מי מאיתנו לא מוצא את עצמו חושב על זוגיות? בין אם אתה רווק, נשוי או גרוש, בין אם אתה צעיר או מבוגר. וכנושא שמעסיק מאוד את המין האנושי הוא מעסיק גם את ילדינו. אלא שמה שאנחנו, ההורים, מגדירים זוגיות לא בהכרח תואם את התפיסה שלהם. הטכנולוגיה שהשתנתה מקצה לקצה הפכה את דור ה z לדור שונה לחלוטין מהדור של הוריו במובנים רבים והוא מתבטא גם בתחום האהבה והזוגיות. זהו דור שמתקשר פחות מילולית ופיזית והתקשורת שלו מתבצעת בעיקר באמצעות המדיות החברתיות- מינימום מילים, מקסימום אימוג'ים.

ועל אף שהילדים שלנו יודעים להביע רגשות על ידי אייקונים ובכך יצרו לעצמם שפה משלהם, הדבר הזה יוצר פעמים רבות תסכול ובלבלול. כשהדברים לא נאמרים ״ישר בפנים״ כמו שהם, הילד נאלץ כל הזמן להתעדכן כדי להבין, להפעיל את הדמיון וההיגיון על מנת לנהל שיח שברוב המקרים די פשוט. וכשהם נאלצים לפתע להתמודד בשיח פנים מול פנים, הדבר מהווה אתגר שיוצר חשש וחוסר ביטחון מוחלט.

מחקרים בבריטניה שנערכו בשנת 2019 מראים כי זמן המסך הממוצע בקרב ילדים ונוער עומד על 23 שעות שבועיות, נתון המעיד על תלות שמתעצמת במכשירים הסלולריים. המידע אליו ילדים חשופים ברשת יכול לסייע לבגרות, למודעות ולבשלות האינטלקטואלית, אבל גם יוצר השפעות לא פשוטות כמו בידול חברתי, בדידות, פגיעה בכישורים חברתיים בסיסיים וטשטוש מיומנות פשוטה של שיח והבעת רגשות. כל אלה מתעצמים כאשר מדובר בזוגיות.

זוגיות בקרב ילדינו מתקיימת מרחוק ובשיח שטוח למדי וכשהמפגש סוף סוף קורה מוצאים עצמם בני נוער רבים מבולבלים ונבוכים מהסיטואציה- הם פשוט לא יודעים כיצד להתנהל כשאין באמתחתם כישורים חברתיים ותקשורתיים בסיסיים.

 'תרבות הנראות' אליה הם חשופים, משקפת להם אידיאל יופי וזוגי שלא קיים במציאות ויוצרת פער עצום בדרך שבה הם תופסים אהבה, יחסי מין וזוגיות למה שקורה בחיים האמתיים. החשיפה שלהם לסרטונים ופורנו כבר בגיל צעיר מאוד גורמת לתפיסת מציאות מעוותת ולעתים אף לפירוש לא נכון של סיטואציות של אהבה ואינטימיות, עד כדי התנהגות שעלולה להיות אלימה. 

רועי גור מאמן אישי לילדים ונוער

אפשר להאשים את מערכת החינוך, את החשיפה הלא מידתית למדיה והתקדמות הטכנולוגיה, אבל זהו מצב קיים שאין באפשרותנו להילחם בו, אלא רק ללמוד לאזן ככל האפשר בין הקדמה לבין הצרכים הבסיסיים שלנו. ואם אף אחד לא מלמד את ילדינו זוגיות, איך אנחנו מצפים מהם למשהו אחר?

בניתוח הנושא מול בני נוער איתם אני עובד עולה כי אצל רובם ככולם הסיבה העיקרית לחיבור האינטנסיבי לסלולרי היא שכך הם למדו בצורה אוטודידקטית לתקשר. מה שיכול היה לגרום לשינוי לדבריהם הוא הצבת גבולות מצד ההורים או הצעה לתקשורת חלופית.

