כשתעשיית האופנה במצוקה היא מחפשת אג'נדות טרנדיות לרכב על גבן לטובת אקסטרה תשומת לב ויחסי ציבור חינם. מי צריך אנשי קריאייטיב טובים כשאפשר פשוט לקחת נושא חם ו"להתלבש" עליו? וכשמדובר באנשים שאין להם כל חיבור הכי קטן לנושא, התעלול היח"צני יכול להפוך לאש שורפת שמשאירה כוויות; תשאלו את אנשי REVOLVED ו-LPA, כי הם בדיוק הרגע נשרפו.

חברת LPA השיקה ליין של 5 סווטשרטים למכירה באתר האופנה REVOLVED. המטרה, כך טוענים כעת בחברה, היתה לקחת ציטוטים בריוניים שקיבלו חמש מובילות דעת קהל ברשתות החברתיות, להדפיס אותם על החולצות ובכך להעלות את המודעות לנושא הבריונות ברשת.

וכך ברביעי בשעה 23:00 בלילה (שעון ישראל), עלתה לאתר תמונה של דוגמנית לבנה ורזה עם סווטשירט הנושא את הסלוגן "להיות שמנה זה לא יפה, זה תירוץ". לא עברו דקותיים עד שהרשתות החברתיות געשו והאתר האמריקאי נאלץ להסיר את המוצר והתמונה מהאתר ולהוציא הודעת התנצלות שגורסת את התירוץ העלוב שנכתב בפסקה הקודמת ולהודיע כי כל החולצות יתרמו לנזקקים.

אז מה בעצם הבעיה? למה כבר אי אפשר לכתוב משפטים שמייצגים את ה"אני מאמין שלך" על חולצות ואז למכור אותן? ובכן, בשנים האחרונות עובר עולם האופנה מהפכה של ממש. עולם שקידש במשך עשורים על גבי עשורים את אידיאל הרזון, מצא עצמו בפשיטת רגל מטורפת כיוון שהקהל רק הלך והשמין ומצא עצמו מודר. כשאין מי שיקנה את הבגדים - יפים או מכוערים זה לא משנה - אין תעשייה. כך החל עולם האופנה לקבל על עצמו את שינוי האידאל, בעל כורחו יש לציין, והתחיל לשלב אג'נדות חברתיות ומוסריות בהתנהלותו ולנסות להכיר ולפנות ללקוחות נוספות על שלל מידותיהן.

הבעיה היא כאשר פונים לכאורה לקהל "השמן", שעל פי עולם האופנה זה מידה 40 (!!!) ומעלה, ומתייחסים אליו כמצורע שאין ברירה אלא לספק לו משהו ללבוש במטרה לקחת לו את הכסף. השקת הסווטשירט עם הסלוגן והמסר ששמן זה מכוער, מנותק מכל הקשר (כלומר, ההקשר שנטען בהודעת ההתנצלות) ברגע שהוא מונח על דוגמנית רזה - ועד מידה XL, שכלל לא מופיעה באתר זה. זה מסריח כמו ניסיון נואש לגרום לקהל הפלאס סייז להכיר את האתר ולזכות ביחסי ציבור חינם.

בעוד שהקברניטים חשבו שקהל הלקוחות ימחא להם כפיים, הם קיבלו זעם ולינץ' באינסטגרם, שאיגד את כל נשות האופנה מעל מידה 40 מכל רחבי העולם. המחאה נגד המהלך השמנופובי, המשפיל, הנצלני והמקטין של המותג - הובילה להורדת המוצר וניסיון לסילוק כל זכר לתקרית בתוך דקות. "זה יצא בדיוק הפוך ממה שתכננו", הגיבו בחברה, "זה מהלך עם חמש נשים שבחרו את ציטוטי הטרול הכי זוועתיים שקיבלו ברשת. הרעיון היה להאיר עד כמה טרולינג זה דבר נוראי", הם ניסו להתגונן.

במהלך שכזה מומלץ ראשית לבחור ציטוט אחר (ולא חסר), אבל אם כבר בחרתם בציטוט "שמנה זה לא יפה, זה תירוץ" - מן הראוי לצלם את זה על דוגמנית מידה 44+ ולא מידה 32, להוסיף טקסט מסביר ולשים את זה בתערוכה באותו ההקשר, ולא לנסות למכור חולצה כה כעורה ב-165$.

הגאווה הגדולה ביותר היא ש-כ-ל הנשים המובילות בעולם האופנה שהן מידות 42+ בעולם התאגדו יחד תוך ארבע דקות. כולנו קיבלנו הודעה באינבוקס מחברה משותפת עם הצילום מסך והכותרת "WTF?" או בעברית "מה לעזאזל?" והצפנו את האינסטגרם בפוסטים וסטורים שלא הותירו לחברה כל ברירה, וזו חטפה את האש, קיפלה הזנב והלכה ללקק את פצעיה.

המקרה הזה צריך להילמד בכל מחלקת שיווק של כל מעצב/מותג אופנה: כשבאים לפגוע בקהל שמממן אותך, יש לזה מחיר. בישראל אנחנו עדות להמון ניצולים מסחריים ציניים ומכוערים של נושא המידות הגדולות, אבל אני יודעת שכל מי שעושה שימוש ציני בנושא, בסוף אוכל אותה. אנחנו לא כלי משחק או כלי קידום. אנחנו נשים, בשר ודם, וכן, גם שמנות. מותג אופנה שלא רואה בנו קהל ראוי- מפסיד, כי את הכסף שלנו אנחנו לא נשקיע במותגים שמאמינים ששמן זה מכוער ולא ראוי.