מדי פעם מזכיר קורא זה או אחר לדֶבּ פרלמן שאוכל יהודי הוא עדיין תעלומה גדולה בעיני אמריקאים רבים.

כך היה עם תושב מבולבל מאיידהו שכתב תגובה באתר שלה בניסיון להבין מהי מצה ואיך היא קשורה למרק עם קניידלעך. אחרים נתקלים לראשונה באוזני המן או במצרך בסיסי אחר מהמטבח היהודי באתר של פרלמן, Smitten Kitchen.

פרלמן היא אחת מבלוגריות האוכל הוותיקות והאהובות באמריקה, והאתר שלה, שהשיק גם שני ספרי בישול, ידוע במתכונים שנבחנו בקפידה יתרה. המתכונים, ובהם גם מאכלים יהודיים, צריכים לעבוד, ולא רק מבחינה טכנית, עבור קהל רחב הכולל אנשים שמעולם לא שמעו על מטעמים יהודים קלאסיים.

דב פלרמן, בלוגרית האוכל היהודייה האהובה באמריקה

לפעמים, כמו במקרה של אוזני ההמן, המשמעות היא להפגין כבוד למתכונים מסורתיים, תוך ביצוע שינויים שיענו על טעמה ועל טעם הקוראים שלה. זו הסיבה שאחרי 15 שנים ושלושה מתכונים לאוזני המן שכבר פורסמו בבלוגים שלה, חשפה פרלמן לאחרונה מתכון נוסף לעוגיות המשולשות הללו. פרלמן כבר צברה ניסיון בשינוי מתכונים קיימים כך שיתאימו לחך המודרני. הבלוג Smitten Kitchen ידוע לא רק במתכונים נהדרים, הוא מפורסם בעיקר בעיבודים מתוחכמים של מתכונים שנולדו במקומות אחרים, בין אם בספר בישול, באינטרנט, או ממתכון של האמא של פרלמן, של בלוגר אחר או של חבר. לעתים הגרסה של פרלמן מקלה על הכנת המנה, כמו במקרים של נגישות מוגבלת למרכיבים מיוחדים, או מסייעת בהתאמת המתכון למטבחים זעירים. (היא גרה בדירה במנהטן, אז היא מבינה את המצוקה.) ולפעמים היא פשוט הופכת אותם לטעימים יותר.

פרלמן מקפידה לספק מידע רב ככל האפשר על מקור המצרכים, ונוטה להיות זהירה לטובתם של הקוראים, עליהם היא מרעיפה פרטים על המנה שהיא מכינה במקום להותיר אותם תוהים ומבולבלים. הרגל זה סייע לה בשנה האחרונה, כאשר גבר גל הביקורת על כותבי אוכל אחרים שלא הכירו במקורות התרבותיים של המתכונים שפרסמו. באחד המקרים, נמתחה ביקורת על הכותבת אליסון רומן (יהודייה אף היא) על שלא ציינה את השורשים התרבותיים של מתכון תבשיל הקוקוס וגרגירי חומוס המפורסם שלה, שמזכיר מאד תבשיל קארי.

פרלמן נותרה במידה רבה מחוץ לקלחת הזו. היא שינתה תיאורים של מנות מסוימות בעקבות תגובות שליליות שקיבלה מקוראים. היא תיקנה את עצמה בזריזות, ומדור התגובות בבלוג שלה הוא מהמרחבים הידידותיים האחרונים שנותרו באינטרנט. היא גם נהגה בשקיפות כשחשפה את ההתלבטויות שלה, בעיקר ברגעים שאמריקה סוערת.

כך למשל, החליטה פרלמן שלא לפרסם את הבלוג שלה בימים הראשונים לאחר שהחלו מחאות ג'ורג' פלויד, וכשחזרה לפרסם לאחר כמה ימים, היא הסבירה למה. "אני אהיה לא כנה אם אפנה את גבי לדברים שאני הכי אוהבת ביוני – ירקות על הגריל, סלטים, משקאות קפואים ועוגת יום הולדת", היא כתבה. "אבל, זו תהיה חוסר כנות מצידי להעמיד פנים שאני מתעניינת, כהרגלי, בעוגת פירות יער, שעה שהראש שלי היה במקומות אחרים".

פרלמן הוסיפה דף לבלוג שלה עם קישורים לספרי בישול שנכתבו על ידי שחורים. נראה שהקוראים שלה, איתם היא בנתה מערכת יחסים חזקה במשך שנים של מעורבות במדור התגובות ובאינסטגרם, העריכו את הגישה שלה. ״שימוש נכון בפריבילגיה הלבנה שלך, דֶבּ, תודה לך", כתב אחד המגיבים.

הבלוגרית דב פרלמן מדגימה הכנת מתכון באירוע בעיר ניו יורק, 25 בינואר, 2018 (דונלד באוורס / גטי אימג'ס לחברת פורד מוטורס)

פרלמן מאמינה שאוכל הוא שיחה בין מבשלים ובין תרבויות. ולדבריה, היא אינה רוצה להגביל את מי שכותב על אוכל, אך היא סבורה שצריך לעשות זאת בכבוד. "לאנשים שכותבים על אוכל יש אחריות, כותבי מתכונים צריכים לדעת מאיפה מגיע האוכל", היא אמרה. "אין לך זכות לקרוא למשהו ראמן סתם ככה, רק מפני שזה מזכיר לך ראמן, אתה מבין אותי? אתה חייב לדעת מה זה ראמן".

לאה קניג, כותבת אוכל שכתבה כמה ספרי בישול יהודיים (כולל “The Jewish Cookbook,” שפרלמן, לדבריה, מרבה להשתמש בו כשהיא עובדת על מתכונים יהודיים), אמרה כי הרגלה של פרלמן לציין את מקור המוצרים תמיד הבדיל בין Smitten Kitchen לבין בלוגים אחרים העוסקים באוכל. "אני חושבת שהיא הייתה ממש טובה בזה עוד לפני שאנשים הקדישו תשומת לב לעניין", אמרה קניג, "היא מצאה שפה המתארת התפתחות של מתכונים ויצרה שיחה במקום לטעון לבעלות על משהו".

על אף שהבלוג שלה מעיד על אהבתה לאוכל יהודי, פרלמן אינה רואה בעצמה אישה מסורתית. חלק ניכר מהקשר הלא קולינרי של משפחתה לחגים יהודיים מגיע דרך בית הספר היהודי בו לומדים ילדיה בסופי השבוע, אם כי הם לקחו קצת חופש בזמן הלימודים מרחוק. (זהו מקור לרגשות אשמה אצל פרלמן, היא אומרת, ורומזת בחצי חיוך שבנה יוכל להמשיך וללמוד עברית באפליקציית דואולינגו). פרלמן ובעלה חושבים איך לחגוג את בר המצווה של בנם, ושוקלים שני סוגים של מנהגים יהודיים – טיול משפחתי לישראל, או ארוחת ערב גדולה במסעדת הסטייקים המפורסמת Sammy’s Roumanian Steakhouse, בהנחה שיום אחד הדברים האלה ישובו להיות בטוחים ושהמסעדה תיפתח מחדש.

פרלמן עצמה מתארת את החינוך היהודי שלה בניו ג'רזי כ"תערובת של יהדות רפורמית-קונסרבטיבית. מזוזה על הדלת ובייקון שהולך מצוין בארוחות ערב", היא אמרה. באחד מהפוסטים סיפרה פרלמן שאימהּ "הכינה מרק בצל צרפתי לעתים קרובות יותר משהכינה מרק עוף עם קניידלעך, ביף בורגיניון במקום צלי עוף, וזה לא הפריע לנו בכלל".

אבל למאכלים יהודיים בהחלט הייתה נוכחות, לפחות בחגים. אחד מהמאכלים האלה אפילו מהווה חלק חשוב מסיפורה האישי של פרלמן. בפוסט אורח שנכתב בשנת 2008, מתארת אימהּ של פרלמן איך הסכימה להתחתן עם אביה של דֶבּ, בין היתר כדי לקבל את מתכון הקוגל אטריות של אימו. פרלמן עצמה פגשה את בעלה,  שהוא רוסי והמוזה שמאחורי חלק גדול מצריכת הקוויאר באתר, דרך הבלוג שלה, לאחר שהוא הגיב על אחד מהפוסטים שלה. השניים החליפו ביניהם אימיילים, יצאו לדייט, והשאר היסטוריה.

כשאחת מהקוראות שאלה אם קוגל האטריות, העשיר בחמאה ובסוכר, משמש כתוספת למנה העיקרית או כקינוח, נתנה לה פרלמן אישור להגיש אותו כקינוח. "הקוגל מתוק, מתוק כמעט ברמה של קינוח. עם זאת, באופן מסורתי מגישים אותו כתוספת בארוחת הערב. זה מאד מבלבל", כתבה פרלמן.

לא תמיד היה ברור איזה מהמאכלים שהוגשו לשולחן משפחת פרלמן היו באמת מאכלים יהודיים. "אני לא ידעתי איפה עבר הגבול. האם עוגת התפוחים של אמא שלי היא מאכל יהודי? אני חושבת שכן, מפני שהיא הייתה פרווה. אבל האם היא באמת הייתה פרווה?" היא אמרה. גם כשמדובר ביהדות המאכלים המתפרסמים באתר שלה, פרלמן מודעת לכך שלעתים קשה להבחין בגבולות. "לחם ביצים קיים גם בתרבויות אחרות", היא אומרת, "אז האם חלה היא בהכרח אוכל יהודי?" האם מרק העוף עם האטריות שלה הוא מאכל יהודי רק בגלל שהיא יהודייה?

פרלמן אינה חשה צורך לתת מענה חד משמעי לשאלות אלה מעבר לכך שהיא ממקמת את המתכונים בתת הקטגוריה "יהודי" באתר שלה. עם זאת היא נוקטת גישה דומה למתכונים יהודיים ולמתכונים מתרבויות אחרות -  היא חוקרת את הרקע שלהם ומשתמשת במונחים מתאימים למאכלים שונים תוך התאמת הטכניקות או הרכיבים באופן שהם יהיו ניתנים לזיהוי וגם יתאימו יותר לטעמה.

"אנחנו שואלים את השאלות האלה כמעט עם כל מאכל מסורתי, האם הדרך הנכונה היא הדרך שבה הכינו אותו תמיד, הדרך שבה אפו אותו בכל המאפיות?" היא שואלת. "אני מאד בעד צמיחה, שינוי ושיפורים. ואני אוהבת לראות מה שאנשים יכולים להוסיף לשיחה. אני חושבת שזה פשוט חשוב להבין גם מאיפה הוא הגיע."