הנוער התמכר? זו כנראה בעיה משפחתית
בשקט בשקט, בחסות הקורונה, המלחמה והחיים בישראל, בני ובנות נוער רבים מחפשים בריחה בדמות שימוש בסמים ואלכוהול. שגיא ברסלב, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה ובהתמכרויות, מסבירה כי דווקא טיפול משפחתי יכול למנוע מהילדים שלכם להתמכר

התמכרות היא בראש ובראשונה מחלה משפחתית, למרות הנטייה הטבעית והאוטומטית לסמן את המשתמש בסמים כמקור הבעיה, הפוקוס עובר אל הילד המסומן כבעייתי, מבודד אותו ומחריף את התנגדותו, מה שמעמיס עוד נטל על סך המשאבים המשפחתי. ההורים עושים ככל שביכולתם להתמקד בילד הבעייתי ושוב מחריפים את המעגל בניסיונותיהם לצאת ממנו.
בניגוד לדעה הרווחת; דווקא הטיפול המשפחתי, ולאו דווקא טיפול פרטני עם הילד "הבעייתי", היא מתודה יעילה מאד לעבודה עם מתבגרים בהתמכרות, שיכולה לתת מענה בקונטקסט רחב שלוקח בחשבון את התנאים הסביבתיים שבהם התפתחה ההתמכרות.
ולמה דווקא עכשיו כל כך הרבה משפחות עומדות בסכנת ההתמכרות?
בימים כתיקנם, המבוססים על שיגרת חיים רציפה ומסגרות יציבות, משפחות מתפקדות באופן אופטימלי. חלק מהן ממש מחזיקות מעמד בגבולות יכולת מבחינת מערכות יחסים ועומסי תפקוד. תקופת המלחמה העלתה מאד את הרף שבו אנחנו נאלצים להמשיך לתפקד ולהחזיק סוג של שיגרה תחת מלחמה מה שדלדל מאד את מאגרי המשאבים המשפחתיים, החריף אתגרים קיימים והעמיס חדשים – זו הסיבה שבעטיה אנחנו רואים גל של ילדים בסכנה.
גם בימי שגרה מתבגרים מושפעים מאד מדינמיקות משפחתיות ומגיבים להן, כשהטיפול המשפחתי מתרחק מהילד המסומן כבעייתי ומתמקד בגורמים הנסתרים מהעין בבסיס היחסים המשפחתיים אשר מזינים את ההתמכרות ומעצימים אותה, כמו למשל דפוסי תקשורת, גורמי לחץ במשפחה, קונפליקטים לא מדוברים ולא פתורים וציפיות לא מותאמות. היתרון של הסטת המבט מעל עיסוק בסימפטומים ומיקוד מאמצי הטיפול בשורש הבעיה הוא משמעותי ביותר.
מרגע שכל הגורמים הסמויים מן העין נחשפו הטיפול המשפחתי עובר לשלב הבא – חיזוק של המערכת המשפחתית והפיכתה לסביבה תומכת החלמה – תהליך ההחלמה של מתבגרים משימוש בחומרים מחייב מערכת תמיכה איתנה, בריאה ויציבה . קשה מאד להצמיח, לייצב ולטפח שינויים חיוביים בני קיימא מתוך מערכת עם קשיי תקשורת ודפוסים בעייתיים, המשפחה היא מרכיב חיוני והכרחי בתהליך ההחלמה.
במהלך טיפול שבו משתתפים כל חברי המשפחה, ניתן מקום לכל אחד להציב את גבולותיו ולבטא את צרכיו, לקחת חלק בתהליך ולהיות מחויב לשינוי החיובי.
לכל משפחה ומשפחה יש מידה כזו או אחרת של דפוסים שליליים, גם לטובות ביותר. בטיפול משפחתי אנחנו שואפים לצמצם את הכמות, העוצמה והתכיפות של דפוסים כאלו על המשפחה ועל המשתמש כדי לסכל התנהגויות 'מאפשרות'.
בטיפול המשפחתי ננסח דרכים להימנע מ'מועדות', קרי חזרה לשימוש ונפילה אל דפוסים ישנים והרסניים.
נחזור שוב ונאמר את שאמרנו - התמכרות היא מחלה משפחתית ועל כן תהליך ההבראה הוא משפחתי. במהלך ההתמודדות הקשה הזו ההורים יהיו הראשונים להיפגע עקב הדאגה העצומה והמשאבים הנדרשים להחזיק מעמד בסיפור הזה. לא פחות מהם אבל נוטים להישכח – הם האחאים; בעוד כל המשפחה מושקעת במכור ובסימפטומים שהוא מייצר, האחים הולכים ונדחקים לשולי הדרמה המשפחתית.
ואם נזקק את העניין לכדי משפט אחד: לטיפול המשפחתי הצלחה טובה מאשר לטיפול פרטני, בשימור ההחלמה וליווי לבגרות בריאה יותר.
כותבת הטור הינה שגיא ברסלב היא עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה ובהתמכרויות, ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית. למידע נוסף לחצו כאן