ביום שלישי בבוקר התקבלה הודעה חדשה בווטסאפ שלי: "היי גאלה, זה אלון ליבנה". לאחריה גולל טקסט ארוך בו הוא טען כי בכתבה במאקו סילפו את דבריו והוציאו אותם מהקשרם רק למען כותרת צהובה. הוא גם מחה על השיימינג שעוללתי לו בטור התגובה שפורסם באון לייף בתחילת השבוע.

 

אלון ליבנה הופך נשים במידה 42 ומעלה לשקופות

"מה זה רוב הנשים? לי אין אף חברה במידה 42", דבריו של ליבנה למאקו בראיון שפורסם בסוף השבוע. הוא שכח שגם את ביונסה סירבו להלביש פעם כאישה עסיסית

אלון ליבנה ופריז הילטון

לביקורת של גאלה רחמילביץ'

האמת, לקח לי דקות ארוכות לענות לו חזרה. הייתי המומה. זה לא נהוג לסמס לעיתונאית שאינך מכיר תגובה על כתבה שפורסמה בעקבות ריאיון שערכת. זה דורש הרבה אומץ וביצים לעשות זאת, להתמודד פייס טו פייס עם מי שהגדירה אותך כגזען בעקבות ציטוטים בכתבה אחרת ולדעת שיש לה במה לפרסם את המשך השתלשלות הדברים. משם החלו חילופי טקסטים רבים שבסופם קבענו להיפגש לריאיון בו אאפשר לו להסביר את הצד שלו ולענות לי גם על השאלות הקשות והלא נעימות.

הגעתי אל הסטודיו שלו בנווה צדק בספקות רבים – האם זה עוד תעלול יחצני כדי למזער נזקים תדמיתיים, או שמא באמת מדובר בסילוף שבאמת מציק לו?

אלון ליבנה - "לא מתכוון להתנצל על דברים שנכתבו לא כפי שנאמרו"

"זה פשוט לא אני ולא מה שאמרתי". צילום: זוהר שטרית

לא מתכוון להתנצל על דברים שנכתבו לא כפי שנאמרו

"אני בדרך כלל לא מגיב כשעושים מהדברים שלי כותרות צהובות, אבל אף פעם לא הוציאו את דבריי מהקשרם כמו שהוציאו בנושא הזה, וזה כל כך לא אני", הוא מסביר לי עוד מהאסמס הראשון ולאורך כל הריאיון. נדמה שזה יושב לו על הלב. "אם זו הייתה האג'נדה שלי, הייתי אומר 'וואלה זה המצב ומי שלא טוב לו שיקפוץ לי'. אני עושה מה שבא לי, אבל זה פשוט לא אני ולא מה שאמרתי. אף פעם לא התנצלתי על דברים כאלה ואני גם לא מתכוון להתנצל עכשיו. אין באמת על מה להתנצל – כי אם הדברים שאמרתי היו נכתבים כמו שנאמרו באמת אז הכל היה נכנס לפרופורציה אחרת ולא היינו במצב הזה".

במשך כל הפגישה שלנו הוא זורק שמות של נשות 'פלאס סייז' שהלביש (מביונסה וקים קרדשיאן בעלות האגן הדשן ועד ריי שגב), מראה לי תמונות של כלות שנחשבות בעיניו מלאות וממש מתאמץ כדי שאפנים שהוא לא שופט אף אחד לפי מידות גוף. בשלב מאוד מוקדם בשיחה אני מבינה שאין לו בכלל אומדן ביחס למידות. הוא לא שולט בזה. הוא מבין בהיקפים, אבל אין לו שום יכולת לאמוד מידה סטנדרטית כ-38 או 48.

ביונסה לבושה באלון ליבנה

ביונסה לובשת אלון ליבנה / האיור המקורי של ליבנה לשמלה. צילום: אלון ליבנה/אינסטגרם

בעודי יושבת מולו הוא מגדיר אותי מידה 44 (אני 48, הבדל לא קטן ומאוד משמעותי, במיוחד בתעשיית האופנה בארץ). מנגד מראה לי את הדוגמנית של קטלוג הכלות שלו שהיא "ממש לא סטנדרטית" כהגדרתו, כי היא מידה 38 ועם חזה שופע. כן, ליבנה גרסת 2016 מבין רק מה זה סקיני-סקיני ברמת דוגמניות מסלול תצוגות אופנה במידות 34 וכל השאר. זו ההבחנה. זו לא אשמתו, כך לימדו אותו וכך עובדת התעשייה בה הוא מתנהל.

