מזל טוב דר, השבוע חל יום האשה הבינלאומי, היום שבו אנו מציינים את פועלן של הנשים בעולם, וגם נזכרים כמה עדיין ארוכה הדרך לשוויון בין המינים.

מהרגע שנולדת, ניסינו איריס ואני, לתת לך דוגמה לניהול משק בית שוויוני, בית שבו אמא ואבא מתחלקים כמה שיותר במטלות הבית, כדי לאפשר לשניהם לבנות קריירה ולהתפתח. איריס, שחיפשה עבודה לאחר חופשת הלידה, אמרה שהיא מרגישה לראשונה בחייה כמו אדם נכה, כשהיא אומרת שהיא צריכה לצאת פעמיים בשבוע מוקדם יותר מהעבודה כדי לאסוף אותך. זו הפעם הראשונה שהבנתי מהו היחס כלפי נשים בשוק העבודה, לאחר שהן יולדות ילדים. בסופו של דבר, אמא מצאה עבודה במשרד יחסי ציבור, ושנינו התחלקנו בימים שבהם יצאנו מהעבודה מוקדם יותר כדי לאסוף אותךבימי שישי נשארנו, אני ובקבוק החלב השאוב, איתך, כשאמא נסעה לערוך את "קולה של אמא" בגלי צה"ל

את תגדלי לעולם שהוא שוויוני יותר כלפי נשים מהעולם שבו אנו גדלנו, ועדיין יש דרך ארוכה לעשות. נשים עדיין כנראה ירוויחו פחות מגברים, יתקלו בתקרת זכוכית, ועדיין יצטרכו להיאבק על זכויותיהן בשוק העבודה. אני משתדל לתת לך כל יום את החיזוק שאת צריכה כדי להאמין בעצמך, ביכולתך כאשה, לעשות דברים שישנו את העולם.

לאחרונה אני לומד הרבה עם פמיניזם, בעיקר מקבוצות כמו "שיח פמיניסטי" ובלוגים כמו "ידועות בציבור"  של נגה כהן. למדתי הרבה על פטריארכיה, דיכוי ופריבילגיות. למדתי שאני, כגבר, לעולם לא ארגיש את הפחד שמרגישה אשה שיוצאת מהמעלית לחניון תת קרקעי אפל, הפחד להידחק במעלית עם הרבה אנשים, או סתם ללכת ברחוב. למדתי על הפגיעות שנשים חוות מדי יום במרחב הציבורי - ברחוב, באוטובוס, במקומות העבודה, בלימודים ועוד. קשה לי לחשוב על כך שזו תהיה מנת חלקך כאשה, שתחווי קריאות משפילות, נגיעות, שריקות ועוד דברים שגברים עושים לנשים וחושבים שזה גברי.

היום אני מגדל אותך ומתפקד גם כאב וגם כאם לאחר מותה של איריס. אני מנסה לגדל אותך עד כמה שאפשר ללא הבניה מגדרית -  לקנות ולהציע לך בגדים בצבעים שונים, לא רק וורוד וסגול, צעצועים שונים, פעילויות וחוגים. לפעמים ללא הצלחה. ההבניה המגדרית שאת חווה מסביב חזקה יותר ממני פעמים רבות, וזה בסדר. זה לגיטימי שאת תבחרי בלגוFriends  במקום לגו משטרה, או שתבחרי להתחפש לאלזה, אנה או סופיה במקום לספיידרמן. זו בחירה שלך וזה בסדר. לעולם לא אגיד לך "זה צעצוע של בנים" או "זה צבע של בנים". אני אציע לך לקנות לגו משטרה ליום ההולדת, וזה בסדר אם תסרבי.

כשביקשת ממני לקנות לך נעלי כדורגל, כדי שתוכלי לנצח את הבנים במשחקים בהפסקות, לא היה מאושר ממני. כשאת מספרת לי שאת והחברות שלך חברות במועדון גיבורות העל, ושאתן מנצחות את הבנים, אני שמח מאוד. ביקשת להירשם גם לחוג ג'ודו וגם לחוג התעמלות קרקע וזה נהדר. בשנה שעברה הייתי גאה שאת הבת היחידה בחוג ג'ודו. השנה נוספו עוד חברות לחוג.

את מגיעה משושלת ארוכה של נשים חזקות. סבתא שלך, לאה גולדמן, עשתה קריירה כקצינת משטרה ופרצה את הדרך לנשים רבות אחרות להגיע לדרגות גבוהות במשטרה. אמא שלך, איריס גולדמן, היתה יועצת התקשורת של אריק שרון ושל נתן שרנסקי, היתה מפיקה ולאחר מכן עורכת בגלי צה"ל, או כמו שאת לפעמים אומרת לי "אישה מפורסמת בתקשורת".

אני בטוח שהנעליים שהן משאירות לך לא גדולות מדי עלייך, ושהישגייך יעלו על הישגייהן.

אני מנסה ללמד אותך איך לקרוא את החדשות בצורה ביקורתית, להבין שהנשים בפרסומות לא באמת נראות ככה, ומה יכול לעשות פוטושופ לתמונה. אני מלמד אותך שאידאל היופי של בובת "ברבי" הוא לא מציאותי, ושאישה צריכה להבין גם מה כתוב במדורי הכלכלה בעיתון, לא רק במדורי האופנה.

הייתי מאוד גאה בך בשנה שעברה שכשהגננת בגן החובה אמרה לי שהיא מעדיפה שאצרוב דיסקים למסיבת הסיום במקום לאפות עוגיות בצורת אותיות עמדת לידי ואמרת לה: "אבל אבא ואני יודעים לאפות עוגיות נהדרות וטעימות, אנחנו אפינו כבר כמה פעמים ויצא טעים מאוד". שמחתי על השיעור הנהדר במגדר.

אני אוהב שכשאת מבקשת ממני ללמד אותך איך מרכיבים רהיטים של איקאה, ואיך משתמשים במברגה, בבוקסות ובמפתחות שוודיים.

אני מקווה שהעולם שבו תגדלי יהיה מכבד יותר כלפי נשים, שוויוני יותר, עולם שמותאם יותר לצרכיהן המיוחדים של נשים ולא רק בנוי רק לפי סטנדרטים גבריים. מקווה שלעולם לא תחווי השפלה, הטרדה או אפליה, וגם אם כן, תדעי לעמוד על שלך ולצעוק בכל הכח "הלו! אני פה ואני שווה לכם וטובה בדיוק כמוכם ואולי גם יותר". אני מקווה שתובילי מהפכות, תנהיגי ותפרצי את הדרך לנשים אחרות ללכת בעקבותייך, וכשתגיעי לעמדה ניהולית גבוהה, תמשיכי לקדם נשים, ולהבין, שאם לא נקדם בעצמנו את השוויון, הוא לא יגיע מעצמו.

מזל טוב, אשה קטנה שלי.

לבלוג "אב במשרה מלאה" של דרור כהנוביץ'