והם צודקים. גם אם נשלח את ילדינו לטיפולים רגשיים, לחוגים או להסחות דעת שונות, אם לא נשקיע בתקשורת שלנו מולם, כל אלה יהיו כמו פלסטר על פצע עמוק. עלינו לקיים מולם שיח שקוף, לשוחח על רגשות שליליים וחיוביים ולהציב גבולות. כפי שאנחנו מלמדים את ילדינו לאכול, לדבר, להתלבש ולרכב על אופניים-  אנחנו צריכים ללמד את ילדינו זוגיות, רק כך נוכל לעזור להם לתפוס את העולם כפי שהוא ולהפוך למבוגרים בעלי כישורים חברתיים בסיסיים אשר יודעים ליצור לעצמם מערכות יחסים מציאותיות ובריאות. הנה מספר צעדים:

שבעת התווים הזוגיים

א. "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" - נסביר לילדנו את היתרונות והחסרונות של הטלפון החכם וכיצד שימוש מאסיבי בו יכול לפגוע בחיזוק הקשרים החברתיים שלנו ולגרום להתמכרות. חשוב שהילד יבין מה המשמעות של איזון עבורו ואיך פעולות במינון הנכון יכולות לעזור לו. ברגע שנשקף לילד שלנו איך המסכים יכולים לפגוע בו חברתית, וורבלית ואף עלולים לצמצם את תוכן עולמו הפנימי – זה יהווה טריגר להפחתת זמן המסך.   

ב. "עניין של זמן" – לאחר שהבנו את משמעות הגבלת זמן המסך, יחד עם ילדנו נקציב זמן מסך שיהיה מקובל על שנינו. חשוב שההחלטה תהיה משותפת ושהילד ירגיש שהוא מסוגל לעמוד בו.

ג. "אוהבת לא אוהבת" – התקשורת התמציתית ו"הסמויה" של דור הz שמתבטאת באימוג'ים וריפליי בסטורי יכולה להביא להמון פרשנויות ורגשות שליליים. חשוב שנסביר לילדנו את המשמעות של תקשורת ישירה לעומת תקשורת עקיפה. מומלץ לבקש מהילד לשתף במקרה שבו הוא "הרגיש תחושה שלילית/סירוב" ולנסות לפרק יחד איתו איך הוא הגיע למסקנה הזאת ואיך השיח הברור היה פותר את הפרשנות שהולידה לתחושה.  

ד. "פנים אל מול פנים" – נסביר ונדגים לילדנו את החשיבות של תקשורת פנים אל מול פנים – איזה שיח ניתן ליצור כאשר אין "רעשי רקע", ועד כמה ההיכרות יכולה להיות מעמיקה.

ה. "יצאנו אט" - נבחר יחד עם ילדנו את האפשרויות הקיימות למפגשים חברתיים ובעזרת יומן ותזכורות, נוציא את האירועים לפועל (ערב פיצה וסרט, באולינג, טיול בפארק, ים...)

ו. "למלא את הכוס הפנימית" – הרבה ילדים חוששים משקט ומהחשש שלא יהיה להם על מה לדבר, לכן חשוב שנסביר להם את המשמעות של "למלא את הכוס הפנימית" – ככל שנמלא את עצמנו ביותר תוכן ועניין, כך יהיה לנו יותר על מה לדבר.

ז. "יש בי אהבה" – והכי הכי חשוב, ללמד את ילדנו להביא לכל קשר שהם מגיעים אליו המון אהבה, אכפתיות, חמלה, רגישות ואמפתיה. בשל חשיפה קלה ומוקדמת מדי לתכנים פורנוגרפיים, פעמים רבות ילדים מבלבלים בין מה שהם רואים בסרטונים לבין המציאות. חשוב שנרגיש בנוח לדבר עם ילדינו על תכנים פורנוגרפיים, להסביר מה עומד מאחורי התעשייה הזאת, על הנזק שהיא יכולה לגרום ועל ההחפצה שמטרתה לספק פנטזיה לא אמתית. צריך להסביר להם שפורנו זה לא מודל לאהבה וגם לא מודל ליחסי מין נורמליים.  

שימו לב : חשוב שהשיח יהיה משותף, בו לא רק נגיד את דעתנו, אלא נשאל את דעתו של ילדנו – שיח שאליו נביא המון סקרנות והתעניינות יוביל לשיתוף פעולה ולתחושה שהילד חלק מהתהליך והוא לא רק פועל ממקום שאומרים לו מה לעשות.

מומלץ לעבוד מול טבלת יעדים שבה אנחנו נרשום את התהליך והשינוי שעברנו יחסית לפעם ונמספר את התחושות שלנו והעבודה שלנו פעם לעומת היום.  

**

הכותב רועי גור הינו מאמן אישי לילדים ונוער.