"את חושבת שאין לי לקוחות במידה שלך? אין אצלי שמלות מהקולב כבר הרבה שנים. זה לא שמישהי נכנסת לסטודיו ויש לי שמלה במידה שלה, ובמידה שלך לא. אין לי במידה של אף אחת, אני תופר לפי מידה. יש סמפלים שמהם את בוחרת ואת מה שאהבת אני תופר בדיוק לפי המידות שלך.יש לי לקוחות ממידה 36 עד מידה 56 בכל קשת הגילאים. נמוכות, שמנות, רזות וגבוהות. מעולם לא הייתה אצלי מישהי ומה שגרם לה לא לקנות אצלי זו מידת הגוף שלה. אולי המחיר לא התאים לה, אולי היא לא התחברה לדגם אבל מעולם לא בגלל המידה שלה.

"הייתה לי כלה מאוד מאוד מלאה שאמרה לי, 'אתה יודע שהייתי במקום אחר והם רצו לגבות ממני יותר כסף על זה שהם צריכים להשתמש ביותר בד?'. הייתי בהלם. לא העלתי בדעתי לקחת יותר כסף כי זה יותר בד, זה הזייה ואני לא מבין איך היא לא תבעה אותם בכלל. זו אפליה".

קים קרדשיאן לובשת אלון ליבנה

"את חושבת שאין לי לקוחות במידות שלך?". קים קרדשיאן לובשת אלון ליבנה, צילום: אינסטגרם

ובכל זאת, לליבנה יש הסגות בנושא. "אם היה לי בוטיק, אני לא יכול להבטיח שהיו שם את כל המידות", הוא אומר. "זה לא ריאלי מבחינה עיסקית, אתה לא יכול להחזיק מכל בגד וצבע מלאי כזה רחב. זו הוצאה מטורפת. אני מעצב נישתי, לא רשת ענק. וגם לגבי עניין קסטרו, נשמע לי לא הגיוני שאם היה ביקוש מאוד מאוד גדול למידה 44 הם לא היו עושים את זה. לכתבת של מאקו אמרתי שטווח הגילאים של קסטרו ושלי הוא פחות או יותר חופף, 18-30 בערך, ואני לא חושב שבטווח הגילאים הזה המידה הממוצעת היא 42. אולי 38, אם נפריז אז 40. נכון, יש רזות יותר ויש שמנות יותר, אבל הממוצע בגילאים האלה הוא לא 42".

"זה כל כך מופרך הדבר הזה", הוא קוטע את שצף הדיבור כהמום מעצמו, "אני מרגיש מגוחך שאני צריך להתראיין על הדבר הזה כי אני הבן אדם האחרון שיפלה מישהו על צבע עור, על מין או משקל. הדבר היחיד שאני יכול להפלות מישהו זה על דעות חשוכות כמו הרב לוינשטיין שקרא לכל ההומואים סוטים. זה כן. כל מי שעוקב אחרי הפעילות שלי יודע שבשנתיים האחרונות חלק גדול מהפעילות שלי זה לקבל את השונה, אנשים שהם לא במיינסטרים".

"למשל, שוק הכלות הוא מאוד ספציפי", הוא מסביר. "בדרך כלל יש מראה ספציפי - מלאכי, בהיר ובלונדיני. בקטלוג שלי לקחתי דוגמנית כהת עור, זה משהו שבארץ בוודאות לא נעשה אף פעם, וזה סיכון גדול. אבל אני אף פעם לא מסתכל על הדברים האלה כסיכון כי מבחינתי זה משהו שאני מאמין בו. אותו דבר כמו שהעלתי עכשיו טרנסג'נדרית למסלול. לא לקחתי אותה בגלל שהיא רזה או משדרת רזון, לקחתי אותה בגלל שהיא מייצגת איזשהו מגדר מסויים, שסובל מקיפוח ואפליה מאוד מאוד גדולים, ואמרתי וואלה – אני רוצה אותה בתצוגה שלי. זו הייתה האג'נדה. אחרי ההתבטאויות של הרב לוינשטיין היה לי ברור שאני חייב לחזק ולהעביר את המסר בדרכי".

שמלת כלה אלון ליבנה

שובר סטריאוטיפים אחרים בעולם האופנה. צילום: אינסטגרם

סוכנות דוגמניות: "יש לי דוגמניות במידה 38-40, הלוואי שהן יהיו רזות"

כשאני מעמתת את ליבנה עם העובדה שלא בחר להעלות למסלול תצוגת האופנה שלו דוגמנית פלאס סייז, כמו שעשו ז'אן פול גוטייה, מארק ג'ייקובס וכו', הוא מפנה אצבע אל המעצבות. כאילו מוכיח שלא מדובר באפלייה שיצרו מעצבים-זכרים-הומואים (לפי הטענה הרווחת). "אי אפשר להגיד שאידיאל היופי הוכתב בגלל מעצבים הומואים. תסתכלי על סטלה מקרטני, על דונטלה ורסאצ'ה - הן גם מעלות דוגמניות 36, גם ויויאן ווסטווד שהיא מאוד 'וומן פאואר' מעלה דוגמניות 36, אז נכון היא לפעמים משלבת קצת נשים יותר מבוגרות וקצת משחקת עם זה. בשלוש שנים האחרונות יש מהפך בנושא הפלאס סייז, זה משהו שלגמרי נמצא במודעות הציבורית והרבה מעצבים מתייחסים לזה".

"כל נושא אידיאל היופי הוא תלוי תקופה. בשנות ה-90 הדוגמניות היו קצת יותר רחבות, כמו נעמי קמפבל, בשנות ה-60 הן היו טוויגיות כאלה, זה כל הזמן משתנה. מי קובע ומכתיב את זה? אני לא יודע. אני כמעצב לא יכול להכשיר דוגמניות, ללמד אותן את המקצוע בשביל שיהיו לי 20 דוגמניות להעלות על המסלול, אני עסוק במיליון ואחד דברים אחרים וזה גם לא המקצוע או התפקיד שלי. אני פונה לסוכנויות דוגמנים והם שולחים לי את מי שיש. אולי הם צריכים לשנות גישה ולגייס יותר דוגמניות במידות אחרות".

"אבל יש יותר ויותר סוכנויות דוגמנים שיש להן גם מחלקות פלאס סייז וגם דוגמניות במידה 38-40", אני עונה לו, והוא פוער עליי את עיניו כאילו מסרב להאמין. "הבעיה היא לא בסוכנויות, הבעיה היא שאתם לא דורשים את הדוגמניות במידות האלה. אתם דורשים דוגמניות במידה 34-36 בלבד". "אין בסוכנויות" הוא מתעקש, "בואי נתקשר ונבדוק את זה" – הוא מציע ומחייג לסוכנות דוגמניות ושואל אם אפשר לסדר לו 5 דוגמניות במידה 38-40. לא עוברת שנייה ומודיעים לו ש"לצערי יש לי כאלה. אין בעיה". כשהוא שואל "למה לצערי?" עונים לו בסוכנות שהם כל הזמן מנסים לשכנע אותן לרדת במשקל, אבל זה לא קורה. הדוגמניות הרזות שלהן עובדות, במידה 38-40 לא כל כך. "הלוואי שהן יהיו רזות", נאמר בזלזול יתר מהצד השני של הטלפון, וליבנה נותר חסר מילים.

אלון ליבנה עם שורה של דוגמניות רזות

זה לא שאין דוגמניות במידות 38-40, אתם פשוט לא מבקשים אותן. צילום: Shutterstock

ואולי השיחה הזו היא בדיוק מה שמאפיין את הבעיה הגדולה. תעשיית האופנה היא כמו ביצה ותרנגולת שזורקת האשמות מצד לצד: מחד הסוכנויות לא מציעות את הדוגמניות שלהן מעל מידה 36 ועסוקות בעיקר לעודד אותן לרזות במקום לסגור להן עבודות, מאידך נמצאים מעצבי האופנה שכל כך מורגלים לקבל דוגמניות במידה 34-36 שכלל לא עולה בראשם האפשרות שיש דוגמניות במידות אחרות.

האתגר הבא: קולקציה בועטת, סקסית ואופנתית במידות גדולות

"אני כל הזמן שואל את עצמי, אם יש ביקוש כזה גדול אז איך זה שאין היצע? הרי בעולם מה שיש ביקוש יש היצע – תמיד", תוהה ליבנה בקול רם. "אולי אני ארים פרוייקט כזה דווקא בגלל שזה אחר. זה מאתגר. אני אוהב אתגרים. תמיד אני משתמש בחומרים אחרים, בפרופורציות אחרות, דוגמנים ודוגמניות שהם לא בתוך הקונצנזוס. אבל, אני לא אקח מישהי שהיא פלאס סייז בגלל שהיא פלאס סייז. אני אחפש מישהי שהיא מהממת בעיניי ושמשדרת את מה שאני רוצה לשדר, אחרת זה לא יהיה אמיתי וזה לא יעבוד".

"את יודעת, לפני כמה שנים עשיתי פרוייקט מיוחד ותפרתי ליעל רגב (עורכת "סגנון", מידה 48 – ג.ר.) בגד שהכי חוגג את הנשיות. צמוד ונוצץ, לא אוהל שיטשטש", הוא נזכר. "אני לא בעד שאם את מלאה לכי תתחבאי בתוך בגדים", מצהיר וממשיך. "את יודעת מה, הסטודיו שלי לא ערוך לייצר כמויות כי אני עוסק בתפירה אישית, אבל אני מוכן לעשות ליין פלאס סייז רצחני לחברה מסחרית, כמו שעשיתי עם קסטרו. אבל לא לכסות ולהסתיר. מאוד מעניין אותי לעשות קולקציית פלאס סייז אחרת, צעירה, בועטת, אופנתית – לא שקים".

גל גדות לובשת אלון ליבנה קולקציית קסטרו

בקרוב נראה את אלון ליבנה מעצב לקסטרו פלאס סייז? צילום: אינסטגרם

"חברות האופנה שאני מכיר שעושות פלאס סייז עושות דברים קצת מבוגרים, אולי כי פלח השוק הזה פונה לנשים יותר מבוגרות. אולי השוק הזה לא מספיק גדול כדי לפנות רק לצעירות", הוא מתחבט עם עצמו. "איך יכול להיות שאף אחד לא עושה את זה? ואת טוענת שבמנגו את לא מוצאת בארץ אבל בחו"ל כן, איך יכול להיות? או שזה לא משתלם להם להביא או שהם עושים טעות פטאלית שצריך לתקן אותה. זה לא יכול להיות משהו באמצע. מוזר" הוא מנהל שיח עם עצמו, כמי שפתאום האסימונים מתחילים ליפול והוא מתחיל לראות את התמונה הגדולה. "אני חושב שלעשות קולקציית פלאס סייז זה מסקרן, משהו שיכול לתת גם המון אינפורמציה. לגלות לנו אם באמת יש פה שוק לקולקציה צעירה, מגניבה ואופנתית".

השינוי מתחיל מבפנים

בסופה של השיחה הצבע חוזר לפניי. מלאכתי כאן הסתיימה, עם תקווה עמוקה שאחד ממעצבי האופנה הישראלים הגדולים והנחשבים הבין שיש עוד עולם שלם וגדול שראוי להעניק לו מענה. מה יצא מזה? רק ימים יגידו. אבל לגבי שלושה דברים אין לי ספק:

1. מעתה, ליבנה יקפיד לענות בזהירות יתרה בראיונות וידאג שלא "יסלפו את דבריו", כפי שהוא טוען שקרה.

2. למרות ואולי אף בזכות הסערה האחרונה, יתכן שהוא זה שיוביל פה מהפכה מסחרית וייצר קולקציה בועטת מלאת גלאם במידות גדולות לרשת אופנה גדולה.

3. ליבנה יידע מעתה והלאה שסוכניות הדוגמנות עובדות עבורו, וישיגו לו כל דוגמנית בכל מידה שידרוש. מה שאומר שאפשר לקוות לראות בתצוגות הבאות ו/או בקטלוגים הבאים שלו מודלי יופי מגוונים, גם במידות.

אלון ליבנה וגאלה רחמילביץ'

ואולי כאן מתחיל השינוי. גאלה רחמילביץ' ואלון ליבנה בסיום הראיון

 מmako- נמסר בתגובה לדברי ליבנה: "אנחנו עומדים מאחורי פרסום הריאיון. הציטוטים של אלון ליבנה הובאו כלשונם, כפי שנאמרו והוקלטו בראיון".

גאלה רחמילביץ' פועלת במגוון דרכים וצורות לקידומן של נשים במידות גדולות בעולם האופנה ובכלל. תוכלו להיחשף לעשייתה וליהנות מהסגנון שלה באתר Gala's Style