לפני שבוע פגשתי אבא מתוסכל שאמר לי בדמעות "אני נותן לו הכל והוא לא שם עליי…"

הבן שלו פשוט עושה מה שבא לו בלי באמת לתת חשבון להורים.

שורש הבעיה התברר די מהר, ילד שגדל עטוף בפינוקים ובמזומנים, ההורים שהרחיקו ממנו את כל הקשיים ובעצם  מנעו ממנו התמודדות אמיתית. כל מה שהילד ביקש - הוא קיבל. ולמה?

בגלל תחושת אשמה של ההורים. הם הרגישו שהם לא בסדר, שהם לא מספיק בבית, שהם לא הכינו אותו מספיק טוב לחיים, שהם לא "הורים מספיק טובים".

וכמו אצל המון משפחות, כבר מגיל צעיר, מופיע הדפוס הבעייתי שנקרא - פינוק.

 

הפינוק מייצר לנו סיפוק ושקט זמני. אבל הוא גם מטעה וגורם לנו לתחושה שיש לנו שליטה על הילדים. הכסף, למשל, שאנחנו נותנים להם בכל פעם שהם מבקשים, עלול להיות מזיק כשהוא עובר את הגבול.

פינוק בלתי פוסק מונע מהילד אפשרות להפוך למבוגר אחראי ועצמאי. אבל לפני שאתם נבהלים, בואו נעשה סדר:

תנו לילדים את כל מה שהם צריכים, אבל לא כל מה שהם רוצים. ואיך אומרים "לא" לילד, מבלי להרגיש רגשות אשמה?

מסבירים לו שעם כסף צריך להיות מחושבים.

 

למשל-

מחליטים ביחד על סכום סביר לתקופה שתסכמו ביניכם.ונותנים לו להתנהל עצמאית, ממש לנהל את החשבון של עצמו. ככה הוא ילמד להסתכל קדימה ולא לבזבז מתי שמתחשק

זה לא פשוט להגיד "לא" לילדים שלנו. לכולנו הרבה יותר כיף לפנק.

אבל לחנך את הילדים לאחריות ועצמאות כלכלית זו המחויבות שלנו כהורים.

וזו ההשקעה. אבל זו תהיה ההשקעה  החשובה והמשתלמת ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבורם.