מי היה מאמין? בטח שאני לא. כשיצאתי לדרך לפני חודשיים לפרויקט שינוי התזונה ואורח החיים שלי, הייתי שלילית, צינית ובעיקר סקפטית. די הצחיקה אותי האמונה של רן, היועץ התזונתי שליווה אותי בתהליך. הוא מהרגע הראשון טען שאני יכולה לשנות את הרגלי התזונה המפורסמים שלי (לשמצה כן?). שמונה שבועות אחרי אני אומרת לכם (ואני שונאת לטעות): טעיתי. זה עובד! למדתי המון דברים חדשים וגם השתנו לי כמה דעות קדומות בנוגע לשינוי אורח חיים ומעבר לתזונה בריאה.

 

בריא זה טעים (לפעמים)

לפני שמונה שבועות זה היה נשמע לי כמו סתירה במשפט, פרדוקס היקום, משוואה החיים: אוכל בריא = לא טעים וכל מה שטעים = לא בריא. אז הנה, אני אגיד את זה שוב: טעיתי, חלקית. לא כל מה שבריא בהכרח לא טעים. למשל, ארוחת בוקר שיש בה סלט עשיר עם ירקות בצבעים, לחם דגגנים, ביצים, גבינות ולקינוח פירות – היא ארוחת הבוקר המושלמת שאנחנו עפים עליה. גם צהריים של פסטה ברוטב וחזה עוף הולך יופי - אז בריא זה טעים (רוב הזמן).

הדבר היחיד שאסור בתזונה בריאה, הוא להיות חסר מודעות למה אתה מכניס לפה – זה נשמע נורא אבל מצד שני אנשים מסתובבים בעולם עם פאוץ' כאילו שנות ה-90' לא היו מעולם – אז מודעות זה דבר חשוב שכולנו צריכים לאמץ.

 

 

לעולם לא אדרוך בחדר כושר

כל חיי עמלתי בהתמדה יתרה ובניתי לעצמי פאסון שונא ספורט. הייתה לי התנגדות בסיסית, אפשר לומר אפילו בלתי רצונית, לפעילות גופנית מיותרת. ומבחינתי, ללכת לחדר כושר היה בזבוז מוחלט של הנוכחות שלי בעולם. תמיד ראיתי בחדר כושר איזשהו אבטיפוס לחובב הספורט הטיפוסי, אז איך למען השם אתם חושבים למכור לי שזה ממכר? כשמוצאים פעילות גופנית שבאמת אוהבים, אז זה לא הופך לעונש. להיפך זה אפילו כיף. עבורי נדרשו 120 דקות של פעילות גופנית בשבוע כדי להגיע ליעד שהצבתי לעצמי, וכדי לזרז תהליכים, למדתי שאפשר לגנוב דקות ספורט, סתם ככה באמצע היום: נגיד ללכת ברגל במקום לנסוע עם הרכב לפארק שעשועים. זה גם יותר זמן בטלפון, שזה בכלל סטארטפ!

 

 

שינוי ושימור תזונה: מותר ג'אנק פוד. אבל גם ירקות.

תמיד האמנתי ששינוי תזונה זו מכבסת מילים לדיאטה. הנה זה, מוכנים? שוב טעיתי. כשלומדים לשנות את התפריט באופן מאוזן, להיות יותר מודעים למה וכמה אנחנו אוכלים, לאכול בישיבה ובחברה, לסדר את המקרר כך שהבריאות (גבינות, ירקות וכו') מול העיניים והממתקים במגירות הנסתרות למטה, אלו הופכים להיות הרגלים שהם חלק ממך. אז לא דיאטה ולא שיגעונות וחופשי אני נופלת פה ושם על גלידות ושאר מתוקים, אבל זהו רכשתי הרגלים חדשים וקפץ לי הגן הבריא.

 

 

אז אם אני הצלחתי: כנראה שכל אחד יכול. אני גאה שהוכחתי לעצמי שגם מעל למכשול הזה, כמו הרבה אחרים, הצלחתי לדלג (או לקפץ) עם רצון ועבודה, בעיקר על עצמי. הרווחתי רגעים חשובים עם הילדים ואני לא מתכוונת לחזור אחורה.

 

בהצלחה לכולכם!