קאנו

בשנים האחרונות תל אביב התעצמה משמעותית בכל הנוגע לאוכל רחוב. במקרה הזה מדובר בדוכן רחוב ברחוב נחלת בנימין שמתמחה באוכל וייטנאמי, שמגישים את המנות המזוהות עם המטבח, ביניהן: ספרינג רול, לחמניות באן בשלל מילויים, מגוון סלטים ושורה של כיסונים מאודים. הכיף הגדול: אפשר לעצור ולקחת ולאכול בתנועה, או סתם לאכול ארוחה קלילה. לא מחייב, טעים וזול. 

לחמניות באן בקאנו. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

לחמניות באן בקאנו. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

התאילנדית בהר סיני

התאילנדית בהר סיני ממוקמת באחד הלוקיישנים הכי שווים בעיר. לצד מסעדות כמו: סנתה קתרינה, פורט סעיד של אייל שני והחמארה הבולגרית שישקו הוותיקה. התאילנדית היא החלופה הכי כיפית ולא מחייבת למסעדת רחוב תאילנדית. התפריט מגוון וחריף כמו שנהוג בתאילנד, הקהל ברובו היפסטרי, המחירים נוחים והאוכל טעים. מאוד. מומלץ להזמין כמה מנות ולחלוק.

התאילנדית בהר סיני. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

התאילנדית בהר סיני. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

 פריים – רמת החייל

פריים היא מסעדת פיוז'ן וותיקה שהסניף הראשי הוקם כבר לפני 15 שנה ומאז עוד שניים נוספים (ראשל"צ ונמל התעופה בן גוריון). התפריט מכיל שורה של מנות אסייאתיות כמו: מרקים, דים סאם וסושי, אבל גם שורה של מנות מערביות- ככה שאם מגיעים כמשפחה או כקבוצה, כל אחד יוכל למצוא מנה בתפריט שתתאים לחיכו. לעונת החורפית הוכנסו גם מנות חדשות ומנחמות לתפריט, ביניהן: מרק ראמן, אגאדשי טופו, דים סאם שרימפס וקדירת פירות ים.

מרק אגדשי טופו של מסעדת FRAME. צילום דניאל לילה

מרק אגדשי טופו של מסעדת FRAME. צילום דניאל לילה

קפה האנוי

קפה האנוי היא מסעדה וייטנאמית שמצטרפת לחברותיה "האנוי" ו"וונג", אבל בגרסה הכשרה. על התפריט מופקדת שפית – נופר זוהר, התפריט מצומצם וכולל 15 מנות בלבד וכולל שורה של מנות שכבר נחשפנו אליהם, ביניהם שורה של לחמניות באן עם מנות בשריות, או צמחוניות. התפריט העסקי משתלם ביותר, ויש מגוון של קוקטיילים נרחב. הכיף של המסעדה שהיא לא מעוצבת בהגזמה, אלא כמו מסעדת רחוב.

קפה האנוי. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

מרק פו בקפה האנוי. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

מינה טומיי

מינה טומיי החיפאית עשתה כבר גיחה לתל אביב ובהרצליה בעבר, אבל נסגרה ונפתחה מחדש ברחוב הארבעה לפני כשנתיים. התפריט יישב בול למי שלא מקובע רק על אוכל תאילנדי, אלא גם על הודי, קוריאני, יפני ווייטנאמי. למי שלא חושש להתנסות היתרון הוא מובהק, אבל עדיין לתחושתי מדובר במנות שעוברות סוג של אדפטציה לסועד הישראלי. הסניף התל אביבי הוא המוני מאוד ולא ממש אותנטי ומזכיר קצת את סניפי ג'ירף . המנות נעות בין בין 38-92 ש"ח, כלומר, לא יקרות מדי, אבל העומס התמידי בה מלמד שגם עם כל הביקורת - הם כנראה עונים על דרישות הקהל.

 'האנוי לקאסה'' של מינה טומיי. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

'האנוי לקאסה'' של מינה טומיי. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק