיעות ברשת לקו החם שלנו או למבוגר שסומכים עליו.

2- ספרו להם על תופעות שליליות שעלולות לצוץ ברשת: דברו איתם על בריונים, פדופילים וסתם מציקנים.

3- המרוץ אחרי ההכרה הדיגיטלית בשיאו: לייקים/תגובות/פוסטים. היו ערים ודברו איתם על מה שהם מוכנים לעשות כדי להיות פופולריים.

4- אין דבר כזה "כולה לייק": משמעותו של לייק הוא להיות שותף למעשה! ילד מגיל 12 הוא בר ענישה.

5- הורים לילדים צעירים? אם לא עשיתם זאת עד עכשיו– זה הזמן להתקין תוכנת סינון: למחשב ולסמרטפון.

לעוד מידע, להתייעצות, מוזמנות - המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי